"אנו פועלים לשיפור הסביבה העסקית והורדת נטל הרגולציה והבירוקרטיה וליצירת סביבת עסקים טובה יותר לתעשייה והמגזר העסקי", אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפגישתו בתחילת השבוע שעבר, עם חברי נשיאות הארגונים העסקיים, בראשות שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, ואלי גונן נשיא התאחדות המלונות.
סבל מנטל הרגולציה
ראשי המגזר העסקי אמרו בפגישה, כי הסביבה העסקית בישראל סובלת מנטל הרגולציה והבירוקרטיה הכבד, שהוא מהגבוהים מבין המדינות המפותחות, וכי ישנה אווירה שלילית ומדאיגה בקרב הציבור הרחב נגד בעלי עסקים. לדבריהם, בעלי עסקים נתפסים פעמים רבות באופן שלילי, על אף שהם מפתחים את המשק והכלכלה הישראלית ומייצרים מאות אלפי מקומות עבודה.
ראש הממשלה נתניהו הצהיר בפני ראשי המגזר העסקי כי בכוונתו להגדיל את הצמיחה במשק כדי לחזק את כלכלת ישראל. נעודד צמיחה, נחזק ונסייע לתעשייה והמגזר העסקי כדי להצמיח את כלכלת ישראל ולהיטיב עם אזרחי ישראל".
הורדת מסים
בסוף השבוע הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון על הורדת מסים. המע"מ יופחת ב1% ל-,17% – החל מ-1 באוקטובר, מס החברות יקוצץ ב-1.5% וחצי ל-25% – החל מינואר 2016. שניהם נימקו את המהלך בעודף גבייה. צעד שיקל במעט גם על המלונאים. אם כי בערבון מוגבל, כי הנגידה קרנית פלוג, המתנגדת למהלך, כינתה אותו "מהלך בלתי זהיר". לדבריה: "הפחתת המע"מ ב-1%, שעלותה כ-4.8 מיליארד שקל, עלולה להביא לגידול נוסף בגירעון בשנה הבאה, ולסכן את העמידה ביעד הגירעון של 2.9%.
להוריד את נטל הרגולציה מהמלונאים
אם ראש הממשלה טוען כי בכוונתו להוריד את נטל הרגולציה, אולי באמת הגיע סוף סוף הזמן לשנות את הרגולציות בתחום המלונאות, שלא קיימות במדינות ה- OECDופוגעות בענף, הסובל ממילא מבעיות גיאופוליטיות קשות. בטורקיה למשל, ניתנות האדמות בחינם לייזמים הבונים עליהם את המלונות החדישים והמפוארים בעולם, שאותם הם משווקים במחירים תחרותיים ואטרקטיביים מאוד. אולי בתחום רגולציית האדמות לא יהיה שינוי, כפי שלא נעשה עד כה גם במשבר הדיור, אבל לפחות לפעול ולשנות, ואפילו לבטל, את שאר הרגולציות המכבידות על המלונאות הישראלית.
מדדי המלונאות
ניהול מלונאי מורכב מאוד ודורש מיומנות ניהולית ממדרגה ראשונה. נזכיר רק את מדדי היעילות ומדדי התפעול, שהם הבסיס לניהול עסק בכלל ובית מלון בפרט. ההשפעה של הרגולציות על מדדים אלה היא מכרעת.
מדדי יעילות – מדדי יעילות הם המדדים הבודקים את ביצועי השכר והרווחים של מלון, שהם: מדד החזר הון בעלי מניות – המודד את הרווחים הנוצרים מקרנות משקיעים, מדד הרווח נטו ממכירות – הנקרא גם יחס רווח למכירות והוא מחושב ע"י חילוק הרווח נטו במכירות נטו ומבוטא באחוזים ומדד החזר על רכוש – מודד את מידת היעילות בה נעשה שימוש בנכסי המלון על מנת לייצר הכנסה נטו.
מדדי תפעול – תפעול מוצלח של מלון מחייב יכולת חזקה לשליטה בהוצאות ומדידה מדויקת של סטטיסטיקות תפעול, כנגד תוכניות או יעדים מתוקצבים. מדדי התפעול מסייעים להנהלה בניתוח פעילויות שונות בתפעול המלון. המדדים המשתייכים לקבוצה זו הם: מדד אחוז תפוסה, מחיר ממוצע לחדר, עסקה ממוצעת ואחוזי עלויות מזון.
אין ויכוח כי הרגולציה הנהוגה היום בישראל מכבידה על כל מדדי המלונאות, באופן ישיר ובאופן עקיף, ואינה מאפשרת לה להתמודד מול המלונאות באזור ים התיכון, כמו טורקיה ויוון.
כבר באוקטובר 2012 קבעה הוועדה להורדת מחירי הנופש בישראל, כי "עלויות הפעלת מלון בישראל גבוהות באופן אבסולוטי בהשוואה למלונות במדינות אחרות ועלויות ההפעלה של מלונות בישראל כוללות רכיבי עלות רגולציה משמעותיים ורכיבי עלות קבועים, היקרים משמעותית מעלות רכיבים אלה במדינות אחרות. מצב שלא השתנה ברובו מאז ועד היום.
התשומות הנוספות, כפי שנכתב בדוח הוועדה ב-2012, הנדרשים מבתי המלון בישראל, בהשוואה למלונות במדינות אחרות, כולל מדינות החברות OECD הם:
אבטחת בתי מלון – עלות האבטחה בבתי מלון הייתה אז 179 מיליון שקל לשנה. נכון להיום במלונאות נותרה חובה זו עד היום, למרות שבהרבה מקומות הציבוריים, היא בוטלה מטעמי עלות-תועלת.
כשרות – עלות העסקת כוח אדם המפקח על כשרות בענף המלונאות הייתה כ-72 מיליון שקל בשנה. עלות ההכשרה של מלון לפסח הייתה אז יקרה מאוד – כ-80 אלף שקל למלון בודד קטן (שלא מחזיק מטבח), ועד לכ-1.2 מיליון שקלים במקרים של מלונות גדולים "גלאט כושר". מה שהיה הוא שנשאר, בתוספת עלויות בגין התנודות הכלכליות.
מצילים – קיימת חובת נוכחות מציל בין אם ישנם אנשים בודדים בבריכה ובין אם הבריכה עמוסה בעשרות אנשים. במקרים שישנם עומסים גדולים יותר בבריכה צריך שני מצילים לפחות ולעתים אף יותר. עלות מימונם של מצילים, מפעילי בריכות ומדריכי חדר כושר לכלל בתי המלון היה אז כ-83 מיליון שקל לשנה. בינתיים בוטלה רק ההנחייה למדריך כושר קבוע.
העסקת כוח אדם – תחיקת העבודה בתחומי המלונאות מבוססת על חוק שעות עבודה ומנוחה, ומההיתר הכללי בענף המלונאות לעבודה במנוחה שבועית ושעות נוספות. כמו כן, בענף קיים הסכם עבודה קיבוצי עם צו הרחבה בענף המלונאות. עלות כוח האדם העודף הנובע מהתקנות הייתה אז כ-210 מיליון שקל בשנה, והיא העלתה את ההוצאה הכוללת בגין כוח אדם בכ-6% בהשוואה למלונות באירופה. זה נשאר, בתוספת העובדה שרשות ההגירה לא מאשרת קליטת עובדים זרים לענף במקצועות הניקיון, למרות שיש מחסור חמור בעובדים כאלה, אי היתר הפוגע מאוד בשירות הניתן בבתי המלונות.
מיסוי עודף – מס הארנונה מוטל על ידי הרשויות המקומיות היווה אז כ-2.5% מהמחזור, בעוד שבאירופה הוא היווה כ-0.8% – 1% מהמחזור. הארנונה בארץ היא במודל חיוב קבוע כפונקציה של שטחי המלון ואין לה קשר לפדיון ולתפוסה. אין תעריף ארנונה אחיד למלונות. ברחבי הארץ ישנם ערים יקרות יותר וערים יקרות פחות. טווח תשלומי הארנונה למטר לשנה נע בין 62 – 101 שקל בערים תיירותיות. הארנונה על מלונות מוטלת גם על כל השטחים הציבוריים במלון, לרבות מסדרונות ומעברים, וזאת בשונה ממשרדים וקניונים.
בלו על הסולר – בארץ 69% מהבלו על הסולר בייצור מוחזר לתעשייה, אך לא לבתי המלון שבהם הסולר הנו חלק מתהליך הייצור להסקה, חימום מים, ולקירור. המשמעות היא שהמלונות משלמים כ-15 מיליון שקל יותר על הסולר שהם צורכים למרות שזו תשומה שעיקרה מיועדת ליצוא.
ועוד לא הזכרנו את המע"מ הגבוה היום של 18% (שכאמור אמור לרדת ב-1%), לעומת 6% באירופה, את התשלומים הנדרשים עבור חיבור כל חדר במלון לטלוויזיה בכבלים, את ההצאות הנדרשות ליישום כללי הנגישות המחמירים במלונות, את הוצאות טיהור השפכים, וכמובן את הבירוקרטיה הרגולטורית לבניית מלון חדש, או להרחבת מלון קיים.
אז אם ראש הממשלה נתניהו הגיע למסקנה, כי חייבים לשפר את הסביבה העסקית ולהוריד את נטל הרגולציה והבירוקרטיה, כדי ליצור סביבת עסקים טובה יותר לתעשייה והמגזר העסקי, אולי הגיע הזמן ליישם זאת ולייצר סביבה תיירותית-מלונאית הולמת ותחרותית, בדיוק כפי שנעשה בהסכם השמים הפתוחים עם האיחוד האירופי – ויפה שעה אחת קודם.