תנועת התיירות של ישראל ממשיכה לצמוח, מנהלי חברות התעופה כבר ממתינים למענקים על שנה כלכלית מוצלחת ובאל על סומכים שמטוסי הדרימליינר יביאו את השינוי המיוחל. ועדיין, לשנת תשע"ח שבפתח, יש עוד כמה בשורות שיגרמו לנו נחת.
1. יותר מלונות – מעל שנה עברה מאז החוק שהעביר שר התיירות ב-2016 להכרה בחשיבות של בתי מלון כתשתיות לאומיות באופן שמאפשר לאשר תכניות לבניית חדרי מלון חדשים בהליך מזורז. אלא שעד כה לא דווח על התעניינות גדולה מצד יזמים. מסתבר שהעלייה בפדיון המלונות והתנופה התיירותית משני הכיוונים, לא ממש עושים את זה למלונאים החדשים. כנראה שגם הם מעדיפים לתפוס טיסה זולה ולרכוש מלונות בחו"ל.
2. נמל תעופה בינלאומי צפוני חדש – התורים המשתרכים בנתב"ג כבר מזמן הפכו לבלתי נסבלים, קל וחומר עבור מי שצריך להגיע מקריית שמונה ואפילו חיפה. הדיונים על הקמת נמל תעופה בינלאומי משלים לנתב"ג הם בלתי נגמרים וכדאי שמישהו יסיים את הסאגה הזאת בהקדם. יש עוד סלוטים למכור וחבל על כל רגע. זאת, עוד לפני שדיברנו על פיתוח אזור הצפון כולו מבחינה תיירותית.
3. דרך חדשה באל על – המאבקים באיגודים המקצועיים, השביתות, הדיוק המבצעי הכושל, התקלות בציוד, התירוצים בבתי המשפט – כל אלה מונחים על הכנפיים החדשות של מטוסי הדרימליינר שרכשה אל על. הסיכויים לא גבוהים, גם החלוציות נעלמה מזמן, אבל אולי מישהו כבר יעשה סדר בחברת התעופה הגדולה בישראל ?
4. לפתוח עוד את השמים – נכון שהסכם השמים הפתוחים מול האיחוד האירופי מנוצל במלואו, אבל היינו שמחים לראות כאן עוד כמה חברות תעופה, לאו דווקא אירופיות. קתאי פסיפיק והיינאן כבר מפנקות אותנו בחוויית טיסה מהחלומות, אבל לא היינו מתנגדים לראות את JAL ו-ANA היפניות, אייר ניו זילנד, סינגפור איירליינס ואפילו את וירג'ין אטלנטיק.
5. שקט, מטיילים – לא משנה כמה פרסים שיווקיים יעניקו כאן לשר התיירות וצוותו, המשוואה שעובדת לטובת משרד התיירות שווה זהב גם לכולנו: כשיש שקט ביטחוני, התיירים באים. ברור שאת נופי ישראל כולנו מעדיפים לראות בתכניות לייף סטייל וטבע ולא בערוצי החדשות, אבל הנתונים האחרונים מלמדים שגם התיירים חושבים ככה.
6. תנו לנו עוד קצת מזה – חכמת ההמונים. רבות כבר דובר על תרומתה לאנושות כולה, אבל נראה שבתיירות זה ניכר יותר מהכל. איך להגיע בזול מוינה לבודפשט? מתי פסטיבל השוקולד ברומא? עם מי הכי כדאי לצאת לסיור ברובע היהודי בפריז? מי הנהג הכי אמין באתונה? ועוד ועוד. קבוצות המטיילים בפייסבוק ובאתרי הפורומים השונים בארץ ובחו"ל, הוכיחו שהמידע שייך לכולם ומי שלא משתמש בו, חוטא לעצמו ולמקצועו.
7. על זה, אנחנו נשמח לוותר – אין כמו תיירות כדי להעצים את הנפש האנושית. אבל בשנים האחרונות, תיירים ומוקדי תיירות הפכו יעד לפעולות טרור קטלניות של קיצונים שאינם בוחלים בדבר כדי להשיג את מטרתם. המסר הוא ברור: התיירות מנצחת את הכל ואי אפשר להפסיק את המנגינה. אפשר לפחד, מומלץ להיזהר, עדיף לשים לב, אבל אי אפשר להפסיק לטייל.
8. יש מקום לכולם – העולם הישן שכולנו מכירים משנה את פניו, ומי שלא יפנים זאת גוזר על עצמו גסיסה בייסורים. Air BnB, אובר, לואו-קוסט, צימרים, רכבת לאילת, ריינאייר ברישיון ישראלי, מוניות חדשות בנתב"ג, דרכון ביומטרי – לכולם יש מקום בתעשיית התיירות, ואפילו בלי להצטופף. ברגע שהמסר הזה יובן, היריעה תמשיך לגדול ולהתפתח.
9. הייפ לסוכני הנסיעות – האינטרנט ממשיך לכרסם וגם הנוסעים הרבה יותר מתוחכמים. אבל כל זה לא אומר שמקצוע סוכן הנסיעות יפסיק להתקיים. ההיפך הוא הנכון. כל מה שצריך זה רק טוויסט קטן בדיסקט והמשחק האמיתי מתחיל. כן, הוא מהיר יותר, עצמאי יותר ולעתים גם יקר יותר, אבל הוא מבטיח שהעתיד ימשיך להיות ברור ונהיר.
10. מורי דרך מורשים בלבד – סוגיית מורי הדרך "החאפרים" איננה חדשה, אבל ככל שעולה מספר התיירים המבקרים בישראל, נדרשת אכיפה ראויה מצד משרד התיירות. מיותר לציין את תרומתם הנכבדה של מורי הדרך למרקם התיירותי המקומי ולהגברת החוויה של המטיילים בארץ. כל מה שצריך הוא רק להבחין ביניהם לבין מתחריהם הלא מורשים ולהדריך את התיירים לידיים המוכרות. כוח פוליטי אין למורי הדרך, אבל רצון אמיתי ואהבת הארץ מנצחים בגדול במקרה הזה.
אתר IAS מאחל שנה פורייה לכל העוסקים בענף התיירות