עמי פדרמן, נשיא התאחדות המלונאים היוצא, בסדרה של מאמרים לסיכום הסוגיות שהעסיקו את ענף התיירות בתקופת כהונתו, לפני ואולי הרבה אחרי.
סוגיית מספר התיירים הנכנסים לישראל, כהגדרתו "הפיקציה של מספר התיירים", שואל עמי פדרמן, איך זה שכל חודש נשבר שיא ומספר התיירים אינו עולה?
משרד התיירות מפרסם כל חודש את מספר התיירים הנכנסים לישראל ומתאמץ,כדבריו, להציג כל נתון כשיא חדש. אבל בפועל מספר התיירים נמצא בקיפאון מוחלט כבר עשור וחצי והמספרים של 2013 לא שונים מאלה של שנת 2000.
הגידול לכאורה במספר התיירים מ-2.4 מיליון ל-2.9 מיליון דומה לירידה במחירי הדירות. כאשר נמכרות דירות יותר קטנות אז המחיר הממוצע של הדירות יורד, אבל בפועל מחירה של דירה זהה עלה. באופן דומה כאשר התיירים שוהים פחות לילות אך מספר ימי התייר נשאר ללא שינוי (9.7 מיליון). הדבר מתבטא בגידול לכאורה של מספר התיירים. "מספר התיירים" הינו נתון חשוב מאוד לחברות התעופה ולרשות שדות התעופה, אך לענף התיירות הנתון היותר חשוב הוא מספר "ימי התייר" ומספר זה לא גדל קרוב ל-15 שנה.
אז כדי להוריד באמת את מחיר הדירות וכדי להגדיל את מספר ימי התייר יש לעשות מעשים בפועל ולא להציג מספרים מהונדסים.
"כשלמדתי מנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים בתחילת שנות ה-70 עשיתי עבודה סמינריונית בנושא תיירות והזדמן לי לפגוש את הסטטיסטקן המיתולוגי של משרד התיירות ד"ר בראון, אשר נתן לי את כל הדו"חות והסטטיסטיקות שייצר".
"40 שנה לאחר מכן, כשנכנסתי לתפקידי כנשיא ההתאחדות הופתעתי לגלות שלא חל כל שינוי בפורמט של הסטטיסטיקות של משרד התיירות מלבד תוספת מספר מדינות מקור לתיירים ( רוסיה ואוקראינה ). אין יותר מידע לגבי תמהיל התיירים, השהות הממוצעת שלהם, היכן הם שוהים (אולי בכלל בבית לחם ולא אצלנו) וכן הלאה".
"על מנת לפתור בעיה יש קודם כל צרך להכיר בקימה ובעובדות. הכחשת הבעיה הצגת שיא אחרי שיא רק מונעת טיפול אמיתי בבעיה", מסכם עמי.
מעבר לשלום ולרגיעה הביטחונית הנחוצים לשגשוג התיירות שאין לנ השפעה עליהם, הגידול במספר התיירים תלוי במגוון רחב של גורמים כמו שיווק, מחירי טיסות, מחירי המלונות, רמת המלונות, ההיצע המגבל של מספר חדרי המלון ועוד.
האינתיפאדה פרצה בסוף שנת 2000 ורק ב-2008 חזרה התיירות לרמתה כפי שהייתה בשנת 2000 ומאז היא דורכת במקום. שנות האינתיפאדה גרמו לשחיקה קשה במצב הפיזי של המלונת ולא פחות ברמתם המקצועית כתוצאה מפיטורי עובדים מקצועיים והתרחקות כח- אדם איכותי מהענף במשך מספר שנים. רק רצף השנים הטובות מ-2008 ועד היום איפשר שיפוץ והשלמת פערים שנוצרו בשנים הקשות.
רמת השירות ברוב המלונות בארץ לא חזרה לרמה של שנת 2000. אך העולם לא עמד מלכת. תנועת התיירות העולמית המשיכה לצמוח בקצב מואץ ועימה תעשיית המלונאות המתאימה עצמה לעידן החדש.בארץ, אנחנו עדיין בשנת 2000, במספר התיירים, החדרים וברמת המלונות והשירות.
למדינת ישראל משאבים מוגבלים להשקעה לקידום תעשיית התיירות, דבר המחייב קביעת סדרי עדיפויות ברורים: יש לתעדף פרויקטים היכולים להביא תוספת חדרים בטווח הקצר ולא לנעול תקציבים בפרויקטים שיתממשו במקרה הטוב רק בעוד זמן רב.
יש להשקיע כספים בהרחבה, שדרוג ושיפוץ מלונת קיימים והכשרת כח- אדם מקצועי במקום להקצות תקציבים ותשומות ניהול לנושאים אחרים כמו יישום שיטת דרוג העוסקת בהווה שהופך מהר מאוד לעבר.
"בשלוש השנים האחרונות בהן כיהנתי בתפקיד השקענו מאמצים רבים בשכנוע שרי התיירת וייתר הגורמים המשפיעים, לאמץ וליישם את תכנית "תיבנו עלינו" להרחבת ושדרוג המלונת הקיימים. נכון שזה מאוד אינטרסנטי, אך זה עדיין לא סותר את העובדה שהרחבת מלונות קיימים הינה הדרך היעילה, הזולה והמהירה ביותר לתוספת חדרים בטווח הקצר ובאותו הזמן גם כרוכה בשדרוג אותם מלונת. למעשה זו הדרך היחידה".
יישום תכנית זו דרש מאמץ מצד משרד התיירות. הדבר דורש לבחון כל מלון ומלון, לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם ראשי ערים, להסיר חסמים בירוקראטיים ועוד, זו עבודה קשה.
הרבה יותר קל לתכנן וליישם שיטת דרוג, לשבת במשרד ולקבוע רגולציות, לעשות מכרזים, לבטל מכרזים ולעשות מכרזים חדשים. להוציא סכומי עתק על צילום מצב קיים שאחרי שנה כבר מיושן, וכל זאת על מנת ליצור מראית עין של עשייה ושל רגולציה שבעולם הרחב כבר עבד עליה הכלח.
טוב יעשה משרד התיירות והעומדים בראשו אם במקום בדרוג יעסקו בשדרוג.
הרחבת מלונות קיימים יכולה להביא לתוספת של 5000 חדרים בשלוש שנים ולעשרות מלונות משודרגים. דבר זה יקדם את תעשיית המלונאות והתיירות ויאפשר הגדלה אמיתית של מספר התיירים וירידת מחירים יותר מכל העיסוק הרגולטורי הבירוקרטי בדרוג.