חברות הלואו-קוסט שינו את פני עולם התיירות, ולא רק בכך שהנגישו אותו לשכבות אוכלוסיה שבעבר יכלו רק לחלום על טיסה לחו'ל. האסטרטגיה של חברות הלואו-קוסט היא לנחות בשדות תעופה משניים שעלותם זולה יותר, ובכך חשפו לעולם – שהיה רגיל לבקר במספר יעדים די מצומצם – ערים שעד כה לא עוררו כמעט עניין בתיירים.
כזו היא, לדוגמה, העיר הצרפתית המקסימה נאנט (Nantes). עובדה מדהימה נתגלתה לי בביקור בעיר, השוכנת בצפון-מערב צרפת ומרוחקת רק כשעתיים נסיעה מפריז: בבירה הצרפתית מבקרים יותר מ-30 מיליון תיירים בשנה ונאנט – עיר ימי-ביניימית אירופית חמודה ונעימה מאד, המתאימה גם למשפחות – חווה ברובה תיירות-פנים ורק אחוז קטן מהתיירות אליה היא בינלאומית.
לה ווייאז'ה א נאנט (Le voyage a Nantes) חברת השיווק המקדמת את נאנט והאזור והערים סביבה , ביחד עם חברת התעופה טרנסאוויה ורשות התיירות הצרפתית Atout France, יזמו סיור עיתונאים אל העיר, שזוכה באחרונה לטיסות ישירות מנתב"ג לנמל התעופה הקטן שלה.
טראנסאוויה צרפת (מקבוצת אייר פראנס/קלמ), היא חברת לואו-קוסט המצויידת בלא פחות מ-76 מטוסי בואינג 737-800 חדישים ונוחים ומציעה טיסה ישירה לנאנט אל שדה התעופה, ממנו אפשר להגיע לעיר ברכבת ב-9 יורו. השנה מציעה גם איזיג'ט טיסה לנאנט מנתב"ג.
נאנט, העיר השישית בגודלה בצרפת, שוכנת דרומית-מערבית לפריז, על גדות נהר הלואר, כ-50 ק״מ משפכו לאוקיינוס האטלנטי, במקום שבו הנהר רחב-יחסית ובאמצעו ״אי״ גדול.
בשנת 1972 החליטה ממשלת צרפת לחלק את המדינה ל-13 חבלי ארץ וכללה את נאנט במערבו של חבל "ארץ הלואר". אולם, רבים מבני העיר רואים בה עדיין שער כניסה לחבל ברטאן, על השפה והמסורת היחודית שלה, מה שגם יכול לבדל אותה מבחינה תיירותית.
קסבייאר תרה (Xavier Theret), ממונה על קידום העיר בתחום התרבות והתיירות בוואיג'ה א נאנט. לדבריו, כיליד נאנט שחי בפריז 30 שנה וחזר לעיר הולדתו, זהו מקום לאנשים צעירים, עם מסעדות טובות ויין טוב במחיר זול יחסית לפריז. האוכל זול בכ-20% ממחיר המסעדות בפריז ואפשר לקבל ארוחה של 3 מנות ב-60 יורו. אין בעיר מלונות 5 כוכבים. מלונות של 4 כוכבים מתומחרים בכ-100-120 יורו ללילה. לדבריו, נאנט היא יעד טוב לביקור בסופי שבוע, שכן היא מאופיינת בהרבה תיירות עסקים שמשאירה את המלונות פנויים לתיירות פנאי בסופי השבוע – והמחירים יורדים.
הוא מעריך שהתיירות הבינלאומית לעיר מהווה בין 14%-20% מכלל התיירות אליה, וגם זו כנראה הערכה מוגזמת… מירב התיירים לנאנט מקורם בתיירות צרפתית מהסביבה – מברטאן ומפריז. התיירים הזרים, שעיקרם אנגלים וספרדים (כ-30 אלף בשנה מכל מדינה), מגיעים בטיסות לואו-קוסט מלונדון, מברצלונה, מברלין ומיעדים נוספים – וכן מישראל.
לדברי תרה, נאנט עדיין לא טובעת בתיירים ואלה שמגיעים הם אירופים ברובם. "יש הרבה תיירים חוזרים, אפשר ללכת למוזיאון, לשוק, לתערוכות – אין לחץ", הוא אומר.
העיר נוסדה בשנת 70 לפנה״ס ושימשה בימי גדולתה מסוף ימי הביניים, כמספנה עיקרית לבניית ספינות. בסוף מלחמת העולם השנייה המספנות ננטשו והעיר החלה לשקוע מבחינה כלכלית ואף סבלה מהגירה שלילית. בשנת 1987 נסגרה המספנה האחרונה ועברה לסנט נאזר. המספנה של סנט נאזר, המרוחקת מנאנט כ-60 ק"מ, הופגזה בימי מלחמת העולם השנייה על ידי הגרמנים וכיום משמשת לבניית אוניות קרוזים של חברות השייט הגדולות ובהן של MSC ורויאל קריביאן.
במסגרת המאמץ לאושש את העיר, פנה ראש העירייה אז, ז'אן-מרק איירו (לימים ראש ממשלת צרפת) בסוף שנות ה-80' אל ז'אן בלייז, יזם תרבות ואוצר, כדי שיוביל מהלך התחדשות שיחייה את העיר. בלייז שמונה למנהלה האמנותי של העיר, בחר לייצר לה זהות חדשה, שמחברת תרבות ותיירות ועתה הוא גם עומד בראש לה ווייאז'ה א נאנט. הוא יזם שלוש תערוכות גדולות החל ב-2007 ופסטיבל קיץ שנתי שארגן ומתקיים מדי שנה מאז 2012 תחת הכותרת "מסע לנאנט", מציע מסלול הליכה או רכיבה על אופניים בין יצירות אמנות קבועות ליצירות זמניות, העניקו לאזור תנופה תיירותית.
בין טירת הדוכסים ל"פתי בר"
טירת הדוכסים (Castle of the Dukes of Brittany) של ברטאן בנאנט, היא הדוגמנית של צילומי התיירות של העיר. הטירה מתאפיינת בששה מגדלי-צריח עגולים ומוקפת בחפיר מים רחב – וגם לה שידכו מיצג אמנותי בדמות מגלשה שאף פתוחה לגלישה לציבור. המבנים סביב חצר הטירה הם מוזיאון היסטוריה המתפרס על פני 32 חדרים.
למעשה, העיר מציעה את כל האטרקציות התיירותיות של ערים אירופיות גדולות ממנה – עיר עתיקה, כיכרות, פסלים, מזרקות, חנויות קטנות במדרחובים, מסעדות מצוינות ובתי קפה מסורתיים – והכל באופן מרוכז המאפשר לטייל בה בנוחות ברגל. זאת גם בעזרת "הקו הירוק" המצויר על המדרכות ומכוון את המטייל אל אזורים ואתרי התיירות בעיר. ביניהם, כיכר גרסלין (Place Graslin) שבמרכזה בית האופרה עם האדריכלות הניאו-קלאסית. במדרחוב מאחוריה גועשת סצנה של מסעדות רחוב גדושה צעירים הלוגמים קפה ובירה ומבלים בנעימים. קניון החנויות המקורה והמרהיב ארכיטקטונית Passage Pommeraye שהוא גם אחד מסמליה של העיר (הקניות לא משהו, אבל יופיו מפצה על כך), שוכן בין כיכר גרסלין לכיכר רויאל. כיכר זו – ששכנה לצד המספנה – נהרסה כליל בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי הגרמנים שכיוונו אל המספנה והחטיאו. היא נבנתה מחדש ובמרכזה מזרקה מרשימה עם פסל של דמות המייצגת את העיר. ברחוב הסמוך שוכנת חנות השוקולד בת 100 שנים Chocolatier Gautier Debotte, וברחוב מקביל לה, רחוב Crebillion, מדרחוב קניות עם מבחר חנויות אופנה.
בצד היותה עיר הולדתו של הסופר ז'ול ורן, שבה פועל גם מוזיאון צנוע על שמו, יכולה נאנט לרשום לזכותה את הולדת ביסקוויט ה"פתי בר". מקורו במפעלי Lu בעיר שממוקמים בה מאז שנת 1850 ויש הסבר גם לכל החורים בביסקוויטים: הם מייצגים את השנה הקלנדרית על עונותיה, חודשיה ושבועותיה. במפעל הישן עם המגדל הצבעוני שלו על גדות הלואר פועל כיום מוסד תרבותי.
הפרוייקטים: "אי המכונות" ושביל האמנות לאורך נהר הלואר
אחד הפרויקטים המקוריים שהניבה החשיבה של שילוב תרבות ותיירות הוא שביל אמנותי לאורך של 60 קילומטרים בין נאנט והעיר סנט נאזר. על גדות הנהר נפרשה קולקציה של יצירות של אמנים בינלאומיים מפורסמים, המהוות שילוב של אמנות, הנהר והנוף שבו הן נטועות. זהו מוזיאון טבע המאפשר לגלות את היצירות, שחלקן עם קריצה, ללא תשלום, בין אם אם ברגל, באופנים, במכונית או בסירה. אתר האסטואר.
Les Machines – כחלק מפרויקט שיקום האי של נאנט, בהאנגר ענקי ששימש בעבר כמספנה, הוקם "אי המכונות", כאשר תקרתו הגבוהה של המקום מאפשרת הצבת אובייקטים גדולים. ההאנגר מחולק לשלושה חלקים – לסדנה, שדרת מבקרים, וכן לגלריה וכאולמות לפעילויות תרבות נוספת.
התוצר הראשון של הפרויקט שהושק ב-2007, הוא פיל גדול שגובהו כ-12 מטרים, משקלו כ-48 טון וכדי להניע את אבריו משתמשים ב-62 בוכנות שונות, רובן הידראוליות. הפיל יכול לשאת בבטנו ובמרפסות שעליו כ-50 נוסעים. מהירותו 1-3 קילומטרים בשעה והוא פולט קיטור מחדקו לכל עבר.
הפיל מהלך בכל יום משעה 10 בבוקר ברחבי האי כשעליו נוסעים רבים והוא מרפרר לספר שכתב ז'ול ורן בשם "בית הקיטור". שלד הפיל בנוי מפלדה והוא מתנהל לאיטו בהליכה די משכנעת כשנהג כמעט בלתי נראה לעין מפעיל אותו. ברחבה שליד הפיל פועלת קרוסלה בת שלוש קומות ובה בעלי חיים תת-ימיים המדמים את עולם המים כפי שתואר בספריו של ז'ול ורן ובהם "20,000 מיל מתחת למים".
ואילו מחוץ לעיר, שעה נסיעה ברכבת מנאנט מביאה אל האי גראנדה (Guerande), הידוע בזכות בריכות ייבוש המלח שלו ממימי האוקיאנוס האטלנטי. במקום מרכז מבקרים אליו מגיעים אחרי סיור מודרך בבריכות והסבר על דרך הפקת המלח, הנחשב למלח גורמה. אתר
ברטאן ככלל רכשה את פרסומה בזכות שתי אטרקציות בעלות שם עולמי: סנט-מאלו (Saint-Malo) ומון סן-מישל (Mont-Saint-Michel). לאחר הביקור בנאנט אפשר לנסוע אליהן ולשהות שם ימים אחדים. ואין לשכוח שאפשר לבקר גם את עמק הלואר המפורסם בטירותיו.
נאנט היא גם נקודת יציאה מצויינת לשייט תעלות בנהיגה עצמית בכמה אזורי שייט – ברטאן, אנג'ו ושארנט. בכל אחד מהאזורים הללו ניתן למצוא מגוון מסלולים המציעים שלל פעילויות לכל המשפחה – ערים, פארקים, כפרים, טבע, רכיבה על אופניים ועוד.
צילומים: עירית רוזנבלום