בית המשפט העליון בבריטניה קבע ביום ה' האחרון, כי הברקזיט חייב לקבל את אישור הפרלמנט, כדי להתחיל בתהליך של היציאה מהאיחוד האירופי. החלטה שיש בה פוטנציאל שעלול לעכב את תוכניות הברקזיט של ראש הממשלה הבריטית, תרזה מאי.
ההחלטה השפיעה מיידית על שערי החליפין ובעקבות כך על תעשיית התעופה ותעשיית התיירות, שאצלם שערי חליפין הם שאלה של רווח או הפסד, ואולי בקושי איזון. כך למשל, ביום שישי שערו היציג של הדולר התחזק מול השקל ב-0.1% ונקבע על 3.815 שקל לדולר ובכך רשם הדולר ירידה של כ-1% בתוך שבוע. מטבע היורו עלה בשיעור מינורי של 0.04% מול השקל, ושערו היציג נקבע על 4.226 שקל ליורו והפאונד זינק מול השקל ביותר מ-1.1% ושערו היציג נקבע על 4.739 שקל לפאונד.
צפוי ערעור
תרזה מאי הצהירה בזמנו, כי הממשלה הבריטית מתכננת לפתוח בשיחות עם האיחוד האירופי על תנאי הברקזיט עד סוף מרץ 2017, במהלך שצפוי להסתיים בסוף 2019. זאת בהתאם לסעיף 50 ליציאה מהאיחוד האירופי. עתה, בעקבות החלטת בית המשפט העליון הבריטי, שאמור לשקול את המקרה לגופו של עניין בתחילת החודש הבא, חל עיכוב נוסף. למרות זאת, נמסר מדוברות הממשלה הבריטית, כי "אין לנו כוונה לתת לזה לשבש את לוח הזמנים שלנו". לכן יתכן שממשלת בריטניה צפויה לערער על ההחלטה.
חוסר הוודאות שנוצר עלול להחליש את ראש הממשלה תרזה מאי. מה שגרם לכלכלני דויטשה בנק להעריך, כי יתכן והיא עשויה להכריז על בחירות כלליות בשנה הבאה. אבל הדוברת שלה דחתה את ההצעה. "עמדתנו ברורה שלא צריך להתקיים בחירות לפני 2020". שר המסחר הבריטי ליאם פוקס, אמר לפרלמנט, כי הממשלה התאכזבה ומהפסיקה אך "נותרה נחושה לכבד את התוצאה של משאל עם".
ההחלטה המשפטית
בית המשפט העליון הבריטי קבע, כי הממשלה צריכה לקבל גיבוי מהפרלמנט לפני שהוא מפעיל את סעיף 50 באמנת ליסבון של האיחוד האירופי, שהוא הצעד הפורמלי הדרוש כדי להתחיל בתהליך של יציאה מהגוש. הסביר זאת היטב לורד ג'ון תומאס (John Thomas), נשיא בית המשפט העליון, שהוא השופט הבכיר ביותר באנגליה, שאמר: "הכלל הבסיסי ביותר של החוקה הבריטית הוא שהפרלמנט הוא ריבון".
תומאס ושני שופטים בכירים נוספים לא הגדירו בפסק הדין שלהם האם הממשלה הייתה צריך להעביר חוק חדש כדי להתחיל את הליכי גירושין, אבל השר הממונה על הברקזיט דייויד דייויס (David Davis) ציין, כי סביר שבית המשפט העליון היה מאשר ההחלטה כזאת. "השופטים הניחו את מה שאנחנו לא יכולים לעשות ולא בדיוק מה שאנחנו יכולים לעשות, אבל אנחנו מניחים, כי הם דורשים מעשים פרלמנטריים", ציין בנימה בריטית טיפוסית.
יו"ר הבנק המרכזי של אנגליה מארק קארני, התייחס להחלטת בית המשפט ואמר: "הייתי רואה בכך דוגמא אחת לאי וודאות, כאשר המשא והמתן אפילו לא החל ועוד תהיינה תנודתיות רבות סביב מו"מ עצמו (ליציאה מהאיחוד)".
תנודתיות בשערי המטבעות
שער הפאונד, שנפל חדות לאחר החלטת הברזיט, עלה יום אחד לאחר החלטת בית המשפט העליון ב-0.2% מול הדולר לקרוב ל-1.25 דולר, והתחזק ב-0.25% מול היורו ל-1.12 יורו. התחייה של הפאונד היא גם תגובה להחלטת הבנק המרכזי של אנגליה השבוע, שלא להוריד את ריבית עוד יותר. מה גם שכ-4 חודשים לאחר הכרזת הברקזיט מציגה הכלכלה הבריטית ביצועים טובים מהצפוי.
ההשפעה הגיעה גם אלינו כאשר ביום שישי שערו היציג של הדולר התחזק מול השקל ב-0.1% ונקבע על 3.815 שקל לדולר ובכך רשם הדולר ירידה של כ-1% בתוך שבוע. מטבע היורו עלה בשיעור מינורי של 0.04% מול השקל, ושערו היציג נקבע על 4.226 שקל ליור והפאונד זינק מול השקל ביותר מ-1.1% ושערה היציג נקבע על 4.739 שקל לפאונד.
אי בהירות באשר לברזיט
משקיעים רבים העריכו, כי המחוקקים יוכלו עכשיו למתן את מדיניות הממשלה ויפחיתו את סיכוייה לבחור צעדי ברקזיט קשים. הם גם העריכו, כי יתכן שהפרלמנט יסרב, בתנאים מסוימים, לקבל את תוצאות משאל העם להיפרד מהאיחוד האירופי. תיאורטית יכול הפרלמנט הבריטי לחסום את הבקרזיט, היות ורוב המחוקקים תמכו במשאל העם ביוני להישאר באיחוד האירופי. אבל בינתיים חל מהפך בתפיסתם. למרות זאת, פסק הדין מרתיע עתה את יישום יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, בגלל שהפך מורכב יותר. כל זאת, למרות שהממשלה הודיעה כי תערער על החלטת בית המשפט העליון.
אי הבהירות הבריטית תמשיך להשפיע על הכלכלה האירופית, שהבורסות שלה השלימו ביום שישי
11 ימים ברציפות של ירידות שערים, על רקע המתיחות בשווקים ולאור הסקרים הצמודים במרוץ לנשיאות בארה"ב. אז אם שערי החליפין והכלכלות פוגעים בתעופה ובתיירות אז מחיר הנפט מאזן את הפגיעות לאחר שמחירו ירד במשך השבוע שחלף בכ-10%, כאשר החוזים על הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק למסירה בדצמבר ירדו ל-44.07 דולר לחבית.
