תחת הכותרת "ממשלת ישראל – עתיד התעשייה והמלונות בישראל בידכם, התעוררו לפני שיהיה מאוחר מדי", יתקיים ביום ראשון מפגש חירום משותף לתעשייה ולמלונאות בנושא שחיקת שער הדולר. זאת מכיוון שחוזקו של השקל פוגע ביצוא התעשייתי ובמלונאות (למעט אילת), בפדיון מהתיירות הנכנסת, שהוא יצוא לכל דבר.
בניתוח נוקב שעשה ד"ר דיוויד וו, גורו ניתוח מטבעות ואחד המוחות החריפים בתחום, למוסף כלכליסט בינואר 2014, הוא טען כי שקל חזק מסכן את הכלכלה ומחריף את הפערים בישראל וכי בנק ישראל חייב להתערב באופן משמעותי.
השפעת משקיעים זרים
באותו ראיון ב-2014 טען ד"ר דיוויד וו, כי השקל מתחזק בגלל משקיעים זרים, שלא קונים את השקל כי הוא מציע תשואה גבוהה, אלא כי הם רואים בו מטבע מבטחים. לאור ההשוואה שעשה אז לגבי השווקים המתעוררים בעולם. "אם תבחן את השנתיים האחרונות", ציין אז ד"ר וו, "תראה שכמעט בכל אחד מהשווקים המתעוררים העיקריים הייתה הידרדרות: ברזיל, טורקיה, רוסיה, סין, כולן במצב חסר תקנה. הביצועים הכי גרועים נרשמו השנה בקטגוריה הזאת. משקיע שיושב בבוסטון, בלונדון, בטוקיו או בפרנקפורט ומנהל קרן גלובלית של שווקים מתעוררים, שואל את עצמו: לאיזו מדינה לתת משקל-חסר ולאיזו מדינה לתת משקל-יתר? כרגע, לפחות על הנייר, הנתונים של ישראל נראים כל כך טוב, עד שהרבה מהמשקיעים האלה נותנים משקל-יתר לנכסים ישראליים. וזו הסיבה שהשקל חזק כל כך".
בעקבות התחזקות השקל אל מול הדולר והיורו התקיים במרץ 2017 דיון בלשכת שר האוצר משה כחלון שבו ציין השר, כי "לא ניתן להתעלם מהפגיעה ביצוא ולצד הפעילות המוניטארית שמבצע בנק ישראל בטווח הזמן הקצר, עלינו להיכנס מתחת לאלונקה, להתוות מדיניות לחיזוק התעשייה והגדלת הפריון לטווח הזמן הארוך. ממשלת ישראל לא תפקיר את היצואנים".
מחקר בנק ישראל
במחקר שביצעה ד"ר סיגל ריבון מחטיבת המחקר של בנק ישראל, שפורסם במרץ 2017, בחן את ההשפעה של ההתערבות של בנק ישראל בשוק מטבע החוץ על שער החליפין בשנים 2009- 2015. התברר, כי היקף ההתערבות החודשי הממוצע בתקופת המדגם היה 830 מיליוני דולרים; היקף כזה הביא לפיחות גבוה בכ-0.6 אחוזים בשער החליפין באותו חודש, לעומת חודש ללא התערבות. המחקר מצא כי רמת יתרות מטבע החוץ (ביחס לתוצר) והסטייה של שער החליפין הריאלי משיווי משקל של הטווח הארוך, הם בין הגורמים המסבירים את היקף ההתערבות של בנק ישראל.
ביום שלישי השבוע (16.1.2018) הגיב בנק ישראל להתחזקות השקל (לא בפעם הראשונה) והתערב בשוק וקנה, בהובלת הנגידה ד"ר קרנית פלוג, יותר מ-400 מיליון דולר. כבר באותו היום הגיב הדולר בעלייה של 0.7% לסביבת 3.43 שקלים. אבל בימים הבאים הוא עלה שוב. ביום חמישי (18.1.207) עלה הדולר היציג ב-0.724% ל-3.4270 שקלים והיורו עלה ב-0.356% ל-4.1986 שקלים. גם הליש"ט עלה ביום חמישי ב-0.040% ל-4.7565 שקלים.
יש לציין, כי הדולר נחלש לאחרונה בגין התחזקות היורו מול הדולר, שהשפיע גם על התחזקות השקל מול המטבע האמריקני. כך קרה שהדולר נחלש מתחילת השנה מול השקל ב-1.3% והיחלשותו בשבועיים שחלפו מצטרפת לירידתו במשך כל שנת 2017 ב-10%.
לטענת אנליסטים רבים, כשבנק ישראל קונה מאות מיליוני דולרים, בהשוואה לעשרות מיליארדי השקליים שהמשקיעים הזרים קונים – הסיכוי להחליש את השקל הוא קלוש וכל עוד ימשך אי השוויון הזה השקל יישאר חזק.
התחזקותו של השקל פוגעת בהכנסות מהיצוא ומהתיירות הנכנסת (למעט אילת), אבל היא גם פועלת לטובה ברכישות בחו"ל של חומרי גלם ומוצרים מוגמרים לתעשייה וברכישות של מוצרי תעופה ותיירות. אבל לדעת אנליסטים, בשקלול שני צידי המטבע האלה, עדיין הפגיעה בפדיון המתקבל מהיצוא גדולה יותר מהרכישות הזולות יחסית בחו"ל, בעיקר בגלל שהשכר והוצאות היצור והתפעול בארץ הם שקליים.
נזקי השקל החזק
ביוני 2017 טען נשיא התאחדות המלונות רו"ח אמיר חייק במכתב ששיגר לנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, כי מתחילת השנה ובמונחים שנתיים, עלולה תעשיית המלונות לספוג נזק אדיר של כ-300 מיליוני שקל, בגין התחזקות השקל, בהשוואה לדולר וליורו. במכתב הוא ביקש לפעול בעניין התחזקות השקל. עותקים מהמכתב נשלחו לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר התיירות יריב לוין ולשר האוצר משה כחלון.
אודי אורנשטיין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, שיגר ביולי 2017 מכתב נוקב לראש הממשלה, שר האוצר ונגידת בנק ישראל בקריאה להציל את התעשייה. "אנחנו מבינים שתשומת הלב שלכם מופנית ליוקר המחיה, למחירי הדיור, אבל כששער הדולר והיורו כל כך נמוכים אנחנו מתמוטטים", כתב.
בתחילת ינואר השנה נמסר מהתאחדות התעשיינים, כי בהסתכלות ארוכת טווח על חמש השנים שחלפו מתברר, כי שערו של השקל התחזק באופן ניכר של כ-7.1% מול הדולר. מתחילת השנה שער השקל התחזק בכ-9.8% ביחס לדולר. בתקופה זו גם שער החליפין הנומינלי האפקטיבי רשם התחזקות בקצב של כ-4.2%.
עוד נמסר, כי בגלל היחלשות הדולר מתחילת שנת 2017 נפגע היצוא בהיקף של 7.9 מיליארד שקלים. מצב שלילי זה אף מתעצם אל מול המגמה העולמית – בעוד בשאר העולם בין השנים 2013 – 2017 נרשמה עלייה מצטברת של 17% בסחר, בחמש השנים האחרונות נמצא היצוא התעשייתי הישראלי בקיפאון מוחלט. התוצאה: בעוד בכל העולם ישנה עלייה בסחר העולמי, היצוא הישראלי רק הולך ומצטמק ופוגע ברמת החיים של הישראלים, בהשוואה למדינות ה-OECD.
מה המסר שיצא מפגישת החירום? נחכה ונראה.