בהיצע המושבים במטוסים בין תל אביב לאירופה חלה צמיחה משמעותית בשנים האחרונות, שהגיעה ל-20 מיליון מושבים דו-כיווניים בשנת 2019. מדובר בנתון כפול מזה של שנת 2013, שנה לפני רפורמת "השמיים הפתוחים" בין ישראל לאיחוד האירופי.
הצמיחה החזקה של חברות הלגאסי בולטת אף היא עם עליה של כמעט 50% מאז שנת 2015, כולל הטיסות החדשות בדמות הטיסות היומיות ללונדון הית'רו של וירג'ין אטלנטיק ולליסבון של TAP Air Portugal. חלקה של אל על בצמיחה זו עומד על 16% בלבד.
לפי הניתוח של anna.aero, לחברות הלואו-קוסט האירופיות יש כיום כמעט את אותו מספר מושבים במטוסים כמו לאל על. שנת 2017 היתה שנה משמעותית שבה החלה ריינאייר (Ryanair) את טיסותיה לתל אביב (עם Lauda בסוף 2019). לצדה החברות Wizz Air (להונגריה ובריטניה) וטרנסאוויה (צרפת והולנד) כמעט הכפילו את הקיבולת שלה. עם זאת, אל על צמחה באופן חזק יחסית עבור חברת תעופה שמרנית, אם כי חלק ניכר מצמיחתה בין 2013 ל-2018 נבע מהפעילות של החברה-הבת Up, שהיתה חברת לואו-קוסט ופורקה באוקטובר 2018.
Wizz Air היא כיום חברת הלואו-קוסט המובילה
מרבית הצמיחה בתחום חברות הלואו-קוסט בנתב"ג הגיעה מארבע קבוצות חברות תעופה – וויז אייר, ריינאייר, איזי ג'ט וטרנסאוויה – כאשר Wizz Air היא כיום המפעילה המובילה.
בשנת 2019 מציעה תל אביב נתיבים ל-141 נמלי תעופה ברחבי אירופה. מתוכם, משרתות חברות הלואו-קוסט 58 נמלי תעופה – כמעט כפול ממספרם בשנת 2016. שינויים מסויימים חלו במסלולי הטיסה בין 2018 ל-2019 כמו למשל הפסקת הטיסות של וויזאייר ללובין ופראג, או טיסות וואו אייר לרייקייאוויק שבאיסלנד בעקבות קריסתה. נמל התעופה Keflavik ברייקייאוויק שימש לטיסות המשך לערי צפון אמריקה.
לעומת זאת נוספו יעדים חדשים השנה ובהם בולוניה, ורשה-מודין ונירנברג על ידי ריינאייר וטולוז על ידי איזיג'ט.
OAG – אתר המנתח אף הוא את ענף התעופה העולמי – מראה כמה ערים אירופאיות גדולות ומפתיעות עם ביקוש טוב שנותרו ללא מענה הולם בטיסות מתל אביב לערים גרמניות ובהן שטוטגרט (עם זאת, לקרלסרוהה / באדן באדן יש כן טיסות); קלן והנובר (26,000).