בשבועיים האחרונים נשמעת תכופות ברדיו פרסומת לקפריסין בחורף, כאשר את הקרדיט למימון מקבלת – לצד לשכת התיירות של קפריסין – גם "הקרן האירופית לפיתוח אזורי". ביקשנו לברר מי הישות הזו עם המנהלת הוותיקה של לשכת התיירות של קפריסין בישראל, לואיזה ואראקלס. לדבריה, זהו תקציב של האיחוד האירופי שנשארה ממנו איזו שארית בסוף השנה, ולראשונה זכתה קפריסין בתקצוב. מדובר בקמפיין קצר של רדיו וכמה מודעות בעיתונות היומית, לעידוד האקו-טוריזם ותיירות החורף באי, שכן בקיץ קשה למצוא בו חדרים פנויים.
לדברי ואראקלס, יש עליה בתיירות החורף בכלל ועליה מישראל בפרט: "בנובמבר השנה הייתה עליה של 27% בתיירות מישראל לעומת נובמבר שעבר ולעומת עליה בתיירות הכללית של כ-16.5%", היא אומרת, "פאפוס מאד פופולארית בחורף. הולכים ברחוב ושומעים עברית. גם דצמבר יהיה טוב, זו המגמה. זה מעודד שהעונתיות היא במגמת ירידה". לפי נתוני הקפריסאים, מתחילת השנה נרשמה עליה של 78% בתיירות הישראלית לקפריסין.
לקפריסין יש את כוח המשיכה שלה גם בחורף, בין אם בקישוטים של הכריסמס, בטברנות, באפשרות לקפיצה של סופ"ש במרחק טיסה של פחות משעה ואפילו סיכוי לסקי בהר אולימפוס, שבו אפשר לצפות לשלג בדרך כלל בינואר- פברואר. עם זאת, ואראקלס מנמיכה ציפיות: "זה לא האלפים, האתר בגובה של כמעט 2,000 מטר, בדומה לחרמון".
מבחינת מגמות מלונאיות, ישראל וקפריסין מגלות אופנות דומות: נפתחים מלונות בוטיק רבים עם 50-60 חדרים, שלא לדבר על דירות של Airbnb וכן הסבה של מבנים למלונות. כמו כן יש כמה פרויקטים מלונאיים ומלון גדול בלימסול. מלון מרידיאן הוותיק, שהיה סגור בשל שיפוצים במשך ארבע שנים, ייפתח בפברואר-מרץ ויוציא לשוק כמעט 300 חדרים שהיו מושבתים. כך שבסך הכל אמורים להתווסף למצבת של כ-50 אלף החדרים בקפריסין היוונית עוד כ-1,000 חדרים בזמן הקרוב.
להילחם בצפון דרך הז'יטון
בשנה שעברה העיבה עננה על התיירות בין ישראל לקפריסין והיא, מימוש ההחלטה הקיימת לאסור על תיירים שאינם ממדינות האיחוד האירופי לעבור מהצד היווני אל קפריסין הטורקית. גם כמה תיירים ישראליים נכוו ונוצרה אי נעימות. מאז ירד הנושא מסדר היום אך ואראקלס מציינת ש"המדיניות נשארה אותה מדיניות ופה ושם גם מיישמים אותה. נעשות בדיקות מדגמיות ולפעמים מחזירים אנשים, שכן לפי החוק הקפריסאי, השהייה במלונות הכבושים על ידי הטורקים בחלק הצפוני של האי – אסורה".
אחת מנקודות המשיכה הגדולות של קפריסין הטורקית הם, כידוע, בתי הקזינו, למרות שטורקיה עצמה אסרה על פעילות כזו בתחומה.
בעקבות המשבר הכלכלי שחוותה קפריסין היוונית בשנת 2013, החליטה הממשלה על פתיחת קזינו בחלק היווני, ולא סתם קזינו: לפי ההחלטה, מדובר בהפיכתה למעצמת הימורים.
ממשלת הרפובליקה של קפריסין היוונית חתמה על חוזה להקמת קזינו עם תאגיד מלקו אינטרשונל (Melco International) ממקאו ועם הקבוצה הקפריסאית CNS, בעלת הקרקע בפאסורי שליד לימסול, עליו אמור להיבנות הקזינו. מדובר בהקמה ובניהול של הקזינו הגדול מסוגו באירופה.
הקמת הקזינו במתכונת של אתר נופש (ריזורט), מוערכת בהשקעה של קרוב ל-600 מיליון יורו. קומפלקס הקזינו יכלול 136 שולחנות הימורים ו-1,200 מכונות מזל. לצידו יוקמו מלון עם 500 חדרים, אולם כנסים ותמהיל של מסעדות, שופינג ואפשרויות פנאי על שטח של יותר מ-6,000 מ"ר.
התאגיד קיבל רישיון ל-30 שנה – מהן 15 שנה בבלעדיות – כאשר הצפי לפתיחת הקזינו בלימסול הוא 2019-2020. אולם אושר לזוכים לפתוח קזינו זמני וארבעה אתרים של מכונות מזל בניקוסיה, לימסול, לרנקה ופאפוס, עוד בסוף 2017. וכך, לדברי ואראקלס, כבר כיום פועלים אתרים כאלה. כמו כן, הוסב באזור לימסול מבנה שהיה מועדון לילה והוא יופעל כקזינו זמני מתחילת קיץ 2018.
פתיחת קומפלקס של קזינו הוא חלק מתוכניתה של הממשלה לעודד ולקדם את כלכלת האי השייך לגוש היורו, באמצעות תוספת של כ-4,000 משרות בעת בנייתו ותוספת של 300,000 תיירים בשנה שיתווספו ל-3,5 מיליון התיירים שכבר פקדו את האי השנה. לפי הערכות בניקוסיה, ההכנסות מהקזינו לקופת המדינה עשויות להגיע לכ-100 מיליון יורו בשנה.
מתמרצים את תיירות התמריץ
קפריסין לא קופאת על השמרים ודואגת לתמרץ את התיירות שלה ולהשקיע בה. כמו 16 משדות התעופה של יוון ונמל התעופה אתאטורק באיסטנבול, המנוהלים על ידי חברת פראפורט הגרמנית, גם נמלי התעופה של פאפוס ולרנקה שבקפריסין הופרטו והם מנוהלים מזה שנים על ידי חברה גרמנית אחרת – הרמס במקרה זה. זו בנתה את שדה התעופה בלרנקה וחידשה אותו בפאפוס.
כבישראל, שבה מסבסד משרד התיירות טיסות של חברות תעופה הפותחות יעד חדש לישראל ואת חברות הלואו קוסט שטסות לעובדה – כך גם חברת הרמס מספקת תמריצים לחברות התעופה, גם אם לא ברמה שהחברות היו רוצות.
ולא רק בתעופה, במסגרת תמרוץ התיירות בתקופת החורף, מספקת לשכת התיירות של קפריסין תמריצים לקבוצות תמריץ (אינסנטיב), בחודשים נובמבר-מרץ, כאשר מכל 100 יורו של הוצאה, הלשכה מחזירה בין 15-25 יורו לאדם, יוזמה בלעדית לחודשי החורף.
מבוקש רופא ישראלי
בנוסף, קפריסין עלתה גם היא על גל התיירות הרפואית, כמו טורקיה, יוון וישראל כמובן. עד כה התמחתה בהפריות חוץ-גופיות, אולם היא במגמת התפתחות נוספת. לדברי ואראקלס, יש תיירות רפואית רבה ממדינות המזרח התיכון השכנות לקפריסין, כשפציינטים מגיעים לאי לטיפולים שאינם ברמה טובה דיה במדינותיהם. כמו כן, מתפתחים קשרי עבודה בין בתי חולים בישראל למרכזי רפואה בקפריסין. "בקפריסין יש רופאים ישראלים שמטפלים בחולים שאינם יכולים להגיע לישראל ממדינות מסוימות. זה משהו שמתפתח, אמנם לא בממדי ענק, אבל קיים", היא אומרת.
תשתתף כתמיד בתערוכת התיירות IMTM
ואראקלס צופה שהמגמה החיובית של התיירות הישראלית לקפריסין תימשך. "קפריסין כבר חדרה לתודעה של הישראלים. בחודש הבא נשתתף, כמו בכל שנה, בתערוכת התיירות הבינלאומית IMTM 2018 (6-7 בפברואר) עם ביתן בגודל של 80 מ"ר ונשמח לראות את כל עם ישראל. הפעם יש מציגים שלא השתתפו בעבר, ביניהם מלונות בוטיק חדשים."
כידוע, אחד מענפי התיירות המשגשגים בין ישראל לקפריסין הן החתונות האזרחיות, אולם לדברי ואראקלס יש עליה לא רק בתחום הצר הזה, אלא גם במסיבות חתונה של זוגות שמתחתנים כדת וכדין בישראל. "לתערוכה יגיעו גם נציגים של עיריות קטנות יותר, לא רק לימסול ולרנקה, כמו לאצ'י, ואחרות שרוצים שיכירו אותם".
מסתבר שלא חייבים להתחתן דווקא בבניין העירייה בטקס רשמי וצנוע. אפשר להחליף טבעות גם בערים קטנות יותר ואפילו בכפרים, ובכלל בכל אתר, וראש העיר יגיע אליו כדי לחתן את הזוג. תמורת תשלום כמובן.