רשות הטבע והגנים מברכת על שש הכרזות חדשות על שמורות טבע וגן לאומי בישראל, כולן באזור מרכז הארץ. ההכרזה הרשמית היא השלב הסופי בתהליך ההכרזה על שמורות טבע וגנים לאומיים שאורך מספר שנים ורצוף שלבים מורכבים. שש ההכרזות החדשות הן של שמורות הטבע חולות זיקים, נחל חצב, חרבת גממה, נחל זדים ונחל חלילים ושל הגן הלאומי עינות תלם.
לדברי רעיה שורקי, מ"מ מנכ"לית רשות הטבע והגנים: "אני מברכת את שרת הפנים, איילת שקד, על ההכרזות החדשות של שמורות הטבע והגן הלאומי – סדרת ההכרזות השנייה לשנת 2022. ההכרזות מחזקות את ההגנה על השטחים הפתוחים הערכיים והייחודים הן לשמירת טבע והן למען הציבור. קידום ההכרזות במרכז הארץ בפרט, הוא אתגר בפני עצמו. מדובר על הכרזות המייצגות בתי גידול שונים וחשובים. תודה למינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה ולמשרד הפנים על קידום ההכרזות".
לדברי מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "מינהל התכנון רואה חשיבות גדולה בקידום של שמורות טבע וגנים לאומיים בישראל. חלק מהתכנון האסטרטגי של מדינת ישראל חייב לקדם שימור שטחים פתוחים בכל הרמות. אלה מצטרפים למעל 500,000 אלף דונם של שמורות וגנים שקודמו והוכרזו בחמש השנים".
שמורות הטבע והגן הלאומי, המוכרזים החדשים
*גן לאומי עינות תלם
בשטח של 472 דונם, הוא חלק מפארק ירושלים שרשות הטבע והגנים מטפחת. הגן משמר נופי מעיינות קטנים וטרסות קדומות ולידו אתר התיישבות שהוקם בראשית המאה העשרים והוחרב במאורעות תרפ"ט. עינות תלם (עויון תולמא או עויון טולמא) הן קבוצה של מעיינות קטנים הנובעים במקום שבו נחל לוז (ואדי לוזה) ונחל חלילים יורדים מצפון ונכנסים לנחל שורק. קטע זה של נחל שורק ידוע גם בשם עמק הארזים. רשות הטבע והגנים לאורך שנים שיקמה וחידשה את האתר בעבודות שכללו ניקוי הנביעות ומשטחי הסלע שלמרגלותיהן ושיקום בריכות הנביעה הקטנות.
בעת העבודות במקום נחשפו שרידי קירות של מבנים עתיקים שיסודותיהם הונחו כנראה כבר בתקופה הביזנטית. למרגלות המדרגה התחתונה יש חצר ובה צומחים עצי רימון, תאנה וגפן. בחצר עומד מבנה ישן בן קומתיים ולידו ברכת אגירה גדולה (15X15 מ'). תעלה תת-קרקעית מזרימה את מי המעיין מתחת למבנה אל ברכה קטנה (4X5 מטרים), שעומקה כ-1.5 מ'. בגן הלאומי הוכשרו שבילי מטיילים ואופניים, פינות פיקניק וגן משחקי אבן ייחודי.
בגן הלאומי שבילי הליכה למטיילים. שמורת נחל חלילים וגן לאומי עיינות תלם נושקים זו לזה.
* שמורות הטבע חרבת גממה, נחל זדים ונחל חצב
בשטח מוכרז כולל של כ-8,795 דונם, הן חלק מתוכנית המתאר "פארק השקמה" והוגדרו כשמורת טבע וכן כליבת הפארק. מרחב שקמה ממוקם ב'ספר המדבר' ולפיכך עשיר במגוון נופים ובתי גידול לצד מיני חי וצומח המאפיינים את החבל המדברי הישראלי והים תיכוני כאחד. השטח הינו חלק מהמסדרון האקולוגי הארצי, בציר מזרח מערב, הגדול והמשמעותי ביותר, המקשר בין ההר לשפלת החוף. בשמורות הטבע יש מופע של בתרונות לס ומחשופי כורכר לצד עמקי חמרה ואלוביום (אדמת סחף) המקיימים נוף צומח של בתה עשבונית, נמוכה, המקיימת מגוון של מאות מיני צמחים, חלקם נדירים ואנדמיים, ומאות מיני בעלי כנף, יונקים וזוחלים.
בשמורות נמצא אחד מהמחשופים הדרומיים בישראל של קרקעות חמרה, המתחלפות בהדרגה לקרקעות לס. רצף שטחי הכורכר, החמרות והלס הטבעיים שנותרו הם למעשה "איים" במרחב החקלאי והמפותח. כדי לשמר את המערכות האקולוגיות בשטחים אלה, חייב להישמר קשר פיזי ברור בין השטחים השונים כדי לאפשר מעבר גנטי בין האורגניזמים השונים ובכך למנוע את הידרדרות האוכלוסיות עד להכחדה וכן שמירה על רצף של שטחים פתוחים על מגוון החי והצומח שבהם. מיקום שמורות הטבע על הגבול הדרומי של החבל הים תיכוני בישראל נתון להשפעה ברורה של שינוי האקלים והמשקעים, בין העונות ובין השנים, ובכך גם תורם למגוון הגבוה של החי והצומח במקום. שמורת הטבע חרבת גממה כוללת שביל טיול להולכי רגל.
* שמורת הטבע חולות זיקים
ממוקמת צפונית לקיבוץ וחוף זיקים בשטח של 2,754 דונם. השמורה משמרת אזור חולות ורצועת חוף חולית, שריד עיקרי לחולות אשקלון, חולות רחבי ידיים שהשתרעו באזור עד שנות ה-50 של המאה הקודמת בין אשקלון לנחל שיקמה, ופינו את מקומם לצרכי פיתוח תשתיות ותעשייה. היא מאכלסת אוכלוסיות צבאים, שועלים, זוחלים ומכרסמים. בנוסף רצועת החוף משמשת גם כאזור הטלה וקינון משמעותי לצבות ים בעונת הרבייה. בשמורה מיני צומח בחלוקה לאזורים ועונה כגון רותם המדבר, פעמונית גפורה, שום תל אביבי, חבצלת החוף, לפופית החוף וצמח חוף נדיר זוגן לבן. בשמורה שביל טיול על הדופן הדרומית שלה בסמוך לשפך נחל שקמה.
* שמורת הטבע נחל חלילים
בשטח של 224 דונם משמרת את נחל חלילים, נחל אכזב מצוקי שאורכו כקילומטר וחצי, היורד משוליה הצפוניים של מבשרת ציון מזרחה אל נחל שורק, העובר בעמק הארזים. לאורך אפיק הנחל קיימת מערכת חקלאות עתיקה מימי בית שני, הכוללת סכרים מאסיביים בנויים מאבן מקומית ולרוחב אפיק הנחל. תעלות ניקוז והשקיה מדופנות אבנים, שתפקידם לנקז את מי הגשמים והשיטפונות, ולמנוע סחף של אדמה מהטרסות. על הגדה הצפונית נמצאים שרידי יישוב קדום. ניתן להבחין גם בשרידי גתות, בורות מים, המעידים על קיום תרבות חקלאית רצופה מימי קדם, וקירבה של יישובים וחוות חקלאיות. בנחל נוף אופייני לבתה ים תיכונית, עצי פרי שחלקם גדלים פרא ופריחה מגוונת. בעמק דוגמאות מובהקות לחקלאות מדרגות, חורשות ועצי אורן ברוש ואלון מצוי בודדים.
בנחל צמחייה עשירה של פרחים עונתיים חד שנתיים ורב שנתיים האופיינית להרי יהודה. ניתן לראות מגוון פרחים כמעט בכל העונות: בסתיו – סתווניות, כרכומים ועוד, בחורף – כלניות, רקפות, נוריות, נוריות אסיה, צהרון מצוי, מקור חסידה, זהבית השלוחות, שום משולש ועוד ובאביב -קחוונים, נץ החלב, חרדל מצוי, פשתה שעירה, מרוות יהודה, דם המכבים, סחלב אנטולי, גזר קיפח, תלתן הארגמן, לשון הפר, סייפן התבואה ועוד. בעמק נטועות שקדיות רבות הצומחות לאורך העמק ועל גדותיו. בעמק מתקיימות אוכלוסיות של צבי ישראלי, שועל מצוי, תן מצוי, דלק הסלעים, דרבן מצוי, וכן אוכלוסייה מגוונת של זוחלים, אוכלוסייה גדולה של עטלפים, עופות דורסים כדוגמת אוח מצוי ועקב עיטי. חוויאי, נץ מצוי וינשוף עצים מקננים בעמק בצד ציפורי שיר ובהן צוקית בודדת וסנונית מערות.
גדות הנחל נעשות תלולות יותר ככל שמתקרבים לשפכו. סמוך לשפך הנחל נמצאות מערות משני צידי האפיק שנוצרו בשל הנוף הקרסטי המאופיין על ידי מערכת ניקוז תת-קרקעית היוצרות מערות. מאפיין נוסף של הנוף הקארסטי כאן הם הטרשונים (גושי סלעים הבולטים מעל פני הקרקע). במצוק הדרומי התפתחה מערת המסה קרסטית אופקית ארוכה למדי. על פי מבנה המערה, חללים אלו הלכו וגדלו בתהליך ההמסה עד שהמחיצות שבין החללים נעלמו. בתהליך זה נוצר חלל ארוך אליו מחוברים חללים קטנים יותר. העמודים במערה שצורתם דומה לחליל הם שרידי המחיצות, העומדים זקופים כעמודי תמך. אורך המערה הדרומית הוא כ-40 מטר וגובהה כ-מטר וחצי. בגדה הצפונית מצויה מערכת נוספת של מערות המסה. בשמורה מסלול טיול להולכי רגל.
