שנתיים חלפו מאז אימץ ראש הממשלה בנימין נתניהו במרץ 2016, את המלצות הדו"ח של שר התיירות, יריב לוין, לפיהן יוקמו עד ארבעה בתי קזינו באילת.
השבוע דיווחנו על בתי הקזינו הבינלאומיים שצפויים להיפתח אצל שכנתנו קפריסין בתוך כשנה . בתשובה לשאלה היכן הדברים עומדים לגבי אילת, אומר ל-IAS ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, כי "אנחנו, כמועצת עיר, אמרנו לפני הרבה שנים שאנחנו בעד קזינו שיהיה חלק מקומפלקס של מרכז ירידים, תערוכות ומלונות. ההצעה האחרונה ממקמת אותו באזור שדה התעופה החדש רמון, מתוך כוונה לייצר שם מעין אקס-טריטוריה עם מערכת אכיפה, פיקוח ובקרה מיוחדת. זו ההצעה, ואני חושב שאת ההצעה הזו צריך לקדם".
בפברואר 2016 הודיע ראש הממשלה נתניהו כי ברקע ההחלטה בפברואר 2016 על הקמת צוות היגוי בראשות שר התיירות, יריב לוין, עמדה הכוונה "להציל את העיר אילת מקריסה כלכלית וליצור בה אלפי מקומות עבודה", נמסר אז.
השאלה היא האם כיום, כאשר העיר פורחת עם תיירות לואו-קוסט – 60 טיסות שבועיות וצפי ל-100 טיסות עם פתיחת שדה התעופה רמון – לא יחשבו מקבלי ההחלטות שהגאות התיירותית מייתרת את עניין הקזינו. יצחק הלוי: "ההחלטה אם יהיה קזינו חוקי או לא, זו החלטה של מדינת ישראל. ברצותה יהיה וברצותה לא יהיה. אנחנו כמועצת עיר נדרשנו להגיב לעניין, קיבלנו החלטה, ואני חושב שזה יכול להיות גורם שמתסף בנושא התיירות. אני לא חושב שעל זה יקום ויפול דבר – אבל אם יחליטו על כך, צריך לייצר מנגנונים של בקרה ואכיפה ראויים, כדי שנצא נשכרים ולא ניזוקים מאירוע שכזה".
הדיבורים על קזינו חוקי בישראל מתגלגלים כבר עשרים שנה ומספר שרי התיירות שעברו במשרד מתקרב למספר השנים שמדובר בקזינו. יש שהכריזו "על גופתי", אחרים הודו שלא יעסקו בחומר הנפץ הזה. ועדות מונו, ממשלות קמו ונפלו ובכל קונסטלציה – עם דתיים ובלעדיהם – התקבל כל נסיון אפילו לדבר על קזינו, בתגובות מתלהמות. ולא רק מהצד החרדי. ההתנגדות היתה חוצת מפלגות. נוצר הרושם שההתנגדות נובעת מפחד קמאי שקזינו חוקי יכניס את ההימורים לקונצנזוס. כמו, להבדיל, מיסוד הזנות. שאזרוחה במסגרת החוק יהפוך אותה ללגיטימית. שהרי ידוע שיש קזינו בישראל. ולא אחד. מאות בתי קזינו לא-חוקיים מפוזרים על פני המדינה, מרוויחים הון עתק ולא משלמים לה אגורה שחוקה.
חברות נסיעות המתמחות בתיירות הימורים משנעות מטוסים מלאים בישראלים ליעדים במזרח אירופה לצורך הימורים ושם אין מדינת ישראל מפקחת עליהם. בתי קזינו פועלים ברוב המדינות המערביות המפותחות ובתגובות ההיסטריות לרעיון הקזינו משתווה ישראל רק לטורקיה, שסגרה את בתי הקזינו הרווחיים שלה בתואנות דתיות. עם זאת, בקפריסין הטורקית פועלים בתי קזינו באין מפריע ומשגשגים וארדואן חי אתם בשלום. כך שכנראה גם הימורים הם עניין של גאוגרפיה.
לא לזרים בלבד
בהמלצות שהגיש שר התיירות לוין לנתניהו באמצע מרץ 2016, ואומצו על ידו, יוקמו עד ארבעה בתי קזינו באילת, ישראלים יוכלו להמר בהם – אך במגבלות מסוימות ובהן הגבלת מספר הביקורים בשנה בקזינו וסכום ההימור; נתמכי סעד לא יורשו להמר; דמי כניסה ייגבו רק מישראלים ויוטלו הגבלות על הימורים באשראי. בתי הקזינו יוקמו כחלק ממתחם תיירות משולב ולא בתוך בתי מלון. לדעת השר לוין אז, רק קזינו שילווה בפיתוח תיירותי משמעותי – הכולל מלונות, מתקני בידור, פארקי שעשועים, שטחי מסחר והסעדה – יעניק תרומה משמעותית למיצוב אילת כיעד תיירותי מוביל. לפי גישת המשרד, להקמת בתי קזינו בודדים, שאינם חלק מאתר תיירות משולב משמעותי, תהיה השפעה נמוכה בלבד על מיצובה הבינלאומי של אילת, ועיקר השפעתה יהיה בתחום התיירות המקומית.
בדו"ח גובשה ההמלצה לפקח על בתי הקזינו באילת על ידי רשות ייעודית, עצמאית, או כזו שתשולב ברשות המסדירה כיום את הלוטו וההימורים בספורט. הרשות תעניק זיכיונות לבתי הקזינו על פי מכרז ותפקח על פעילותם.
ועדת גביש מ-1995 המליצה על קזינו בתל אביב ובאילת
נושא הקזינו עולה ויורד מסדר היום כבר שני עשורים. הוועדה הרצינית ביותר שדנה בהסדרת נושא הקזינו החוקי בישראל היא ועדת גביש, שמונתה בשנת 1995, בתקופת כהונתו של עוזי ברעם כשר תיירות. בראשה עמד נציב מס הכנסה לשעבר ואיש העסקים משה גביש. הוועדה, שחבריה יצאו לסיור לימודי בלאס וגאס, בדקה את ההשפעות הסביבתיות של בתי ההימורים בתחומים כמו חינוך ופשיעה, איכות הסביבה, אתיקה בפרסום, בתי ההימורים ועוד. מסקנותיה היו שאם יוחלט על מיסוד הקזינו, יש להקימו בתל אביב ובאילת אך לא במצפה רמון. הצעת חוק ממשלתית שהוכנה אף היא ב-1995, נבלמה בגלל רצח ראש הממשלה,יצחק רבין.
בחודש אוגוסט 2007 מינה ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, ועדה בין-משרדית של משרדי האוצר והתיירות בראשות מנכ"ל האוצר באותה תקופה ירום אריאב, כדי שתבחן את מכלול השיקולים להקמת קזינו בישראל. אחריה אמור היה שר התיירות, יצחק אהרונוביץ', למנות ועדת שרים שתרכז את עבודת ההכנה להקמת הקזינו ותגיש את המלצותיה לממשלה תוך מספר חודשים. אלא שאחרי מספר דיונים ושורה של התנגדויות, התפזרה הוועדה בלי להגיש מסמך.
בתקופתו של אהרונוביץ אף סוכם עם מינהל מקרקעי ישראל על הקצאת קרקע בחוף הצפוני של אילת, על כ-40-50 דונם לקזינו, מרכז קונגרסים גדול ומלונות, שיתחרה עם מלונות עקבה וטאבה על התיירים מחו"ל.
בפברואר 2009 הודיע שר התיירות אז, סטס מיסז'ניקוב, כי הוא מתכוון להקים ועדה ציבורית בראשות שופט, כדי לבחון את הנושאים המשפטיים הקשורים בהפעלת קזינו חוקי. הוא טען שכדי להגיע לחקיקה ממשלתית יש לקיים הליך שיכלול את עמדותיהם של כל הגורמים הרלוונטיים לנושא, כמו משרד התמ"ת שיספק את הזווית של הגברת התעסוקה, משרד הפנים, המשרד לביטחון הפנים, יזמים בתחום התיירות וכדומה.
השר עוזי לנדאו שנכנס אחריו לתפקיד, החליט לא לטפל בנושא בקדנציה שלו ונראה היה שעם כניסתו של השר יריב לוין למשרד התיירות, ובזכות קשריו הטובים, יקום קזינו חוקי בישראל.
בשבוע שעבר סיכם השר לוין את עבודת משרדו לשנת 2017, עם ההישג של 3.6 מיליון תיירים ופעילויות שיווקיות ואחרות. ההמלצות וההיתכנות להקמת קזינו לא הוזכרו.
בתשובה לשאלה, נמסר מלשכת השר כי "דעתו לא השתנתה".