חלק משמעותי במרכז של גשר קרולברוקה שאורכו 100 מטרים בדרזדן קרס ונפל לנהר האלבה הסוער, על רקע השיטפונות הגדולים האחרונים בחלק גדול ממרכז אירופה ובמדינת סקסוניה בגרמניה. המראה הסוריאליסטי הזה לא הרתיע אלפי תיירים מקומיים סקרנים לבקר בעיר, שהיא לטעמי אחת הפחות מוערכות באירופה.
ספינות הנהר המקסימות והסירות המודרניות הבלתי נגמרות העוגנות לאורך הנהר המפורסם שקעו ממש מול מרפסת ברוהל המפורסמת. מראה מצמרר למדי. המרפסת הזו נחשבת המשתרעת לאורך האלבה בין גשרי אוגוסטוס קרולה לאורך של כ-500 מטרים נחשבת לאחת הטיילות המפורסמות באירופה. צעידה לאורך פנינה זו היא שעה קסומה. המרפסת נבנתה במקור במאה ה-16 כחלק מביצורי העיר. הרוזן ברוהל עיצב אותה מחדש במאה ה-18 והשתמש בנכס כמקום מגוריו, פארק מרהיב וכספריה שלו. הפיתוח הזה הביא לאיבוד המשמעותה הצבאית של המרפסת שהתפתחה ליעד תיירות פופולרי וכיום היא מושכת אליה מיליונים מדי שנה.
דרזדן זכתה לכינוי "קופסת התכשיטים" בגלל העיר העתיקה המופלאה שלה המעוצבת בסגנון הבארוק והרוקוקו. העיר משלבת באופן מרהיב אינסוף מבנים היסטוריים, ארכיטקטורה ומוזיאונים. קתדרלת הפראואנקירכה, הצווינגר ובית האופרה סמפר הם ציוני דרך מרשימים קרובים זה לזה, צ׳ופר שהופך את הביקור כאן לפשוט ומהנה.
הפראואנקירכה, ׳כנסיית גבירתנו׳, נבנתה במאה ה-18 והפ כה לסמלה המפורסם של דרזדן. במהלך מלחמת העולם השנייה הפציצו מטוסי בעלות הברית את העיר והרסו אותה כמעט לחלוטין בפברואר 1945. הפעולות האויריות האלה הפכו לסמל הפעילות האינטנסיבית נגד גרמניה הנאצית שבדיעבד הייתה אחת מפעולות בעלות הברית השנויות במחלוקת במלחמה. ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל קרא להגברת התקפות אוויריות על מרכזי האוכלוסיה על מנת להעמיס על הרשויות והשירותים הגרמניים, במיוחד התחבורה, בהמוני פליטים. מדיניות זו נגד אזרחים מזכירה לרבים כיום את המלחמה בעזה עם הביקורת על ישראל והתעלמות מהפעולות שעיצבו את ההיסטוריה של דרזדן.
הקתדרלה השרופה קרסה במהלך ההפצצות. במשך 48 שנים הפכו ההריסות לאנדרטת זיכרון כנגד מלחמה והרס. לאחר 1982, הן הפכו לסמל של תנועת השלום במזרח גרמניה ומחאה לא אלימה. המבנה עם כיפת הבארוק נבנה מחדש בין השנים 1993 ו-2005, תוך שימוש חוזר ככל הניתן מחומרי הבנייה המקוריים. הפראואנקירכה שנבנתה מחדש הפכה לסמל של שלום ופיוס והיא אתר חובה לבקר בו. כיום אמני רחוב נראים ברחבה הענקית המקיפה את הקתדרלה כמו בכל יעד תיירותי באירופה.
ה׳צוינגר׳ המבצר המונומנטלי המפורסם הסמוך, שנבנה במאה ה-19, הוא סינתזה יוצאת דופן של ארכיטקטורה, פיסול וציור. גם עתה הוא עוצר נשימה כתמיד, ללא קשר לשיפוצים המאסיביים המתבצעים בעיקר בחצר הפנימית. כל כך חבל. למרות שהמקום נראה היום כמו אתר בנייה, האתר הזה בהחלט שווה ביקור יסודי. צוינגר שימש לטירת שעשועים ותפאורה לחגיגות וחתונות מפוארות של מלכים ומלכות בסקסוניה העשירה. פירוש השם קשור לימי הביניים ולקטע הביצור בין חומת העיר החיצונית והפנימית. כיום זהו אחד המבנים החשובים ביותר של תקופת הבארוק וסיבה מוצדקת לבקר בדרזדן.
כתף אל כתף אל התכשיט האדריכלי הזה ניצב הסמפר. זהו מבנה האופרה הממלכתית הסקסונית ואולם הקונצרטים של התזמורת הממלכתית והבלט. לטעמי זהו אחד מבתי האופרה המרשימים מהמאה ה-19 שתראו, גם מבחוץ וגם מבפנים. הוא נבנה במקור על ידי האדריכל גוטפריד סמפר בשנת 1841. שריפה כמעט 30 שנה לאחר חנוכתו כילתה את המבנה עד היסוד. בית האופרה נבנה מחדש תוך 10 שנים ארוכות. הצטרפו לסיור באנגלית לחוויה מושלמת.
דרזדן מציעה אינסוף אתרים נוספים לביקור והמקורי והמרשים ביותר הוא ׳תהלוכת הנסיכים׳. זהו ציור קיר גדול שומט לסתות של תהלוכה רכיבה של שליטי סקסוניה לדורותיהם. במקור היה זה ציור מהמאה ה-19, הוא הוחלף לפני 120 שנה ב-23,000 אריחי פורצלן. באורך של 102 מטר היצירה ידועה כפרויקט אמנות הפורצלן הגדולה בעולם המשאיר את הצופה בה פעור פה. תהיו בטוחים שלא תראו משהו דומה במקום אחר.
רוב התיירים בהם נתקלנו היו גרמנים. כשביקרתי בדרזדן לפני 15 שנה כדי להשתתף בחתונה בקתדרלה שנבנתה מחדש, שמתי לב כבר אז לדומיננטיות של המקומיים ולמיעוט התיירים. באופן מפתיע לא השתנה הרבה בתחילת הסתיו הזה. עם זאת מותגי המלונות הגלובלים מודעים לדרזדן כפוטניצאל תיירותי ועושים מאמצים להשאיר את חותמם. הייתי סקרן במיוחד להבין טוב יותר איך אפילו רשת מינור שבסיסה בבנגקוק מיוצגת בעיר קופסת התכשיטים הזו. המותג התאילנדי להוט לשחק תפקיד משמעותי בליגה של הגדולים בתחום האירוח ושואף להרחיב את כמות מלונותיו בשליש עד 2027.
לפני 6 שנים ביצעה רשת מינור מהלך משמעותי באירופה ובאמריקה הלטינית. היא רכשה את קבוצת המלונות NH הספרדית והוסיפה כ-380 בתי מלון למאגר העולמי שלה. תאמינו לי, אין שום דבר ספרדי במלון עם המיקום המעולה שלהם בו התארחנו בדרזדן. מלבד הצבע האדום השולט במלון ה -NH קולקשן בשוק העתיק של דרזדן – NH Collection Dresden Altmarkt. האם זו הצדעה ל"לה רוחה" ("האדומה"), הכינוי של נבחרות ספרד בכדורגל? אני לא ממש בטוח. אני יודע בוודאות שמהחלון הפנורמי בחדר המפנק והנוח שלנו נשקף נוף מרהיב אל כיכר השוק הזו. הכיכר מילאה חלק חשוב בדרזדן מאז המאה ה-13, והיא מארחת מאז שווקים, משחקים ופסטיבלים לאורך ההיסטוריה וגם חובה לבקר בה.
הולגר גלאסמן הוא המנכ״ל המנוסה במלון הזה והוא אדיב וחייכן, עם המלצות היכן לבקר בעיר. אהבנו את המיקום הזה במרחק הליכה לכל האתרים ההיסטוריים שהמליץ. ארוחת הבוקר הייתה נעימה והבר בערב היה מפלט מהנה ליהנות ממנו בסוף היום, כולל תפריט ארוחת ערב קטן להוקיר. בדיוק מה שצריך.
מהו בעצם המותג NH Collection? אני שואל את אלכסנדר דיור, מנהל תפעול בכיר ברשת מינור. "לפני 10 שנים, התחלנו ב-NH Collection בהבטחה: שהות המונעת על ידי רגשות יוצאי דופן. היום, עם כמעט 100 מלונות ב-21 מדינות ברחבי העולם, כבר יצרנו מיליוני רגעי אירוח ייחודיים", הוא אומר. "על ידי חיבור אמיתי ליעדים שלנו, המקומיים והתרבותיים, NH Collection מציינת למעלה מ-35 מיליון לינות אורחים. המלונות שלנו מאופיינים בארכיטקטורה קלאסית או בעיצוב מודרני אוונגרדי, כמו המלון עם 240 החדרים שלנו בדרזדן." דיור מציין כי "המלון בבירת סקסוניה מושך אליו תיירים, לצד היותו מגרמניה, בעיקר מאוסטריה, שוויץ, פולין, הולנד וארה"ב". מצאתי בו מלון מגניב שתיירים מישראל בהחלט יהנו ממנו.
דרזדן נגישה הן מפראג והן מברלין. כשעתיים נסיעה ברכבת ואתם ממש שם, עיר שהישראלים נוטים לדלג עליה. אלה שכן מגיעים מסתפקים בסיור יום. תאמינו לי, זה לא מספיק. הרשו לעצמכם יומיים מלאים לפחות והביקור הזה יישאר אתכם לאורך זמן.