ישראלים רבים מגלים את גאורגיה לאחרונה, וזה הזמן להסב תשומת לב למדריך המיוחד שנותן מידע וידע אחר, מרתק ומיוחד על הבירה טביליסי. חדוה רוקח ואיתי בחור, צמד סופרים עשו בטביליסי למעלה משנה במצטבר במשך שבע שנים. הם טיילו, חקרו והגיעו למקומות שגם המקומיים לא הכירו. כך, הם הגיעו לבית הקברות לסופרים ומשוררים וגילו בו את קברה של אמו של סטאלין, שתו בירה בשעות הבוקר והעבירו חוויה אחרת על טביליסי.
התוצאה היא הספר "סתיו בטביליסי" (הוצאה לאור איתי בחור), הכולל "סיפורי התבוננות, גילוי, הוויה ושתייה, מצחיקים בלי לעג, מרגשים בלי פתטיות – מיועד לקוראים אוהבי תרבות וספרות המעוניינים לקרוא על מציאות לא מוכרת וכן למטיילים שמחפשים לדעת יותר על גאורגיה ועל חייהם, תרבותם, רגישויותיהם וייחודם של תושביה".
הספר, שכתוב בשני קולות – נשי וגברי – יצא לאור בעברית ובגאורגית והתקבל שם בחום רב וקיבל חשיפה ציבורית ותקשורתית רחבה.
הספר השני "חלום טביליסי", הוא ספר צילומים של חדוה רוקח, שבו מצטיירת גאורגיה בהשתקפות של מי שהייתה היא ומה שחשבה "ובעיקר את מה שרציתי לחלוק עם אחרים, גרוזיה שכתבתי עליה וגרוזיה שצילמתי הן סנטימנט מזוקק של אהבה לאנשים, לארץ, לחיים".
צאצאי עשרת השבטים
לא מכבר ביקרתי במינרליה וודי, הקווקז בצידו הרוסי ( https://www.ias.co.il/node/6893) ושם אמרו בגאוות יחידה ש"הקווקז הרוסי יפה כמו הגאורגי, ויותר קל ונוח לטייל בו". בתגובה אומר איתי בחור כי "הקווקז כולו יפה ומיוחד. לכל מדינה יש את הייחודיות שלה מבחינת נוף, אוכל, תרבות, מורשת ואווירה. מבחינת נוף, גאורגיה מתייחדת בכך שבשטחה נמצא השער לקווקז, מעבר הדרכים המרכזי שמחבר את רוסיה לארצות הקווקז – מעבר דריל. זה מקום דרמטי מאוד ומיוחד. חוץ מזה, הפסגות הגבוהות בקווקז נמצאות בגאורגיה. תו היכר נופי נוסף הוא ריבוי אזורי האקלים בארץ הקטנה הזאת, מפסגות עם שלג-עד דרך מדבר ועד הים השחור".
עוד מסביר בחור כי מבחינה תרבותית, גאורגיה היא המדינה הנוצרית היחידה בקווקז (שאר המדינות מוסלמיות); עובדה זו השפיעה על תולדות הארץ, על התפתחות הכנסיות, על מערכת המבצרים והצורך להתגונן ועל תודעת האיום המתמיד. בנוסף, הגאורגים הנוצרים רואים בעצמם את צאצאי עשרת השבטים ואוהבים יהודים וישראלים. "ולבסוף, מדינות אינן קבוצות כדורגל, לא חובה להיות אוהד של קבוצה אחת בלבד. שווה ליהנות מכל הארצות… מבחינה אנושית, הקווקז הרוסי מתאפיין בהתנשאות וגאורגיה מתאפיינת בהכנסת אורחים ונחמדות יוצאות דופן. פתגם גרוזיני עתיק אומר ש'אורח הוא מתנה מאלוהים'".