גם בעתיד תהיה שיטת Airbnb מקובלת ומשפיעה בענף התיירות הבינלאומי. בדיוק כפי שקרה בזמנו לטיסות השכר, שהפכו מקובלות למרות התנגדות חברות התעופה המסורתיות, ובדיוק, כפי שטיסות הלואו קוסט הפכו לגורם משפיע ומשמעותי ביותר בענף התעופה, שוב, למרות התנגדותן הנמרצת מאוד של חברות התעופה המסורתיות.
בעולם התיירות והתעופה אין מהפכות המתרחשות מהיום להיום, אלא נוצרות התגבשות של הליכים המתנהלים בעצלתיים, שנכנסים לתחום תוך כדי השרשת שורשים עמוקים בתודעת ההמונים, שדעתם, במה שמכונה חוכמת ההמונים, גורמת לשינויים החדים בתפיסת תשתיות השירות, כפי שקרה לטיסות שכר ולטיסות לואו קוסט ובדיוק כפי שקורה לשיטת Airbnb.
חוכמת ההמונים
מתברר, כי קבוצות הן חכמות מכל אחד מחבריהן, מוכשר ככל שיהיה. בתנאים המתאימים הן טובות יותר בפתרון בעיות, אימוץ חידושים, קבלת החלטות וחיזוי העתיד. ובהיבט רחב יותר – התבונה הקולקטיבית של ההמונים היא זו שמעצבת תרבויות, עסקים ומדינות, וגם את חיי היומיום שלנו.
וישנן דוגמאות כיצד חוכמת ההמונים תפסה תאוצה בקצב מסחרר בתחומים רבים. גוגל עושה שימוש בחוכמת ההמונים לדרג את תוצאות החיפוש באינטרנט וויקפדיה עושה שימוש בחוכמת ההמונים כדי לייצר את האינציקלופדיה הגדולה בעולם, ווייז עושה שימוש בחוכמת ההמונים כדי למצוא את הנתיב המהיר ליעד המבוקש. כך גם בתחומים שימושים נוספים כמו עיצוב בגדים, עריכת עיתונים, פיתוחים, מחקרים. השפעת חוכמת ההמונים בתחום התיירות והתעופה מאוד חזקה והיא זו שמהווה את הבסיס העיקרי לשינויים המשמעותיים המתחוללים בו בתחום הטיסות והלינות – צימרים, הוסטלים ועתה Airbnb.
המושג חוכמת, ההמונים בהתמקדות בעולם העסקים, תואר בהרחבה על ידי העיתונאי האמריקני גיימס סורוביצקי, בספרו חוכמת ההמונים, שיצא לאור בשנת 2004 ומייד הפך מורה נבוכים באשר להתנהלות חברות ועסקים מול הביקושים של ההמונים ובוודאי בתחום התעופה והתיירות.
כאמור, עקרון חוכמת ההמונים גורס שחוכמתו של ההמון גדולה, בתנאים מסוימים, מחוכמתו של המומחה היחיד. על פי רעיון זה, שקלול התשובות שתפיק קבוצה גדולה של אנשים, שאינם מתואמים ביניהם, יהיה כמעט תמיד מדויק יותר מהתשובה הטובה והמלומדת שיפיק מומחה עצמאי. עקרון זה הודגם כבר באוכלוסיות שונות ובניסויים בתחומי חיים שונים. ומכאן אפשר לומר, כי חוכמת ההמונים גוברת על מערכות שירותים תיירותיים ותעופתיים מסורתיים, החושפות שיניים חדות וטלפיים מחודדות בהתנגדותן לשינוי ההליכים המסורתיים, שנראה להן כפגיעה בהן.
יתרה מכך, הניסיון ההיסטורי מוכיח, כי ההתנגדויות לשינויים בהליכים המסורתיים נמסו ונמוגו כאילו לא היו. זה החל בדרישת אגודות העגלונים שאדם ירוץ עם דגל לפני המכוניות שזה עתה הומצאו, ומסתיים היום ברצון ההמונים ללון במקומות שונים בעולם בשיטת Airbnb, למרות ההתנגדויות להליכים, כפי שהתרחשו בברלין ובניו יורק.
ההתנגדויות הן בדרך כלל בגלל אי רצון השלטונות להתעסק עם הקמת ארגון גביית מיסים ממשכירי Aurbnb, הדורש הקמה של מערך גבייה נוסף, שמשמעותו תוספת פקידים ומנהלים ותוספת משרדים עם כל תוספות המחשבים והטלפונים והאמצעים הנוספים הכרוכים בכך. ברגע שמכשול זה יוסר, והוא יוסר, כי זו רק שאלה של זמן, תתפשט שיטת Airbnb כמו שריפה בשדה קוצים יבש.
פרופ' יניב פוריה מאוניברסיטת בן גוריון הסביר בזמנו, כי קיימים בהווה הנוכחי מעברים ממצבים שבהם התייר רוצה לעבור מלראות (Seeing) ללעשות (Doing) ולבצע מעברים מחייב לראות (Must See) לחייב לבקר (Must Visit), לחייב לחוות (Must Experience) ולחייב לקבל השפעה (Must Impact). מעברים אלה יוצרים בקרב התייר את הרצון לקבל חוויה בלתי נשכחת (Memorable Experiences), כי התייר חייב לקבל תחושה, כי הוא יזכור את החוויה התיירותית לאורך זמן.
מעברים אלה שינו את התנהגות התייר כצרכן ללא היכר. הוא מואס בצורך להתמודד עם אפשרויות בחירה רבות, הוא מהיר החלטה ומצפה לשירות מהיר, מסתמך ומכבד דעות אנונימיות אותן הוא תופס כלא מוטות וטוען: "אני מיוחד אבל מאמין בחוכמת ההמונים", מחובר מאוד לטכנולוגיה – "נושם טכנולוגיה", מחפש מוצרים תיירותיים שישקפו את זהותו, אינו לויאלי לעסקים/שירותים מסורתיים, ומדווח מהשטח. יוצא לכמה חופשות קצרות, לא מתבייש ליהנות ולהגיד שהוא לא ביקר במרכזי תרבות, מעדיף להימנע משדות תעופה – יעשה ניסיון לאתר מרחבי פנאי/תחביב פנאי אליהם אפשר לנסוע ברכב ורוצה לחשוב שבזמן חופשות פנאי הוא מתחשב בסביבה הפיסית והאנושית. מעברים המכוונים את התייר המודרני, מכל הגילים, לשכור מקום גם בשיטת Airbnb.
גם בטענה שברגע ששיטת Airbnb תוכפף תחת מערכת מיסוי שלטונית מחירי הלינה בה יתייקרו מאוד, צריך למחוק את המילה מאוד. הם יתייקרו, אבל ימשיכו להיות זולים, כי אין בה מערכות כוח אדם מרובות. כדי לאפשר למלונות המסורתיים להתחרות באופן שוויוני במחירי Airbnb, יצטרכו השלטונות להוזיל את הארנונות ושאר המיסים, השוחקים את רווחיהם. גם הליך זה יתרחש בעתיד הלא רחוק, כי מוטב לגבות סכומים נמוכים יותר, אבל בכמויות.
ב-11 במאי השנה התקבל Airbnb כשותף בארגון התיירות העולמי (UNWTO), סוכנות של האו"ם המקדמת אחריות, אחריות סביבתית, נגישות אוניברסלית בתיירות. צירוף המדגיש יותר מכל את עתידה החיובית של השיטה.
נכון להיום בארגון UNWTO חברות 157 מדינות ויותר מ-480 חברים, כולל Airbnb.
בשביל Airbnb החברות בארגון מסמלת את חשיבותה של הפלטפורמה, כשיטה קיימת של תיירות ומשפר את המוניטין העולמי של הארגון כשחקן מרכזי בענף הנסיעות והתיירות המגלגל 1.4 מיליארדי דולרים ואשר ממשיך לצמוח. על פי נתוני והערכות UNWTO, כמעט 1.2 מיליארד כניסות תיירים בינלאומיים נרשמו בשנת 2015, שזו הייתה עלייה של 4%, בהשוואה לשנת 2014, וכי שיעור הצמיחה ימשיך לעלות בשנת 2016, כאשר הגידול בכניסות בינלאומיות בתחילת 2016 הוא כבר בשיעור של 5%.
ההכרה ב-Airbnb מגיעה כאשר החברה מסן פרנסיסקו, ששווייה מוערך ב- 25.5 מיליארד דולרים, מנסה להפוך חוקית, או להדוף הוראות מגבילות בערים ברחבי העולם. החותם הארגוני של UNWTO הוא אישור נוסף ולגיטימי לטענות של Airbnb להיותה שוק קהילתי אמיתי המוליד קשרים תרבותיים אמיתיים.
העולם הוא גלגל מסתובב
כאשר החלו הניסיונות להחדרת שיטת הלואו קוסט לארץ התנגדה לכך אל על בתקיפות ושיתפה בכך גם את נציגות העובדים החזקה שלה. גם ארקיע וישראייר הצטרפו להתנגדות הבוטה לשיטה. לעומתם התאחדות המלונות, בראשותו של נשיאה אז אבי אלה, תמכה מאוד בשיטה והכריזה על תמיכתה בכל במה אפשרית. היום שיטת הלאו קוסט הפכה גורם משמעותי ביותר בתעופה ובתיירות הישראלית. אל על מפעילה מותג לואו קוסט בשם UP, וארקיע וישראייר מפעילות טיסות באותה השיטה.
כאשר שיטת Airbnb החלה לצבור תנופה בארץ, יצאה נגדה התאחדות המלונות בהתנגדות תקיפה הנמשכת עד היום, ואילו מנכ"ל אל על דויד מימון, קורא מעל כל במה אפשרית לאפשר את קיום השיטה וגם שר התיירות יריב לוין תומך בה.
בעולם של גלגל מסתובב – פעם מתנגדים, פעם תומכים, בהתאם למיקום ולזמן. אבל בכל פעם מנצחת חוכמת ההמונים וממיסה את ההתנגדויות, כפי שיקרה בעתיד הלא רחוק גם Airbnb.