בשנת 2014 הכנסות מלונות התיירות הסתכמו בכ-8.508 מיליארד שקל, ירידה של 0.5%, בהשוואה ל-2013, לעומת זאת ההוצאות נשארו כמעט ללא שינוי, עם עלייה מזערית של 0.2%. בהשוואה לשנה הקודמת תוצאות אלה גרמו לירידה של 3.6% ברווח, ל-1.602 מיליארד דולר. עוד מתברר, כי מאז תחילתו של סקר המלונות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-1981, אחוז הרווח מסך ההכנסות של מלונות התיירות נע בין 4% ב-2001 שהיה הערך הנמוך ביותר, לשיא של 21% ב-2010, כאשר בשנים 2013 – 2014 עמד הרווח על 19% מההכנסות. בנוסף, ברבעון הראשון של השנה הפדיון מתיירים ירד ב-25%.
השפעת משבר התיירות על הפעילות הכלכלית
משבר התיירות הנכנסת, הפוגע בהכנסות המלונאות הישראלית (וגם בתעופה), משפיע על האינדיקאטורים הכלכליים של המשק כולו. והראיה, כשבודקים את נתוני הלמ"ס מגלים, כי בחודשים ינואר- מאי השנה הייתה ירידה נומינלית ביצוא השירותים של 5% (13.4 מיליארד שקל ב-2015 לעומת 14.1 מיליארד שקל ב-2014) אך אם מנכים מזה את שירותי התיירות הירידה מצטמצמת ל-2% בלבד, מה שמוכיח את השפעתם הרבה ביצוא שירותים. כמו כן שירותי התיירות בינואר-מאי רשמו ירידה של 19% ( ירידה מ-2.14 מיליארד שקלים ב-2014 ל-1.74 מיליארד שקלים ב- 2015).
ריסון הצמיחה – עם נתונים אלה אפשר להבין מדוע האינדיקאטורים הכלכליים של חודש יולי, למשל, מצביעים על כך שהמשק מוסיף לצמוח בקצב מתון, המאפיין את השנים האחרונות, תוך ירידה ביצוא, כשהשפעת שירותי התיירות ביצוא (תיירות נכנסת) היא מכרעת. בהיבט אחר מתברר, לפי הלמ"ס, כי האומדן לצמיחת התוצר ברבעון הראשון עודכן מעט כלפי מטה, מ-2.1% ל-2.0%, מנוכה עונתיות במונחים שנתיים, לאחר שהיצוא עודכן כלפי מטה להתכווצות של 2.1%, מהתכווצות של 1.9% באומדן הקודם.
ההשפעה על המדד המשולב
המדד המשולב עלה ביוני ב-0.4% והושפע לטובה מהגידול ביבוא ובשיעור המשרות הפנויות, אך בין מרכיביו בלטו לרעה הירידה (המתמשכת) ביצוא הסחורות ובייצור התעשייתי וגם מהירידה בכניסות התיירים. המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור לאבחון כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית בזמן אמת. כאשר המדד המשולב עולה, אפילו מזערית, זה תמיד טוב למשק, כי הוא מעיד על צמיחה. במצב הנוכחי המשבר העמוק של התיירות הנכנסת מהווה גורם הבולם את עלייתו של המדד המשולב וזה כמובן לא טוב למשק כולו.
התחזקות השקל
מאז הדיון המוניטארי בבנק ישראל, שהתקיים ב-21/6/15 ועד ל-24/7/15, התחזק השקל מול הדולר בכ-0.25%, ומול היורו בשיעור של 3.5%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי השקל התחזק בכ-2.5% ומתחילת השנה נרשם ייסוף אפקטיבי של 7.1%, בעיקר כתוצאה מהיחלשות היורו. הייסוף וההתמתנות בצמיחת הסחר העולמי מקשים על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר.
המשק הישראלי, הכולל בתוכו את תעשיית המלונאות (וכמובן גם את תעשיית התעופה) הוא משק קטן מוטה ייצוא, בגלל ששליש מהתוצר הוא יצוא. לכן, ההשפעה של שער החליפין על המשק היא מהותית. שקל מוחלש תורם להכנסות גבוהות יותר בשקלים של תעשיית המלונאות והתעופה, שהכנסותיה הן בדולר או ביורו. לעומת זאת, התחזקותם של הדולר והיורו מול השקל פוגעת ושוחקת ישירות את הכנסות המלונאות והתעופה. נתונים אלה ונוספים מחזקים את החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית הנמוכה על כנה. יחד עם זאת כלכלנים בכירים מעריכים, כי הריבית עשויה עוד לרדת.
הדילמה – ריבית נמוכה או ריבית עולה
לעומתם, נמסר בדו"ח על היציבות הפיננסית במחצית הראשונה לשנת 2015 של בנק ישראל, כי "השפעת הריבית הנמוכה לאורך זמן, כתוצאה מהמדיניות המוניטארית המרחיבה בארץ (קניית דולרים על ידי בנק ישראל) ובעולם, שננקטה על רקע המשבר העולמי וההתאוששות האטית ממנו, ולאחרונה גם לאור הירידה באינפלציה, בארץ ובעולם. בדומה למשקים בעולם, גם בישראל הריבית הנמוכה והשתטחות עקום התשואות הובילו לעלייה חדה במחירי הנכסים, אשר יצרה סיכונים. הסיכונים הללו עלולים להבשיל בסביבה של ריבית נמוכה לאורך זמן, משום שעבור חלק מהמוסדות הפיננסיים העלייה בשווי המהוון של ההתחייבויות עלולה לפגוע ברווחיותן. לחלופין, הסיכונים עלולים להבשיל גם אם הריבית תעלה ותוביל לזעזוע בשווקים ולתגובת יתר של מחירי נכסים עם השלכות על תיק הנכסים של הציבור ועל המוסדות הפיננסיים".
ובינתיים ממשיך השקל להתחזק ולשחוק את רווחי המלונאות, התעופה ואת התעשייה כולה.
השפעות חיצוניות
בנק ישראל אינו האחראי היחיד להתפתחויות בשערי החליפין. כך למשל, אם נגידת הפד האמריקני, ג'נט ילן, תעמוד בהערכותיה האופטימיות ותתחיל להעלות את הריבית כבר השנה, יתמוך המהלך הזה בהתחזקות הדולר מול השקל, אם המדיניות המוניטארית של בנק ישראל תמשיך להיות מרחיבה. כך יקרה גם מול הפאונד הבריטי, אם הבנק המרכזי של הממלכה המאוחדת יישם את תוכניותיו ויעלה גם הוא את הריבית. מהלך בריטי שכזה, יהווה גם ניתוק מהיורו של האיחוד האירופי ומעניין מה תהיה התגובה של הבנק המרכזי האירופי.