אושרה הפעימה השנייה להקצאת היתרים להעסקת 500 עובדים זרים ירדנים בבתי המלון באילת. זאת, בעקבות יוזמת משרד התיירות, עקב מחסור בכוח אדם במלונות בעיר, שהולך וגובר ככל שקרבה עונת הקיץ. מחסור זה עלול להוביל לפגיעה בענף התיירות באילת ובכך, לפגיעה במקור ההכנסה והתעסוקה של עשרות אלפי משפחות.
שר התיירות יריב לוין: "אילת היא עיר התיירות עם מספר הלינות הגדול ביותר בארץ והצורך בפועלים במלונות הולך וגובר עם התקרב עונת הקיץ. איכות החוויה התיירותית, ובכלל זה השירות בבתי המלון באילת, הוא קריטי לעתיד התיירות בעיר, שרוב תושביה עוסקים בענף. מדובר בעובדים יומיים שיוצאים מישראל בתום יום עבודתם, כאשר המהלך גם תורם לקידום היחסים בין ישראל לבין ירדן".
ביוני 2014 אישרה הממשלה החלטה להעסקתם של עד 1,500 עובדים אזרחי ירדן בבתי המלון באילת. העובדים הירדנים נדרשים כדי לספק פתרון יציב וזמין של כוח אדם עבור בתי המלון, בהתאם לתפוסת המלונות. על פי ההחלטה העובדים הירדנים הם עובדים יומיים, היוצאים מישראל בתום יום עבודתם, תוך שהם מועסקים בעבודות ניקיון, חדרנות ושטיפת כלים בבתי מלון באילת בלבד. הסדרה זו נועדה גם לתרום ליחסים בין ישראל לבין ירדן.
בעקבות ההחלטה, הוקמה ועדה מייעצת בראשות נציג רשות האוכלוסין וההגירה ובהשתתפות נציגי משרד רוה"מ, משרד התיירות, משרד הכלכלה, משרד החוץ ומשרד האוצר, שהמליצה בפני שר הפנים בעניין היקף ההיתרים להקצאה ומועדי הקצאתם. כמו כן על פי ההחלטה, המכסות המוגדרות בהחלטה זו עומדות בתוקף עד לסוף שנת 2019 או עד למועד בו יעלה שיעור האבטלה באילת על 7.5% לפי נתוני שירות התעסוקה.
שר הפנים הוסמך להקצות 500 היתרים לפעימה ראשונה ולהורות, בהסכמת שר הכלכלה ובתיאום עם שר התיירות ושר האוצר, על הקצאת מכסת היתרים נוספת להעסקת העובדים, עד ל- 1500 היתרים. תהליך זה מאפשר לממשלה לבחון את היתרונות והחסרונות בהעסקת העובדים הירדנים וכן חופש פעולה בהפעלת מנגנוני תמריצים לעובדים ישראלים.
שר הפנים, אריה דרעי: "400 העובדים מירדן המגיעים מדי יום לעבוד בענף המלונאות באילת הוכיחו את הצלחת הפרויקט עד כה ואת תרומתם לענף. הגעת 500 העובדים הנוספים, במסגרת הפעימה השנייה, תהווה סיוע משמעותי למלונות בעיקר לקראת עונת החגים ותקופת הקיץ. הסדר זה מהווה תרומה חשובה הן לכלכלה הישראלית והן ליחסים בין שתי המדינות".
באזור אילת ישנם כ-12,000 חדרי מלון. לביצוע עבודות של חדרנות, שטיפת כלים וניקיון שטחים ציבוריים, נדרשים אלפי עובדים, וזאת במיוחד על רקע העדר עורף אורבני לעיר אשר יכול לסייע בגיוס עובדים. במשך השנים ניתנו פתרונות שונים בעלי אופי זמני לכוח האדם הנדרש.
יצוין כי המאמצים שהושקעו ע"י משרדי הממשלה וענף המלונאות לעידוד ישראלים לעבוד בעבודות אלו לא צלחו עד כה. כך למשל, משרד התיירות, בשיתוף משרד האוצר ונציגי המלונות ניסו בעבר למשוך ישראלים לעבודה במלונות באילת באמצעות הטבות בשכר ובתנאים מיוחדים, כגון מלגות לימודים, מענקים שנתיים, כלכלה, מגורים ומעונות יום, אולם גם פעולות אלו לא הביאו לתוצאות מספקות.