מתגברים הסימנים כי אנו בפתחה של תקופת שחיקה. בעידן בו מקדשים את ה״עכשיו״ נדרשת היערכות וחשיבה אחרת, הלוקחת בחשבון כי הפעם לא מדובר במשבר שייקח שבועות או אפילו חודשים בודדים.
הלך הרוח המצפה לסיומם של הדברים בכל תחום ועניין בחיינו, בטווחי זמן קצרים, עלול להיות בעוכרנו. מגיעים הדברים לידי כך שאנו מצפים שאויב שהתעצם במשך שני עשורים יוכרע במספר שבועות וחיינו ישובו בעתיד הקרוב לסדרם. התלכדות שלושת המשברים: המלחמה בדרום, המלחמה בצפון, והתפרצות גלי אנטישמיות שחמורים מהם לא ידענו מאז מלחמת העולם השנייה, מאותתת כי יתכן שאנו בפתחה של תקופה ארוכה של התשה ושחיקה אישית ומקצועית.
בתקופה התשה המתנה בלבד תוך נקיטת צמצום מגונן על הקיים עלולה להתחוור כבלתי מספקת. ציפייה דרוכה לסיום קרוב, תוך הישענות על תמיכה חלקית ולא מספקת היא הימור ולא היערכות לקראת העתיד לבוא. מוסכם על דעת רבים ש״מה שהיה לא יהיה״, ובהתאם, אנחנו חייבים עדכון ושינוי של אופי ודרכי הפעולה בעסקים שנדרשים בתקופת השחיקה שכנראה לא תהיה קצרה. המתנה היא דריכה במקום, בזמן שאנו נדרשים לצעדים ממשיים של טרנספורמציה שיביאו אותנו למודלים חדשים ואחרים של תכנון ופעילות עסקית.
ישראל, כיעד לנופש בעיקר, תשוב בעוד זמן רב. דגשי השיווק, קהלי היעד והמיתוג יהיו חייבים בעדכון ושינוי מרחיקי לכת. אופן הפעלת ההון האנושי, שהוא קומת המסד בעסקי התיירות המאורגנת לישראל, יהיה חייב בשינוי, ובמיוחד לאור המחסור הצפוי בו. החלפת תהליכי עבודה ידניים בתהליכים דיגיטליים צריכה להילקח בחשבון. שינוי ועדכון סל המוצרים כולל כניסה לתחומי פעילות תיירותיים שעד עתה היו זרים למדף המוצרים שלנו, גם הם צריכים להילקח בחשבון לעתיד.
אתגר השינוי מורכב ומחייב חשיבה לא רק מחוץ לקופסא, אלא חשיבה חדשה ללא קופסא כלל. כפי שאנו מלינים בצדק רב על המדינה שלא נערכה מבעוד מועד לתרחיש המלחמה שנפל עלינו כרעם ביום בהיר, עלינו לשאול את עצמנו ביושר האם אנחנו נערכים לבאות מספיק.