אילת מתאפיינת ברמת מחירים גבוהה מאוד ביחד ליעדי בטן גב בעולם. כדי להוריד מחירים צריכים לשקול להנהיג ארנונה יחסית באילת ובכל הארץ, מציע פרופ' יניב פוריה, ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון בנגב. לעבור מתשלום ארנונה לפי מטראג' לארנונה, שלפיה ישלם בית מלון על פי אחוזי התפוסה. בשיטה זו מלון ריק לא ישלם ארנונה, כשהמלון יהיה, למשל, ב-30% תפוסה הוא ישלם ארנונה בהתאם ואם הוא יהיה ב-100% תפוסה הוא ישלם את מלוא הארנונה. הוא גם טוען, כי צריך להוביל מהלך שיוריד את מחירי המזון והמשקאות בכלל ואת הבירה בפרט. פרופ' פוריה טוען כי אילת צריכה להמציא את עצמה מחדש. מתיירות בטן גב, במלונות לתיירות מדברית, תיירות ספורט ימי ואפילו תיירות כנסים.
הגידול התיירותי והשפעת הבונוסים על המלונאים
ברבעון הראשון של השנה חל גידול של 7% בלינות תיירים באילת בהשוואה ל-2016, אבל עדיין מדובר בירידה של 7% בהשוואה לשנת 2014. אין ויכוח כי, גידול טיסות השכר לעיר הנופש הדרומית, שקיומה חשוב מבחינה אסטרטגית למדינת ישראל, הוא פרי השמים הפתוחים והבונוסים של משרד התיירות, על פי נוהל אילת, של 45 יורו פר נוסע, בתוספת 15 יורו מטעם התאחדות המלונות באילת. אבל, כבר ב-2016, התלוננו בהתאחדות המלונות באילת, כי הבונוס מכביד עליהם. מה גם שהשפעת אתרי OTA (גם בקרב הישראלים) מתגברת ולא מוסיפה, בלשון המעטה, נחת למלונאי העיר.
מיעוט תיירים חוזרים
עוד מתברר, כי הגידול המבורך בתיירות הנכנסת לאילת חשף בעייה לא פשוטה, של מיעוט תיירים חוזרים, בעיקר בשל מחירי הלינה, אבל לא פחות מכך בגלל מחירי הבילוי באתרים, במסעדות ובברים בעיר. בעניינים אלה שוחחנו עם פרופ' יניב פוריה.
"התייר מושפע מתפיסתו את יוקר הבילוי ביעד תיירותי ויעדים המתחרים בסגמנט הבטן גב צריכים להיתפס כ-good value for money. יעדים אילו", טוען פרופ' פוריה, "צריכים להציע מנעד מחירים.
כל עוד לא יבנו באילת בתי מלון בדרגה נמוכה יותר אז יורדת ההסתברות שהמחירים ירדו. יתרה מכך, בגלל רמת המלונות כמות המועסקים במלונות גבוהה יחסית וכך עולה מחיר החופשה. צריך להעשיר את מצאי בתי המלון במלונות, שאינם עתירי כוח אדם".
מלון ריק לא ישלם ארנונה
"צריך לצאת מהקופסה ולהנהיג גביית ארנונה יחסית לא רק באילת אלא בכל הארץ", מציע פרופ' יניב פוריה, "היום משלם בית מלון ארנונה לפי מטראג' אם יעברו לארנונה יחסית, שלפיה ישלם בית מלון על פי אחוזי התפוסה, יגיע השינוי המתבקש. בשיטה זו מלון ריק לא ישלם ארנונה, בדיוק כפי שמתקיים היום בבית מגורים שמשפצים אותו והוא נותר ריק. כשהמלון יהיה, למשל, ב-30% תפוסה לא ישלם ארנונה כמו מלון ב-100% תפוסה. השינוי צריך להיעשות באופן יחסי כך שהתוספת השולית תקטן. מדיניות זו יכולה להוביל להורדת מחירים ולהעלאת אחוזי התפוסה במלונות. אילת זו עיר שיכולה להיות אבן בוחן למדיניות הזאת".
להמציא את אילת מחדש
אילת גיבשה עצמה מדיניות יעד נופש של בטן גב במלונותיה ברמות השונים, בצימרים ואפילו בדירות Airbnb. התחרות מול שאר אתרי הנופש בעולם, בתחום משיכת התיירים הראשונית ובתחום התיירים החוזרים, היא בעיקר במחירי הלינה והבילוי. במחירים קשה לעיר להתמודד – אז מה עושים?
"כדי שיהיו הצלחות בתחומים אלה צריכה אילת להמציא עצמה מחדש. לא רק תיירות של בטן גב בבתי המלון , אלא, למשל, תיירות מדברית ותיירות ספורט. יש לשים לב כי כיום חלק מהתיירים לא מגיעים כדי לנוח ולרבוץ אלא דווקא כדי לנוע ולהיות מעורבים בפעילות גופנית. אילת יכולה למצב עצמה כיעד תיירותי המושך תיירים המעוניינים לעשות כושר, לשנות את הרגלי התזונה שלהם וכו'. זה נקרא להמציא עצמך מחדש", טוען פרופ' פוריה.
לדבריו, "לא כל הישראלים יורדים היום לאילת – הישראלי יורד למלון שנמצא באילת. אילת מבחינתו זה מלון ואולי ביקור קצר בחוף שלידו. הוא לא בא להרי אדום, הוא בא ללובי, לבריכה, לאלכוהול ולקניות. אילת למרות מיקומה המיוחד נתפסת כיום כאתר של מלונות. נדרש פה שינוי תודעתי שלאילת מגיעים גם בגלל מיקומה המיוחד וגם בגלל המלון. יותר מכך, קברניטי העיר צריכים להיות מאוד מודאגים מכך שירידת מחירי טיסות השכר לוורשה, רומניה, גאורגיה, או פורטוגל פוגעות בביקושים לאילת. אם לא יכולו שינויים במחירים יעדיף הצרכן הישראלי לצאת למקומות האלה ולמקומות אחרים ואילת, מבחינתו, תרד מהמפה".
פרופ' פוריה מדגיש: "את הצרכן הישראלי לא מעניין שפרנסי העיר ממשיכים לומר, כי אמצעי הייצור התיירותי במלונות ובעיר לא השתנו ובהתאם המחירים. הצרכן הישראלי ימשיך לחפש אתרים זולים המספקים לו חוויה תיירותית שונה, מהנה וזכירה וזאת ביחס לחופשה באילת".
ארנונה יחסית יכולה להוריד מחירים במלונות – כיצד להוריד מחירים במסעדות ובברים?
"דבר, דבר. קודם כל יורידו בבתי המלון את מחירי הארנונה ואז יהיה שווה להם להפעיל מסעדות בתוך המלונות. היום קיים טרנד בתל אביב, של מסעדות שף הפועלות בתוך המלונות. במידה ויורדו מחירי הארנונה לבתי המלון – ניתן יהיה לפתוח עוד מסעדות במלונות. במקרה הזה לראש עיריית אילת יש אינטרס, כי זה יביא לו עוד תעסוקה. אחרת – ללקוח הישראלי לא יהיו סנטימנטים. הוא יעשה השוואה וירכוש את החופשה הזולה ביותר בחו"ל".
מה באשר לתייר ותגובתו למחיר הבירה באילת?
"זו דוגמה נהדרת. אנחנו יקרים במוצרים הזכירים, בין השאר בבירה. לא במקרה כולם יודעים את מחירי מוצרי ה-Tester Choice בסופר, שאותם תמיד מורידים, כדי שתצא משם עם עגלה עמוסה. התייר מגבש את תפיסתו אודות יוקר החופשה בהתבסס על מספר מוצרים אותם הוא זוכר, אחד מהם הוא מחיר הבירה. היום כשחוזר תייר לארצו ונשאל איך אילת? הוא עונה, כשהוא נזכר כמה עלה לו הבירה: "לא תאמינו כמה יקר שם? אתה יודע כמה עולה שם כוס של בירה?".
הבירה?
"על פי כל המחקרים, שלא כמונו היהודים שאולי שותים פיינט אחד בערב, התייר האירופאי והאמריקאי רואה בבירה מרכיב חשוב בבילויי. הוא לא בא רק לצלול הוא בא גם לשתות בירה, לראות נשים או גברים בבגדי ים ולחזור הביתה שזוף. אם לא תהיה ירידה במחירים של המוצרים הזכירים – התייר לא יחזור.
למה כמעט ואין תיירות חוזרת?
"רק חשיבה אסטרטגית חדשה המותאמת לקהל הצרכנים תוביל לביקורים חוזרים של תיירות נכנסת. אם ימציאו את אילת מחדש ויהיה בידול בולט מול שאר אתרי הנופש בעולם – בידול של תיירות מדברית, ספורט וקזינו, תהיה תיירות חוזרת לאילת".