מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% ביולי 2016, בהשוואה ליוני 2015 כאשר במיוחד התייקרו ב-10.1% הנסיעות לחו"ל. מתברר גם שמדד המחירים בתחום החינוך, תרבות ובידור לאלה שנשארו בארץ עלה ב-0.3%, כאשר מדד מחירי שירותי חינוך עלה ב-0.2% ומדד מחירי תרבות ובידור עלה ב-0.5%. התייקרו במיוחד: ספרי קריאה ועיון ב-11.6%, כרטיס כניסה למוזיאון ב-3.1%, הארחה, נופש וטיולים ב-2.3%, וקייטנה לילדים ב-1.9% לעומת יולי 2015.
הרבעון השלישי של השנה נחשב לרבעון התיירותי הרווחי הטוב ביותר בכל הקשור ליציאות לחופשות בחו"ל ובתיירות הפנים ארצית. יצרני מוצרי התיירות הפנים ארציים ומוצרי התיירות בחו"ל מנצלים את חודשי החופשה הגדולה, המתחילה בסוף יוני ומסתיימת בסוף אוגוסט, ומעלים את מחירי המוצרים.
חופשה גדולה מעיקה
הרבה ביקורת שלילית מצד ההורים נשמעת נגד משך החופשה הגדולה, שמתקשים להעסיק את ילדיהם. הטענה המרכזית היא, שמספר ימי החופשות של הילדים אינו מסונכרן עם מספר ימי החופשה של ההורים מה שמקשה עליהם מאוד.
בשל קושי זה והצורך לשמור על הילדים בימי החופשה הארוכים נאלצים הורים רבים לשלם סכומי כסף גדולים עבור קייטנה, במחירים שתמיד גדלים, יוצאים לנופש לעיר אילת או למקומות אחרים בארץ, ונאלצים לשלם יותר, או יוצאים לטיולים משפחתיים הנמשכים יותר מימים אחדים במחירים גבוהים יותר מאשר לפני או אחרי החופשה הגדולה. כפי שמתרחש גם בחופשת חנוכה ובחופשת הפסח. גם אלה הנשארים בבית מגלים, כי עלו מחירי הכניסה למוזיאונים ויקר יותר ללכת למופעי בידור.
הַסְחָרָה
להליך ההתייקרות הבידורית תיירותית האופיינית, המתחילה בקיץ בחודש יולי ומסתיימת בסוף חודש אוגוסט, קוראים הסחרה (Merchandising), והוא מתייחס בדרך כלל לשיווק קמעונאי, שתפקידו למצוא את השילוב המתאים שיגרום לכך שהמוצר הנכון יהיה בשוק הנכון, בזמן הנכון, בכמויות נכונות ובמחיר נכון. השילוב דורש התאמה בין צורכי הלקוחות השונים לבין פונקציות הייצור, השיווק והמימון הבידורי והתיירותי.
החופשה הגדולה נחשבת לזמן הנכון למכירת מוצרי הבידור והתיירות. כל השאר היא פונקציה של ניסיון והכרת שוק התיירות המשתנה תדיר וניצולם לטובת המכירות. שלב ההסחרה הוא האחרון בדרך של המוצר הבידורי-תיירותי למדף המכירות, כאשר לפניו מסכמים יצרני המוצרים – מארגני נופשונים וחופשות בארץ ובחו"ל, חברות תעופה, מארגני קרוזים, מארגני תחבורה ומוכרי מוצרי הלנה – את כל התכונות של המוצר, כולל הדרכתם של אנשי המכירות והקמעונאים ושאר פעולות קידום מכירות. הדגש בשלב הזה הוא על הפצת מידע מקדמי מפורט ולעיתים מכירות בשוק ניסיוני לפני שהמוצרים מופצים בקנה מידה גדול.
צרכן כהזדמנות עסקית נוספת
הליך ההסחרה לא מסתיים בהעלאת מחירי המוצר התיירותי בנקודת המכירה, כשהמוטו הוא שכל צרכן תיירותי נוכח מהווה הזדמנות עסקית נוספת, שמשמעותה הגדלת ההוצאה הכספים מתיירים במשך שהותם באתר או בעסק התיירותי. זו הסיבה שההסחרה התיירותית עוסקת ביצירת תנאים שיגרמו לצריכת מוצרים נוספים, במטרה להגדיל את ההכנסות. השהייתם של תיירים זמן ארוך יותר בעסק התיירותי, תוביל בהכרח להגדלת הכנסות. רואים זאת גם בצריכה הנוספת במלונות בהזמנות שירות חדרים, או בהזמנות שתייה ואכילה בזמן השהייה בבריכה או בלובי, במכירת מוצרי דיוטי פרי בטרמינלים ובמטוסים, בתוספות תשלום נדרשות בקרוזים, בהצעות "לא כלול" בטיולים מאורגנים ובנופשונים ובדברים נוספים.
ניצול אווירת הנינוחות והחופש
ההסחרה מנצלת היטב את אווירת הנינוחות והחופש שהתייר חש בעת הפעילות התיירותית וגם מניחה שלתייר יש צורך במוצרים לקניה ולכן מנסה ההסחרה להזכיר לו ולכוון אותו לביצוע הרכישה כאן ועכשיו. העידוד באמצעות הסחרה תיירותית מטרתה להניע את התייר להתנהגות צרכנית בטווח הזמן הקצר. לכן יש המכנים את ההסחרה התיירותית "מכירה פנימית", או "עידוד פנימי" שהוא יותר מובן. בתחום המלונאות רואים זאת בהצגת בר משקאות מגרה בחדר או בלובי, בטרמינלים – בחנויות הדיוטי פרי המפוארות ובמטוסים באמצעות קטלוגים צבעוניים ויוקרתיים והצגת חלק מהסחורות על עגלות השירות.
ההסחרה הגיעה להליך מתוחכם מאוד דווקא בחברות הלואו קוסט, המוכרות מוצר בסיסי, שגם הוא מתייקר ברבעון שלישי ואת כל השאר – כגון מקום שמור, מזוודות, אכילה ושתייה – נמכר בהליך הסחרה מלהיב ומגרה.
לנו הצרכנים לא נותר אלא לחפש היטב, דווקא בעת עליית המחירים העונתית, דילים טובים בין שלל ההצעות התיירותיות בארץ, או בחו"ל, ולדעת שבזמן השהייה ישנם פיתויים, שכדאי לדלג עליהם ולצרוך אותם במקומות יותר זולים.