משבר הקורונה פגע בכל מגזרי התיירות – תיירים נכנסים ויוצאים, מלונאות, חברות תעופה, משרדי נסיעות, אתרים, פגישות, תמריצים, כנסים ותערוכות, הרפתקאות ופנאי. התיירות הוא אחד הענפים הגדולים בעולם, המונה כ-100 מיליון עובדים. נסיעות חוצות גבולות מהוות 25%-30% מהסחר העולמי. תעשיית התעופה היא המנוע היוצר את תנועת התיירות הבינלאומית. נכון להיום תחום התיירות והאירוח מתנהל רק כדי לשרוד בתקווה להתאוששות.
בכל מגזרי התיירות יהיו השנה ביצועים נמוכים. כאשר העסקים כמעט ייעצרו, שחקנים בענף רוצים שהממשלות יעניקו להם תמיכה ממוקדת עד שיחזור אליהם אמון הלקוחות המחוסנים, כדי לעמוד בעלויות התפעול ולשמור על משרות העובדים. אבל, צינורות המשאבים הממשלתיים, בכל המדינות, חנוקים בגירעונות, בגין התמיכה הכללית המוזרמת למשקים שנפגעו אנושות במשבר.
המשבר במלונאות
משבר הקורונה פגע מאוד במלונאות. 197 אלף לינות של ישראלים היו בחודש נובמבר 2020 במלונות בארץ, עם אפס לינות מכוון התיירות הנכנסת. זו ירידה של 91% בלינות הישראלים בהשוואה לחודש נובמבר 2019. בתחילתו של הסגר השני, באמצע חודש ספטמבר, נסגרו מרבית המלונות ולא נפתחו גם בחודשים אוקטובר ונובמבר. הסגר הנוכחי מעמיק את הפגיעה במלונות. מה גם שעדיין ישנם מלונות הסגורים מחודש מרץ 2020, עם כניסתו לתוקף של הסגר הראשון.
משבר המלונאות בארה"ב
מה שמתרחש בארה"ב מדגים בצורה חדה את משבר המלונאות. 58% ממלונות מנהטן נותרו סגורים במשבר. כ-61,450 חדרי מלון בעיר לא נפתחו מחדש בתחילת ספטמבר. מתוכם, קרוב ל -2,700 צפויים להיסגר לצמיתות. אנליסטים טוענים, כי לא יהיו עליות משמעותיות במדדי ההפעלה של מלונות במנהטן עד שובם של הנוסעים העסקיים, וככל הנראה זה יגיע רק לאחר שהחיסונים יופצו באופן נרחב.
וול סטריט ג'ורנל טוען, כי 20% מכלל היצע המלונות בארה"ב, כ-250,000 חדרים, עלולים להיסגר לצמיתות. סיוע מהקונגרס, יכול לעזור לאלפי מלונות להישאר פתוחים. עסקת העזרה של 900 מיליארד דולר, שעברה בסוף דצמבר, מאפשרת למלונות להגיש בקשה להלוואה שנייה.
תעשיית הפנאי והאירוח בארה"ב, שהיוותה 11% מהתעסוקה לפני המגיפה, גרמה במשבר לאובדן של 36% מהמשרות במדינה, נכון לספטמבר 2020. ההתאוששות צפויה להימשך עד 2023. כתוצאה מכך, כ-87% מהמלונות נאלצו לפטר עובדים. גם כאשר המלונות נפתחו מחדש והתפוסה גדלה, נמשכו הפיטורים. במקרים רבים עובדים מאבדים את מקום עבודתם לצמיתות.
יתרה מכך, ב-68% מהמלונות בארה"ב רק פחות ממחצית הצוות הרגיל עובד במשרה מלאה. יותר משני שליש מהמלונות אמרו, כי לא יוכלו להמשיך לפעול שישה חודשים נוספים ברמות ההכנסות והתפוסות הנוכחיות, ומחצית מבעלי המלונות אמרו, כי הם בסכנת עיקול.
משבר חברות התעופה
הקורונה פגעה קשות בתעשיית התעופה. עתה עם התקדמות החיסונים החלו חברות התעופה להציג עמדות אופטימיות, בתקווה להחלמה מהירה, אולי מוקדם מהצפוי. ההחלמה צפויה להיות ארוכה וכואבת. אם בוחנים את מניות חברות התעופה באירופה, כמעט אפשר להאמין שהמשבר יסתיים בקרוב. כך לדוגמה, מניית לופטהנזה עלתה בשבועות האחרונים שחלפו בכ-50% והיא חזרה כעת ליותר מ-10 אירו למניה. מניות ריאנאייר הוכפלו בערכן מאז מרץ 2020. האם זה אומר שחברות התעופה ישאירו בקרוב את משבר הקורונה מאחוריהן? לא בטוח.
חברות תעופה מפיצות אופטימיות
מנהלי חברות התעופה מדגישים שוב ושוב, כי ניתן להתגבר לחלוטין על המשבר לכל המאוחר עד 2022. לדבריהם, החיסונים המתבצעים כבר כמה שבועות ברחבי העולם יאפשרו לנוסעים לשוב ולטוס, אולי אפילו בקרוב מאוד, עם הצגת דרכוני חיסון (תחום שבשלב זה תלוי באוויר). קרסטן ספור מנכ"ל חברת לופטהנזה מניח, כי חברתו תוכל להשיג בשנת 2021 ממוצע של מחצית מרמת הנוסעים בשנת 2019. בשלבים הראשונים זה יהיה ברמה נמוכה יותר, אך "אנו מחשבים שבקיץ ובסתיו נגיע עד 70%", אמר ספור בתקווה אופטימית לעיתון Wirtschaftswoche . הוא לא היחיד. מנהלים נוספים טוענים כי בקיץ תחזור התנועה האווירית לרמות של 70%-75%.
בינתיים המוטציות של הקורונה הבריטית והדרום אפריקנית ואולי נוספים, בולמות את האופטימיות. כפי שהחשש מפני התפשטות המוטציות השפיע קשה על התנועות האוויריות במשך חופשת חג המולד. כלומר, המוטציות מעטות את ההתאוששות המיוחלת ויוצרות ביטולי קווים ונתיבים במקומות שונים בעולם.
תקווה אמיתית או אופטימיות מכוונת?
האם העתיד הקרוב באמת ורוד כל כך, כפי שאומרים מנהלי חברות תעופה, או שמא מדובר ביחסי ציבור בגלל החשש מעתיד לא בטוח נוסף?
יאט"א פירסמה, כי ההפסדים בשנת 2020 של תעשיית התעופה הגיעו ל-118 מיליארד דולר וכי הביקושים ירדו ב-61% בהשוואה ל-2019. הארגון צופה, כי כמעט 40 מיליארד דולר הפסדים אמורים להתווסף בשנת 2021. לכן נשאלת השאלה כיצד אמורות חברות התעופה להחזיר את הסכומים הללו אם הן לא יכולות עדיין לומר כיצד הן ישובו להרוויח כסף. ישנם אנליסטים הטוענים, כי טלטלת שוק התעופה איחרה בכמה שנים ושמשבר הקורונה האיץ את הטלטלה שהייתה צפויה, בעיקר בקרב חברות תעופה שהיו נתונות בקשיים פיננסיים עוד לפני המשבר.
תיירים במקום נוסעי עסקים כקבוצת היעד
גם אם מספר הנוסעים יעלה, כפי שמקווים מנהלים בחברות תעופה, זה לא אומר שהחברות יהפכו לספקי מזומנים, מכיוון שמספר הנוסעים העסקיים, שטסו בעבר במחלקות ראשונות או עסקים, יירד מאוד. נוסעים אלה, המשלמים מחירים מלאים וגבוהים, מאפשרים לחברות התעופה לסבסד נוסעים היושבים במחלקות התיירים. בינתיים חל שינוי בסיסי, כשמשבר הקורונה גרם להתבססות ועידות וידאו ומפגשים מקוונים, שגרמו, לדברי לופטהנזה, לירידה בממוצע של כ-20% בנוסעים העסקיים.
פסימיסטים חוששים שהירידה בנוסעים עסקיים תהיה כפולה מ-20%. זו הסיבה שלופטהנזה נכנסת עתה בתנופה לעסקי הנופשונים, המבוססת על תיירים לא עסקיים. לצורך כך היא הקימה פלטפורמת תיירות חדשה בשם אושן, במטרה להתחרות בחברות הלואו קוסט. היא גם החליטה לשלב את הנתיבים התיירותיים ארוכי הטווח מפרנקפורט ומינכן לפלטפורמה אחת, כדי להיות זולים יותר.
חברות הלואו קוסט לא מוותרות והן נערכות לתחרות העתידית. חברת רייאנאיר כבר איימה כי תצא לשוק במחירים תחרותיים תוקפניים, ואליה הצטרפו חברות לואו קוסט נוספות. התחרות המתפתחת תייצר מחירי כרטיסי טיסה נמוכים, כך שסביר להניח שחברות התעופה לא ירוויחו הרבה בתחום העסקי הזה.
בקושי אפשר לתכנן תוכניות לטווח ארוך
אם מסתכלים על התחזיות העסקיות לשנת 2021 מגלים תופעה נוספת המסבכת את התחזיות. בעבר הוזמנו נסיעות ארוכות טווח שישה עד שמונה חודשים לפני תחילת הנסיעה. תקופה זו הצטמצמה כעת לעשרה עד ארבעה עשר יום וחישובים לטווח בינוני כמעט ואינם אפשריים יותר. כך שגם אם השנה מספר ההזמנות עשוי לגדול, סוף המשבר רחוק מהאופק. אם בגלל המוטציות ימשכו הסגרים במדינות שונות, תוגבל הניידות הבינלאומית זמן ממושך יותר. לכן, האופטימיות, מחירי כרטיסי הטיסה עשויים לרדת מהר ונמוך יותר ממה שרצוי לעסקי התיירות והתעופה.
