המלצות יש, מימוש אין

התחייבויות שלא מומשו

ההפסד המלונאי הוא עמוק יותר ממה שמשקפים המספרים. מינואר עד יוני 2014 חל גידול של 16% בלינות תיירים, בתום אותה התקופה ההזמנות המלונאיות העתידיות היו באותו סדר גודל ואפילו עם עליות. ברוב המקרים שולמו עבור ההזמנות דמי קדימה. כאשר הכתה במלונאים המציאות של מבצע "צוק איתן" ביולי 2014, ואחריו, בוטלו ההתחייבויות, הם נתקעו במלונות עם צוותים מוגברים, הזמנות עודפות של מזון ומשקאות וההוצאות הנלוות הנוספות, בלי ההכנסות שהיו מובטחות עסקית (הזמנות ששולמו להם דמי קדימה) לפני המשבר. כך קרה גם לכל העסקים הנלווים למלונאות – מסעדות, חנויות, מועדונים, אוטובוסים, מדריכי תיירות וגורמים נוספים.

המבקרים בארץ נחלקים לכמה קטגוריות:

"תייר" – מבקר השוהה בישראל ויוצא ממנה בתאריך שונה מתאריך הכניסה (לא באותו היום). כאמור, תייר כזה משאיר בארץ כ-1,500 דולר בממוצע, כששליש מזה הולך לבתי מלון, או לאמצעי לינה אחרים.

"מבקר יום" – מבקר הנכנס ויוצא מישראל באותו תאריך (אותו יום). מדובר בעיקר בצליינים המלווים בכמרים, הנכנסים לארץ מטאבה, או מנתב"ג, מצוידים בארוחות וההוצאה היחידה שלהם היא האוטובוסים שהם שוכרים כדי להגיע למקומות הקדושים או לשטחים הציבוריים בים המלח. ההכנסות מהם מינימליות, אבל הצפיפות שהם גורמים סביב האתרים היא ברמה גבוהה ולפיכך הוצאות התחזוקה בהתאם.

"נוסע בשיוט" – תייר בשייט חופים הנכנס לישראל ליום או יומיים וחוזר לאונייה ללינה. להבדיל ממבקרי היום, כאן ישנה הכנסה. בעיקר בתחום השירותים, האגרות וההצטיידות של האוניות במזון ודלק, אך גם מהנוסעים, המשתמשים במדריכים מקומיים, מבקרים באתרים, נוסעים במוניות ואוכלים במסעדות.

הירידות בחודשים ינואר – מאי השנה חלו בכל הקטגוריות:
 
1.3 מיליון כניסות מבקרים – ירידה של 18%.

1.2 מיליון תיירים – ירידה של 17% .

95 אלף מבקרי יום – ירידה של 36% .

17 אלף כניסות נוסעים בשיוט – ירידה של 69%

סרח עודף

תעשיית התיירות היא כנראה סרח עודף של המדינה. עד היום לא נעשה דבר להפוך אותה לתעשייה מובילה המספקת פרנסה למאות אלפי אנשים ומעשירה את קופת המדינה בהרבה מאוד כסף. חדשנות והיי-טק חשובים, אך לא פחות מהם תעשיית התיירות. קשה כנראה לקברניטים להכיר בתיירות כמשאב כלכלי חשוב, כפי שקורה היום במדינות רבות בעולם, כשהדוגמה הבולטת היא טורקיה.

במעגל הקסמים של המחדל המתמשך, וכאשר צריך לכסות את ההפסדים, המשבר הנוכחי מהווה קטליזאטור בעליית מחירי הלינה בארץ, הנדרשת מהתיירים ובוודאי מהישראלים. זאת בנוסף לארנונות הרצחניות, מחירי המים והחשמל הגבוהים וגורמים נוספים, כמו כשרות, שמירה ומצילים רבים בבריכות. המחירים הגבוהים מהווים מחסום בהבאת תיירים לארץ, שלא לדבר על המצב הגיאו-פוליטי התורם גם הוא את חלקו. כך מתנהל הענף במעגלי חידלון אין סופיים.

המלצות של מומשו

בארצנו "אין חדש תחת השמש" – מה שהיה הוא שישנו ואם לא יעשו משהו הוא שיהיה. באוקטובר 2012 הוגש לשר התיירות דאז סטס מיסג'ניקוב המלצותיה של הוועדה להוזלת הנופש בישראל, בראשותו של נועז בר ניר, שהיה אז מנכ"ל משרד התיירות והיום מנכ"ל התאחדות המלונות, שעיקריה היו:

דירוג בתי מלון – ישפר את השקיפות לצרכן.

צמצום רגולציות, כל שניתן – ייעול הפעלת המלונות והתאמתם לרמת יעילות אירופית,על-ידי בחינת הקלות ברגולציות תוך הטלת אחריות רבה יותר על בעלי המלונות. מוצע לבחון קביעת נהלים לשינוי רגולציה המבוסס על ניהול סיכונים.

מתן "רשת ביטחון "ממשלתית לבנקים – לתקופות משבר גיאופוליטי, לצורך הבטחת אשראי לבניית בתי מלון.

הגדרת יחידת מכירה מינימלית של נופש בבית מלון כחדר ללילה אחד.

גילוי נאות בהצגת תעריפי בתי המלון – לאחר ביצוע הדירוג יקל על הצרכן להשוות מחירים, וכך תוגבר התחרות ויוזלו מחירים.

"שמיים פתוחים" – יישום החלטת הממשלה בנושא מדיניות" שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי.

הורדת הארנונה לרמה אירופאית ומעבר לגבייה בהתאם לתפוסת החדרים.

תקנים פיזיים – מתן הקלות בתקנים הפיזיים לצורך בניית מלונות חדשים, בין היתר בהקטנת שטחי הציבור הנדרשים.

מתן עדיפות לבניית בתי מלון ברמה C.

המלצה להשוואת תנאים, הקלות וסיוע בין תעשיית התיירות לתעשיות אחרות.

שימת דגש על מניעת ריכוזיות באזורי ים המלח ואילת שבהם קיימת בעיית ריכוזיות.

גיבוש תוכנית של משרד התיירות בשיתוף עם תעשיית התיירות לעידוד תיירות הפנים והחוץ בתקופות שפל ובכל אזורי הארץ ע"י פיזור גיאוגרפי, מתוך ציפייה שמהלך כזה יגדיל רווחיות מצד אחד ותחרותיות מצד שני, כאשר המטרה היא להניע תיירות בארץ בכל עונות השנה.

הבטחת תקציב שיווק לאורך זמן.

גילוי נאות בתחום הצימרים.

חוץ מיישום הסכם "השמים הפתוחים" עם האיחוד האירופי, בזכותם של שר התחבורה ישראל כץ ומי ששימש בזמנו מנהל רשות התעופה האזרחית גיורא רום, כל שאר הסעיפים שהומלצו לא יושמו. פעילות "השמים הפתוחים" היום מבורכת, מה שמוכיח שאם רוצים אין זו אגדה. למרות זאת, עדיין צריכים נציגי משרד התיירות לעודד ולדחוף יותר תיירים גם לתנועת ה-Low Cost לארץ. מה שעוד נעשה – הותר למלונות להפעיל את חדרי הכושר ללא מדריכים…

לא הגיעו ליעד הנכסף

בינואר 2013 הדגיש בר ניר, כי מחירי הלינה במלונות בארץ גבוהים מאלה של המדינות המפותחות וכי סוכני נסיעות טוענים שהם היו עשויים  להגדיל מאד את מספר התיירים לארץ, אם המחירים היו מתמתנים.

כבר אז הוא ציין, כי הדרך למימוש ההוזלות בעלויות ארוכה. בר ניר הודה שבתחומים רבים, כמו למשל, בתחום ועדות התכנון והבניה, שיכולים להשפיע על ענף המלונאות, אין למשרד התיירות השפעה, שהרגולטורים במצב של התחפרות, יש בארץ הוצאות המייקרות את מחירי המלונות – ארנונה, אבטחה, תשלומי שכר בשבת, משגיחים –הוצאות שהועלו ללא הצדקה ואינן קיימות אצל המתחרים שלנו באזור ובכלל.

 
ישראל הנמוכה ביותר באגן המזרחי של ים התיכון

אי מימוש המלצותיה של הוועדה להוזלת הנופש בישראל פגעה אז בהאצת תנועת התיירים ישראל. היה גידול בתנועה אבל לא משמעותי. טורקיה סיימה את 2013 עם 37.79 מיליון כניסות תיירים, מצרים סיימה עם 9.17 מיליון כניסות תיירים, ירדן סיימה עם 3.94 מיליון כניסות תיירים וישראל סיימה עם 2.96 מיליון כניסות תיירים.

סיוע לענף

ב-2014 כשפרץ משבר מבצע "צוק איתן" ירדה תנועת התיירים וכל הענף נכנס למשבר עמוק. החודש נפגש שר התיירות יריב לוין עם נציגי הנהלת לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל. בעקבות המשבר המתמשך בענף התיירות, שהחל עם מבצע "צוק איתן" וממשיך עם משבר התיירות מרוסיה ומאוקראינה, ביקשה ממנו הנהלת הלשכה להשלים את הטיפול בהצעת המחליטים הממשלתית: "סיוע לתעשיית התיירות לאחר משברים גיאופוליטיים. כל פגיעה בענף היא פגיעה ישירה בהכנסות המדינה ובאזרחיה. בתיירות מועסקים כ-200 אלף עובדים, המהווים כ-6% מסך המועסקים במשק, ההכנסות מהתיירות הנכנסת בשנת 2014 נאמדות בכ-5 מיליארד דולר, כאשר סך התרומה לתמ"ג מכל ענף התיירות הגיעה ל-41 מיליארד שקל. על מנת להגדיל מספרים אלה נדרשות פעולות מיידיות".

אולי הפעם יקרה נס והשר לוין יצליח להוציא את תעשיית התיירות מהמשבר ולהציבה במקום הראוי לה בכלכלה הישראלית.