התיירות היא התורמת הגדולה לכלכלה העולמית וכלכלות מתעוררות גדולות, כולל אלו המפותחות, תלויות במידה רבה בתעשיית התיירות. מדינות כמו ארה"ב, צרפת וספרד נלחמות על מנהיגות במגזר זה, במטרה למצב את עצמן כמעצמה התיירותית הראשונה בעולם, מטרה שהיא בפני עצמה רווחית מאוד. תעשיית התיירות לא רק מניבה הכנסות למדינה ועושר תרבותי – אלא היא גם אחד המנועים הכלכליים החשובים ביותר לצמיחה ולפיתוח.
לפי דו"ח של ארגון התיירות העולמי (UNWTO), הגלובליזציה, כמו גם היחסים הדיפלומטיים בין מדינות, הפכו את התיירות לשכיחה יותר ויותר. לכך עוזרת העובדה שהצורך להציג אשרת כניסה בעת ביקור ביעד זר ירד מ-75% בשנת 1980 ל-53%, בשנת 2018. התוצאה היא שיותר ויותר אנשים נוסעים ממדינה למדינה.
עוד לפי הדו"ח, לתיירות השפעה משמעותית על הכלכלות העיקריות בעולם והיא מהווה מקור הכנסה ותעסוקה חשוב עבור מדינות שמקבלות יותר תיירים. מסיבה זו, הגדילו מדינות רבות את השקעותיהן בתיירות, כולל קמפיינים ואסטרטגיות להדגשת האטרקטיביות של יעדיהם העיקריים. מצב התיירות הנוכחי, שלפיו מספר כניסות התיירים גדל מדי שנה, הועיל לכל יבשות העולם. בקצרה, התיירות הפכה לנדבך בסיסי לצמיחה הכלכלית של כל המדינות ומהווה חלק ניכר מהתמ"ג בעולם. תעשיית התיירות לא איבדה את הדינמיות שאפשרה לה לצמוח באופן אקספוננציאלי לאורך השנים.
על פי הנתונים האחרונים שפרסמה מועצת הנסיעות והתיירות העולמית (WTTC), תעשיית התיירות מהווה 10.4% מהתמ"ג בעולם, מה שהופך אותה לאחד המגזרים הכלכליים הגדולים בתבל. עם 8.8 טריליון דולר אמריקני, התיירות מבססת את עצמה כאחת התעשיות הצומחות ביותר בעולם, שנייה רק למגזר התעשייתי. היא מקדימה ענפים חשובים אחרים כמו שירותים פיננסיים, בריאות או טכנולוגיה.
למרות המשברים הגדולים שזעזעו את הכלכלה, התיירות היא תעשייה שתמיד נתפסה כהימור בטוח. משמעות הדבר היא שבעוד שמגזרים אחרים התכווצו עוד לפני אי-וודאות גוברת או זעזועים שפגעו בכלכלה, התיירות הצליחה לצמוח ללא הפסקה, מגמה חיובית שהגדירה אותה כענף שצומח במידה הרבה ביותר ביחס לממוצע שנרשם על ידי שאר המגזרים המרכיבים את הפעילות הכלכלית העולמית.
התיירות הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הרווחיים ביותר לכלכלה העולמית, ולכן מנהיגי המדינות הגדולות נאבקים בכל שנה למשוך יותר ויותר תיירים לשטחן. על פי עיקרי דו"ח של UNWTO, התיירות מגלגלת יותר מחמישה מיליארד דולר ליום. והרווחים מתיירות בינלאומית ברחבי העולם, כולל הולכת נוסעים, היו 1.7 טריליון דולר אמריקאי בשנת 2018, עם למעלה מ-1.4 מיליארד כניסות תיירים בינלאומיות ברחבי העולם.
עד 2029 יועסקו 421 מיליון איש בתיירות
כצפוי, הצמיחה הכלכלית מורכבת מגורמים רבים, שכאשר מנתחים אותם בנפרד, הופכים את תעשיית התיירות לאטרקטיבי יותר. על פי דו"ח WTTC, נכון לשנת 2018 (דו"ח 2019 טרם פורסם), התיירות מעסיקה 319 מיליון אנשים, וצפוי כי נתון זה יגיע ל-421 מיליון עד 2029. המשמעות היא שתיירות היא לא רק כלכלה הולכת וגדלה, אלא גם מנוע תעסוקתי בפני עצמו, מכיוון שהיא התעשייה עם ההתפתחות המשמעותית ביותר מבחינת יצירת מקומות עבודה, ממש אחרי ענף הייצור.
20% מהמשרות שנוצרו במהלך 5 השנים האחרונות בעולם היו קשורות ישירות לתיירות. בנוסף, 10% מהעובדים בעולם מועסקים בענף התיירות. זהו, למעשה, מקור תעסוקה שלא רק מייצר ומעסיק כוח אדם גדול, אלא גם עושה מספק הזדמנות לשני המינים ואף יוצר הצעות עבודה לצעירים. על פי נתוני הדו"ח "פרספקטיבות בינלאומיות על נשים ועבודה במלונות, קייטרינג ותיירות", שבוצע על ידי אוניברסיטת קורנל, ברחבי העולם ובממוצע, 55.5% מהעובדים בענף התיירות הן נשים.
על פי נתוני ארגון העבודה הבינלאומי ILO – the International Labor Organization, התיירות היא מקור לתעסוקה ברחבי העולם, ולכן צפוי כי בעקבות רמות הצמיחה שלה, התיירות תמשיך לייצר תעסוקה באופן אקספוננציאלי לאורך השנים. בהתחשב בצמיחה שהושגה והופעתה בכלכלה העולמית, התיירות מקבלת משקל רב יותר ויותר בגלל הדרדרות של סקטורים אחרים וירידות בכלכלה בעולם. עם זאת, מציאות זו מרמזת על סיכון אפשרי שעלול לגרום לזעזוע בענף.
לסיכום, וכדי לקבל מושג על היקף התעשיה, במדינות ה-OECD כמו ספרד, התיירות מהווה כ-15% מהתמ"ג. במדינות אחרות באירופה כמו צרפת או פורטוגל, התיירות מהווה 7.3% ו -13.7% מהתמ"ג, בהתאמה. במדינות אמריקה הלטינית, כמו מקסיקו, התיירות כבר מייצגת 8.7% מהתמ"ג. בממוצע, ענף זה היווה 4.1% מהתמ"ג של המדינות החברות ב-OECD בשנת 2018 וכן 6% מהתעסוקה. בהתחשב בתרומה הגדולה הזו לאורך זמן, אף מדינה לא יכולה להיות אדישה לתיירות שהפכה לאחד מעמודי התווך הבסיסיים של צמיחה ופיתוח כלכלי בעולם.