היום, 27 בינואר, מציינים את יום השואה הבינלאומי. בביקורי האחרון במינסק, הבירה היפה של בלארוס, התלוויתי לדימיטרי מרוזה – מנהל לישכת התיירות הלאומית של בלארוס, לסיור בעקבות יהודי מינסק, שכלל את הטרגדיה הנוראית של השמדת יהודיה בתקופת השואה, ע"י הכובש הגרמני.
עד למלחמת העולם הראשונה הייתה בבלארוס אוכלוסייה יהודית גדולה ובעלת תרבות מפוארת. הקהילות הגדולות היו במינסק, הרודנה, פינסק, הומל, מוהילב וויטבסק. בערים אלה היוו היהודים אחוז גדול מכלל האוכלוסייה. לפי מפקד האוכלוסין הגדול של האימפריה הרוסית משנת 1897, 51% מתושבי מינסק היו יהודים. לפני השואה חיו בבלארוס כ-750,000 יהודים, מרביתם בחלקה המערבי, שהיה עד 1939 בשלטון פולין. מינסק, בירת בלארוס, הייתה מרכז רוחני משמעותי ביהדות. ערב פלישת גרמניה לברית המועצות במלחה"ע ה- 2, מנה הקיבוץ היהודי במינסק כ-90 אלף בני אדם. גטו מינסק הוקם על ידי הנאצים, בעקבות הפלישה הגרמנית לברית המועצות. גטו מינסק היה בין הגטאות הגדולים ביותר במזרח אירופה בזמן המלחמה והוא איכלס קרוב ל-100,000 יהודים, שרובם נרצחו.
ב-20 ביולי 1941 נתלתה ברחובות מינסק מודעה המורה על הקמת רובע יהודי בעיר. הצו חייב את התושבים לעבור למתחם היהודי תוך חמישה ימים, כאשר משימת התיחום הפיזי של הרובע באמצעות חומת אבן הוטלה על היהודים. בחודש נובמבר 1941 הובאו למינסק שבעה משלוחים של יהודים מערי גרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה. בעקבות זאת הוקם במינסק "זונדרגטו" ("גטו יהודי-הרייך"). המלחמה הפטריוטית הגדולה (היא מלחה"ע ה- 2) בבלארוס, גבתה חייהם של כ- 2 מיליון אנשים, שכמחציתם היו יהודים. אנדרטאות ומוזיאונים ברחבי בלארוס מנציחים ומזכירים את החללים ממלחמה זו. במינסק ביקרתי בשתי אנדרטאות המנציחות את היהודים שניספו בשואה בגטו מינסק.
אנדרטת ימאה – yama memorial
אנדרטת ימאה (בור) מוקדשת לקורבנות השואה, והיא מצמררת ומרשימה גם יחד. האנדרטה הוקמה במקום בו ב- 2 במארס 1942 ירו הנאצים בכ- 5,000 אסירים מגטו מינסק הסמוך, ביניהם 200 יתומים מבית הילדים, יחד עם מורים ומחנכים. האנשים הובלו לתוך בור ונורו ללא רחמים וחמלה. האובליסק (עמוד אבן) הוקם ביאמה בשנת 1947. הוא היה קיר צנוע, עם טקסט הנצחה ביידיש וברוסית, שכתב המשורר חיים מלטינסקי: "בהנצחה זוהרת לעד ל- 5,000 יהודים שנספו בידי אויבי האנושות האכזריים – הפושעים הנאצים, 2 במארס 1942". זו האנדרטה הראשונה בברית המועצות לשעבר, עם כתובת יידיש להוקיר את קורבנות השואה.
בקומפלקס ימאה התווסף ב- 2000 פסל ברונזה שנבנה לאורך גרם המדרגות, וכותרתו "הדרך האחרונה". הפסל מייצג קבוצה של קדושים מעונה, שצעדו במדרגות הבור אל מותם. 8 שנים הוקדשו להשלמת האנדרטה שנבנתה ע"י האדריכל ליאוניד לוין והפסלים אלזה פולק ואלכסנדר פינסקי. במהלך תהליך השיקום של האנדרטה, לא נעשה שימוש במכונות וכל העבודה נעשתה ביד. הרעיון המגולם באמצעים אדריכליים ופיסוליים, מרטיט. לאורך 17 מדרגות גרניט מוצב הפסל שבו עשרים ושבע דמויות מהגטו, עשויות מתכת ומייצגות את הקולקטיב, צועדות לקראת מותן בתחתית הבור. משטח המתכת נשאר מחוספס, עם סדקים, והוא נתפס בצורה טרגית והרמונית: המוות מחכה קדימה, מעוות את התכונות, הצורות, הפנים. האנשים קפואים לעד.
במתחם ימאה נמצא גם שביל 'חסידי אומות עולם' של בלארוס, שהצילו יהודים במהלך המלחמה תוך סיכון חייהם, ולכבודם נשתל עץ שצמוד אליו שלט מתכת עם שם המציל.
אנדרטת "הבית השבור" (או "האח השבור") – The monument "Broken Hearth"
האנדרטה עם הכותרת הסמלית "הבית שבור", היא מחווה לזכר קורבנות הנאציזם, שנרצחו בגטו במהלך מלחמת העולם השנייה. מצבה זו הותקנה ב -22 באוקטובר 2008. היא ממוקמת בפארק על שטח של בית כנסת יהודי לשעבר. יוצרי האנדרטה "הבית השבור" הם הפסל מקסים פטרול והאדריכל ליאוניד לוין. האנדרטה הזו היא התגלמות דמותו של בית הרוס. על בסיס הבית, שולחן עגול שבור עם כיסא נטוי, זכר למשפחה יהודית מאושרת שגרה כאן פעם, לבית שנהרס לאחר התבוסה האכזרית לנאצים ולמשפחה שנרצחה באכזריות.
האנדרטה "האח השבור" ממוקמת ליד העץ הישן, אשר ללא ספק היה עד לאירועים הנוראים שהתרחשו בשנות הכיבוש הנאצי במינסק. זה סמלי, כי החלק של העץ הישן מול האנדרטה, הוא ללא עלים, כמו תזכורת לזוועה ולאירועים הטראגיים בתקופת השואה. החלק האחר של אותו עץ מלא בעלים, המראים שתקווה לעתיד טוב יותר, בהיר יותר, תחליף את כל הצרות והסבל. במתחם הנרחב, גם אנדרטאות בצורת מציבות קברים ומולן, שברי אבנים הפזורים בשטח, המסמלים קהילות יהודיות שמהן נשלחו אנשים לגטו מינסק ובו ניספו.