לאחר כשנתיים של שיא מגיפת הקורונה מצבם הפיננסי של רוב נמלי התעופה האזרחית בעולם לא טוב בלשון המאטה. גם עכשיו כשחלה התאוששות בתנועת הנוסעים במטוסים בעולם מצבם עדיין גרוע. לואיס פליפה דה אוליביירה מנכ"ל המועצה העולמית לנמלי התעופה – (ACI World Airports Council International) אמר בוועידת יאט"א ה-78 שהתקיימה החודש בעיר דוחה בקטאר, כי "במשך המגיפה ראינו חברות תעופה מקבלות תמיכה ממשלתית במיליארדי דולרים כשנמלי התעופה קיבלו בוטנים".
"הנמלים לא יוכלו לספוג את האובדן"
אוליביירה מסביר, כי נמלי התעופה לא יוכלו לספוג את האובדן הכספי שנוצר בגין אובדן תנועת הנוסעים במגיפה, בעיקר בגלל האופי עתיר התשתיות של עסקיהם. לדבריו, זהו אובדן שהפך את נמלי התעופה ללא ברי קיימא. "עוד לפני המגיפה היו שני שליש מנמלי התעופה בעולם בהפסדים, ובמגיפת הקורונה זה הפך ל-100% מנמלי התעופה, ושרק עכשיו מתחילה באמת ההתאוששות". הוא חזר על הקריאה הקודמת של המועצה העולמית לנמלי התעופה – לחדש את הפיקוח הכלכלי על תעריפי נמלי התעופה "למשהו שמשקף יותר את תנאי השוק, המאפשרים לחלוק את הסיכון בין חברות התעופה ונמלי התעופה".
נתוני התנועה ברש"ת על רקע גיוס מיליארד השקלים
יתכן שמיליארד השקלים שרשות שדות התעופה גייסה לאחרונה בהנפקת אג"ח בשוק המוסדי ישפרו את כושר עמידתה בהוצאות התפעול המבצעי וגם בהסדרי החזרי האשראי שלה, הנאמד בסכום של עד 2.5 מיליארד שקלים, המתפרס על פני כמה שנים. אבל, למרות זאת ימשכו הקשיים להגיע לפחות לאיזון פיננסי בגלל שתנועת הנוסעים בנתב"ג לא חוזרת לממדים של שנת 2019. על פי תנועת הנוסעים בחציון השנה עברו בנתב"ג 7,274,070 מיליון נוסעים, בשנת 2021 עברו בחציון בנתב"ג 1,381,110 מיליון נוסעים, בשנת 2020 עברו בחציון בנתב"ג 3,515,614 מיליון נוסעים ובשנת 2019 עברון בחציון בנתב"ג 10,570,530 מיליון נוסעים.
כלומר, בשנת 2020 הייתה ירידה בחציון של 66.74% בתנועת הנוסעים בהשוואה ל-2019, בשנת 2021 הייתה ירידה בחציון של 60.71% בתנועת הנוסעים בהשוואה ל-2020 כשבשנת 2022 עדיין נשאר פער בחציון של 3,296,460 מיליון נוסעים בהשוואה למספר הנוסעים שעברו בנתב"ג בחציון של 2019. ביולי השנה גדלה מאוד תנועת הנוסעים בנתב"ג, שאת ממדיה נוכל לדעת רק בחודש הבא. מצב שימשך כנראה כל הקיץ. אבל התורים הארוכים, מחסור בכוח אדם וכל ההוצאות הכרוכות בכך יקשו על רש"ת לשפר את מאזנה הפיננסי.
נקודות בדוח רווח והפסד של רש"ת לשנת 2021
על פי דוח רווח והפסד של רש"ת לשנת 2021 הסתכם ההפסד התפעולי באותה שנה במיליארד שקלים, כשההפסד הנקי הכולל באותה שנה הסתכם ב-234 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 1.340 מיליארד שקלים בשנת 2020 והפסד של 527 מיליון שקל בשנת 2019.
על פי אותו דוח, הצפי של הרשות לשנת 2022 הוא לכ-13 מיליון נוסעים ולכ-18.8 מיליון נוסעים בשנת 2023. על פי צפי זה תזרים הגירעון המצטבר לשנת 2022 אמור להסתכם בכ-1.650 מיליארד שקלים ובשנת 2023 הוא אמור להסתכם בכ-2.040 מיליארד שקלים. גירעונות שימומנו באמצעות מסגרות האשראי שלה.
יתרת ההתחייבויות השוטפות של רש"ת בתום 2021 הייתה 1.133 מיליארד שקלים וההתחייבויות הלא שוטפות היו 1.557 מיליארד שקלים. בתום שנת 2021 הסתכם ההון העצמי של רש"ת ב-3.798 מיליארד שקלים, בהשוואה ל-4.032 מיליארד שקלים בסוף 2020.
הכנסות רש"ת מתבססות בעיקר על אגרות ושירותים. על פי דוח לשנת 2021 ההכנסות מאגרות ושירותים למטוסים היו באותה השנה 320 מיליון שקל והכנסות מאגרות ושירותים לנוסעים היו 515 מיליון שקל.
גיוס מיליארד שקלים
בהתאם להחלטות הממשלה גייסה כאמור רש"ת, בפעם הראשונה בתולדותיה, מיליארד שקלים בהנפקת אג"ח בשוק המוסדי. לפני ההנפקה ניתן לרש"ת דירוג של AAA וההנפקה בוצעה בשתי סדרות – סידרה אחת במח"מ (משך חיים ממוצע שבו חוזר האשראי לבעליו) של כ-6 שנים שבה גויס סכום של כ-600 מיליון שקל בריבית צמודה של 1.55% והשנייה במח"מ של כ-9 שנים, שבה גויס סכום של 420 מיליון שקל בריבית צמודה של 1.75%.
מסגרות האשראי של רש"ת
בחודשים דצמבר 2020 וינואר 2021 חתמה רש"ת עם כמה בנקים על מסגרות אשראי בהיקף כולל של כ-2 מיליארד שקלים, לתקופה של שנה החל מינואר 2021. בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2021 הוארכו מסגרות האשראי לתקופות נוספות – 1.035 מיליארד שקלים עד לחודש ספטמבר 2022 ו-965 מיליון שקל עד לחודש ינואר 2023. עד סוף שנת 2021 נוצלו מתוך מסגרות האשראי 844 מיליון שקל. בינואר 2022 אישרה הממשלה לרש"ת להעלות את מסגרת האשראי לעד 2.5 מיליארד שקלים, כדי לספק לה רשת ביטחון נוספת.