הממשלה אישרה:" ייעול הליכי תכנון לתשתיות תיירותיות"

הממשלה קיבלה היום (א) את הצעת שר התיירות יריב לוין והחליטה על ייעול הליכי תכנון הקמת מלונות. בהתאם להחלטה:

חוק התכנון והבנייה יתוקן על ידי הוספת ענף התשתיות התיירותיות להגדרת "תשתיות לאומיות". נציג שר התיירות יצורף כממלא מקום לוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות. בדרך זו יוכל שר התיירות להכריז על מתחם או תכנית, הכוללת מספר מתקני אכסון בפריסה ארצית, כתשתית לצרכי תיירות, והיא תידון במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות.

עוד בהתאם להחלטה – שר האוצר יתקן את חוק התכנון והבניה, על פי העקרונות הבאים:

"תשתית לצרכי תיירות" תוגדר כ"מתחם תיירותי הכולל לפחות 500 חדרי אכסון תיירותי, ו/או ארבעה מתקני אכסון תיירותיים נפרדים, ו/או מתקני אכסון תיירותיים בפריסה ארצית או אזורית, הכוללים יחד לפחות 300 חדרי אכסון תיירותי, ששר התיירות הכריז עליהם כ"תשתית לצורכי תיירות".

כמו כן הוחלט לאפשר כהוראת שעה למשך שנתיים, באזורים בהם ישנן ועדות מקומיות עצמאיות, להמיר לייעוד של מגורים, מחצית מהגדלת השטח הכולל המותר לבניית מלונאות. כך יוסמכו הוועדות המקומיות העצמאיות לאשר תוספת של 20% לזכויות הבניה הקיימות לטובת בנייה למגורים. כמו כן הוחלט לבחון כי גם במקרה של הסבת מבנה, תוך שינוי ייעוד לייעוד מלונאי, ניתן יהיה להוסיף 20%  תוספת לזכויות הבניה הקיימות כזכויות של מגורים. משרד התיירות יבחן דרכים לשמר את הייעוד המלונאי.

שר התיירות יריב לוין: "אני מברך על אישור התכנית הלאומית שמטפלת לראשונה בבעיית הליבה של התיירות. התכנית היא מהלך היסטורי אשר לפי הערכות הגורמים המקצועיים, תוזיל את מחירי החופשה בישראל בכ-20% בתוך חמש שנים. בתקופה זו נגדיל את היצע חדרי המלון, כאשר לפי ההערכה ייבנו בישראל כ-15,000 חדרי מלון חדשים בתוך חמש שנים, ובתוך 10 שנים כ-27,000. הודות לתוספת של 20% מגורים לקרקע עם ייעוד מלונאי – אנחנו מקטינים את הסיכון ליזמים, מרחיבים מקורות מימון וגם מגדילים את היצע המגורים בישראל. אני מודה לשר האוצר ולאנשי משרדו על הגיבוי, התמיכה והשותפות בהוצאת התכנית אל הפועל."

בהצעה שהתקבלה נכתב בין היתר:

מדינת ישראל התברכה במספר רב של אתרי תיירות בעלי חשיבות בינלאומית. על אף יתרון יחסי זה, הפוטנציאל הכלכלי-תיירותי של ישראל ממומש בצורה חלקית בלבד. ניצול הפוטנציאל התיירותי של המדינה, יש בו כדי להיות מנוע צמיחה מרכזי של המשק, אשר יביא הן הכנסות ישירות והן הכנסות עקיפות, וכן יביא להגדלה משמעותית של היקפי התעסוקה בפריסה ארצית רחבה. אחת הדרכים למימוש הפוטנציאל התיירותי של מדינת ישראל הינו הגדלת היצע חדרי המלון, המהווים חלק מרכזי במוצר התיירותי הישראלי. הגידול בהיצע החדרים נעשה עד כה בהיקפים מצומצמים.

מעבודות הצוותים המקצועיים במשרד התיירות ומעבודות שנעשו בעבר עולה, כי ישנן שתי סיבות עיקריות בגינן היצע חדרי האכסון אינו גדל בצורה משמעותית יותר בשנים האחרונות:

 הסיבה הראשונה היא התמשכות הליכי התכנון וקבלת ההיתרים, האורכים כיום מספר רב של שנים, וכאשר לא אחת נדרש למעלה מעשור לצורך השלמת הליך הבניה.

סיבה נוספת להעדר פיתוח התשתיות היא הפער שבין התשואה הממוצעת בענף לבין רמת הסיכון הגבוהה בכלל, ובפרט בשל המשברים הגיאופוליטיים שפוקדים את מדינת ישראל. אלה גורמים לקשיים בקבלת מימון מהגופים הפיננסיים ולהגדלת עלות ההון בפרויקט.

נסיבות אלה מובילות להפיכת ההשקעה המלונאית לנושאת סיכון, ולחשש לפגיעה בהיצע התיירותי. בפועל, הגדלת ההיצע בתשתיות האכסון המלונאי יכולה להוות מנוע לתחרות בשוק, להפחתת מחירים, וכתוצאה מכך, לשפר את אטרקטיביות המוצר התיירותי הישראלי ועמה את כמות התיירים הנכנסת לישראל.

התפתחות ענף התיירות בעשור האחרון

בעשור האחרון ×¢× ×£ המלונאות התאפיין בסטגנציה ובסביבת מחירים גבוהה. בשנת 2005 פעלו בישראל 334 בתי מלון, עשור מאוחר יותר מספר בתי המלון נאמד ב- 366 – גידול של כ- 10% בלבד. לעומת זאת, מספר לינות התיירים גדל בעשור האחרון ב- 35%, מספר לינות תיירים לחדר גדל בעשור האחרון בכ- 27%[1] . התפתחות הפדיון הממוצע לחדר (מחיר ממוצע ללילה) פותחת מקום לדאגה, שכן מספר זה גדל בעשור האחרון ב- 74%. נתונים אלה מסבירים בחלקם את השפעת הפער שבין הביקוש הגבוה ביחס להיצע המצומצם על עלות הלינה בישראל[2] . עם זאת, יש לציין במקביל, כי החל משנת 2001 חלה ירידה חדה בענף התיירות בעקבות המשברים הכלכליים והביטחוניים של אותן שנים, כאשר רמת תיירות הנכנסת שהייתה ערב משברים אלו שבה במלואה רק בשנת 2007. ירידה זו ומשך הזמן הארוך עד להתאוששות, הובילו לכך שיזמים רבים המתינו עם השקעות בבניית בתי מלון ובהרחבת בתי מלון קיימים, כאשר במהלך השנים האחרונות שיעורי התפוסה בישראל יציבים (נעים סביב 66%) וממוצעים ביחס למקובל בעולם.

לאור האמור, וכדי לאפשר את הגדלת מספר התיירים וליצור אטרקטיביות למוצר התיירות הישראלי, יש צורך להקים תשתיות אכסון הולמות לקליטת תיירים, באופן יעיל ומהיר יותר ובאופן שיעודד את המערכת בנקאית הפיננסית לסייע במימון פרויקטים.

[1] נתונים אלו אינם מתייחסים ללינות תיירים בדירות להשכרה של Airbnb.

[2] קיימים גורמים נוספים שהביאו לעליית המחירים, כגון עליית מחירים (אינפלציה), עלייה בתשלומים קבועים (כגון ארנונה), עלייה בשכר העבודה וכיו"ב.