שר התיירות הנוכחי יריב לוין הצליח, בהשתתפות מנכ"ל משרדו אמיר הלוי ושאר אנשי הצוות במשרד למצב במשך 3 שנים תקציב שנתי במשרדו של יותר ממיליארד שקלים. בולט מאוד הוא הגידול בתקציב השיווק של המשק, שהוא השנה 455 מיליון שקל וב-2019 הוא יגדל ל-515 מיליון שקל. כמו כן מצליח השר להסיר אבני נגף אנטי תיירותיים שמתכנן האוצר, כמו הצלחתו לבטל השנה את כוונת האוצר להוריד את החזר המע"מ לתיירים.
חוקי התקציבים הממשלתיים
כמו כל משרד ממשלתי תקציב משרד התיירות בנוי על תקציב הוצאה ותקציב הרשאה להתחייב.
תקציב הוצאה נטו הוא הסכום המותר להוצאה בשנה כלשהי. תקציב זה מכונה גם "תקציב המזומנים". תקציב הרשאה להתחייב הוא הסכום המרבי שרשאים להתחייב עליו בשנים הבאות. בתוכניות ראשיות שלא נקבעה בהן הרשאה להתחייב אפשר להתחייב לסכום שאינו גדול ממסגרת ההוצאה ברוטו, בתנאי שהסכום יוצא באותה שנת כספים, או בשנת הכספים העוקבת. עודפים בתקציב ההרשאה להתחייב ניתנים להעברה לשנה הבאה, באישור שר האוצר ובהודעה לוועדת הכספים של הכנסת.
תוספות תקציביות בשיווק, השקעות ותשתיות
על בסיס חוקים אלה קיבל משרד התיירות במסגרת תקציב 2018 – 2019 שהממשלה אישרה תוספות בתחומים הבאים: שיווק, השקעות ותשתיות. התוספות התקציביות ניתנו על בסיס תקציב 2018 (שנקבע באישור תקציב 2017 – 2018), שהוא יותר ממיליארד ובשנה הבאה תהייינה תוספות אפילו יותר משמעותיות על בסיס 2018, שהמשרד סיכם עם אגף התקציבים באוצר ולכן התקציב יהיה כ-1.3 מיליארד שקלים.
בתקציב משרד התיירות ישנם שני סעיפים 37, ו-78:
סעיף 37 הוא התקציב הרגיל של המשרד. תחת תקציב זה נכנסים:
מינהל ושירותים כלליים – כמו שכר ומינהלה
פיתוח המוצר התיירותי – כמו המוצר התיירותי הנקרא "מינהל חווית התייר"
פעולות תכנון וכלכלה
החלק הארי בסעיף זה מוקדש לפעולות שיווק, וב-2019 הוא יהיה 515 מיליון שקל, בהשוואה ל-455 מיליון שקל ב-2018. זאת, לאחר שהמשרד קיבל תוספת של כ-120 מיליון שקל על פני 2018 ו-2019 (תוספת של 60 מיליון) בכל שנה. בנוסף לכך המשרד קיבל תוספת של הרשאה להתחייב בסכום של 70 מיליון שקל עבור נוהל אילת ונוהל נתב"ג כדי להמשך ולעודד את הגברת הטיסות לארץ, שהשפעתם על התיירות הנכנסת היא ישירה.
סעיף 78 הוא תקציב פיתוח תשתיות תיירותיות. תחת סעיף זה נכנסים:
פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות
השקעת בפיתוח אכסון – מלונאות, קמפינג, יחידות אירוח
ים המלח – סיכום סקירת התקציב במאמר זה לא כולל את תקציב ים המלח של חברה להגנות ים המלח – חל"י, כי הוא אומנם בשליטת משרד התיירות, אבל תלוי בהחלטות ממשלתיות והאוצר, ולמשרד המנהל את החברה לפיתוח ים המלח אין גמישות תקציבים בתחום זה. תוספת תקציב ים המלח היה מקפיץ את תקציב המשרד הרבה מעבר ל-1.2 מיליארד שקלים.
סיוע לתעשיות התיירות
כך למשל, קיבל משרד התיירות עבור פיתוח פרוייקט הרכבל בירושלים תוספת של 100 מיליון שקל על פני שנתיים – השנה 30 מיליון שקל ובשנה הבאה 70 מיליון שקל, כשהמסגרת של המשרד עומדת כאן על 227 מיליון שקל. מינהלת ההשקעות מתוקצבת ב-200 מיליון שקל והמשרד קיבל השנה תוספת של 25 מיליון שקל ובשנה הבאה יקבל תוספת נוספת בסכום של 100 מיליון שקל.
שליטה תקציבית עתידית
באישור הממשלה של תקציב פיתוח המשרד ל-2019 נקבע כי תקציב ההוצאה (תקציב המזומנים) לפיתוח יהיה 310.870 מיליון שקל, כאשר כבר ב-2018 הוא מגיע ליותר מכחצי מיליארד שקלים. אין פה טעות, כי הסכום 310.870 מיליון שקל הוא בסיס ההוצאה במזומנים. השיטה של האוצר היא שחלק מהתקציב הוא בבסיס וחלק מתקבל כתוספות במסגרת סיכומי התקציב. האוצר מתייחס לבסיס ולא לשינויים המתקבלים במסגרת סיכומי התקציב, כי הוא מעוניין בשליטה תקציבית עתידית. לאור זאת כשמשרד התיירות יבנה, למשל, את תקציב 2019 בתחום השיווק, ירצה האוצר לראות את פעולות השיווק המתוכננות והוא יאשר מנה תקציבית באמצע שנת התקציב ולא בתחילתה.
יתרה מכך, האוצר חושש הרבה פעמים להכניס את סל התוספות לבסיס, כדי לא לקבע תקציבית את המשרדים וכדי שתהיה לאוצר אפשרות ב-2020, למשל, לדון עם המשרדים על בסיס התקציב באפשרויות השונות של התוספות. שיטה המעודדת תכנון תקציבי יעיל יותר.