משרד התיירות בדק לאחרונה, באמצעות סקר רחב היקף, את עמדת הישראלים לגבי תיירות הפנים לשנת 2022-2023 עיקרי הממצאים מובאים להלן:
סדר עדיפויות חופשה בישראל לעומת הוצאות אחרות של משקי הבית
לימודים והעשרה דורגו כהוצאה החשובה ביותר למשק הבית הישראלי (דירוג 5 מתוך 8 מרבי). לאחר מכן ציינו הישראלים הוצאה של חופשה בישראל (4.3), חופשה בחו"ל (4.2), קניית מוצרי חשמל (4.13), שיפוצים בבית (3.7) קניית פריטי אופנה (3.7) צריכת תרבות ומופעים (3.5) וקניית רכב (3.3).
יצוין, כי ההשוואה אינה לוקחת בחשבון את סדר הגודל של העלויות, אך נותנת מושג אינטואיטיבי על החשיבות הרבה שהישראלים מייחסים לחופשותיהם.
התמורה לכסף
62% מהציבור סבור שהתמורה לכסף בחופשה בישראל הינה נמוכה עד נמוכה מאוד. בסולם של 1-5 דורגה התמורה: 2.16. מהסקר עולה עוד, כי מרכיב המחיר הינו בעל החשיבות הגבוהה ביותר בעת תכנון החופשה. 60% ציינו שמעדיפים חופשה בחו"ל על פני חופשה בישראל. 21% היו אדישים ללא העדפה ברורה ו-19% הם בעלי העדפה ברורה לחופשה בישראל.
64% מהמשיבים, שענו כי לא יצאו לחופשה בישראל בשנה האחרונה, ציינו את המחיר כחסם, ו-17% ענו כי "לא התאים".
נושא המחיר עלה גם בשאלה פתוחה על עיקר הבעיה בהזמנת חופשה – 37% ציינו "אפשרות לנפוש במחירים סבירים ומבצעים".
בסקר נבדקו גם נושאים נוספים הקשורים לחופשה בישראל:
ההשראה לחופשות בארץ
57% ממקורות המידע המרכזיים לתכנון חופשה הינם משפחה וחברים, 45% ציינו שהם מתכננים לפי הידע האישי, 24% מעמיתים ממקום העבודה ו-22% קבלו את ההשראה מאתרים באינטרנט.
תכנון החופשה
במערך השיקולים בתכנון החופשה, נושא המחיר נמצא במקום הגבוה ביותר (ממוצע 7 מתוך 9). לאחריו מקום החופשה (6.3), מועד החופשה (5.3), עם מי יוצאים לחופשה (5.2) סוג המלון (4.5) וסוג הפעילות המתוכננת (3.5).
לרוב, הזמנת החופשה מתבצעת יותר מחודש מראש, ולרוב באמצעות האינטרנט.
כמו כן עלה מהסקר, כי 70% מהמשיבים ענו, כי פשוט לתכנן חופשה בישראל. עוד עלה, כי הישראלים מעידים על שביעות הרצון מהתכנון (68%) ולרוב ה חופשה עמדה בציפיות.
רכיבי החופשה
משך החופשה השכיח ביותר הוא שני לילות. הוא מושפע ממשתנים כגון: סוג החופשה, מיקום הלינה – 65% דיווחו על לינה בבית מלון ולאחר מכן בפער משמעותי צימר בישוב כפרי (16), איכות השירות – כ-43% מדווחים על איכות שירות גבוהה, תמהיל המתארחים וקבוצת גיל – רוב החופשות מתבצעות עם בני זוג (65%).
כמחצית מהמשיבים דיווחו שיצאו לחופשה עירונית (46%), כרבע דיווחו על חופשה כפרית ורבע נוסף על שילוב בין עירונית לכפרית.
86% מהמשיבים דיווחו כי לא יצאו לטיול מאורגן במהלך השנה האחרונה ללא הבדל מהותי ביחס לשנת 2019. בהתאמה, רוב המשיבים (48%) לא נעזרו במורה דרך משום שאינם רואים תועלת בכך – 15% בגלל המחיר, 11% לא הכירו את האפשרות הזאת, ו-6% לא יודעים היכן להזמין.
עלויות מרכיב הלינה מהוות כ-60% בממוצע מההוצאות על חופשה. ההוצאה הממוצעת לאדם בחופשה בבית מלון עומדת על 1,700 ₪, כאשר 1,000 ₪ מסכום זה משולם ללינה. במקרה של צימר בישוב כפרי, עלות זו יורדת ל-1,100 ₪, מתוכם 630 ללינה.
מהסקר עולה, כי חווית טיול מוצלחת מבחינת התייר הישראלי בישראל, מבוססת על הבילוי בקבוצת חברים או משפחה (59%), רמת שירות גבוהה באתרים ובמקום הלינה (49%), מקום לא צפוף (39%), ונסיעה רציפה ללא פקקים (30%). הישראלי רואה כיתרונות משמעותיים בחופשה, בראש ובראשונה את היותה קרובה וזמינה (38%), לאחריה חוויית מקומות חדשים (27%), הרגשת בית חום וביטחון (25%) וכן חיבור ושייכות לארץ ישראל וחופשה בת השגה (19%).
הסקר בוצע בקרב 2018 משיבים מעל גיל 18, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. הסקר נערך על ידי מכון שריד, בהזמנת אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד התיירות ובוצע בהנחייתם המקצועית של ד"ר ירון ארגז ראש אגף מחקר במשרד התיירות וגברת הילה גור, מנהלת תחום שיווק פנים במשרד התיירות.
שר התיירות חיים כץ: "הנתונים מראים בבירור כי הישראלים רוצים לנפוש בישראל אך המחיר והתמורה, מהווים חסם משמעותי. משרד התיירות בראשותי, פועל להגדלת ההיצע באמצעות הסרת חסמים בירוקרטיים בבינוי מלונות, וכן ליצירת אלטרנטיבות בעונות השיא, לרבות הקמת מתחמי קמפינג עונתי. תעשיית התיירות כולה צריכה להתגייס לשיפור המוצר התיירותי, בעלות ובאיכות. שיפור חווית התייר הוא הרווח של כולנו. שנה טובה ומבורכת לכל בית ישראל. שנת תיירות משגשגת".