זו הפעם השנייה שאני מבקר בדובאי והבטחתי לעצמי שזו גם לא הפעם האחרונה. זה מה שקורה לאנשים כמוני שנשבו בקסמה של העיר הנמצאת רק במרחק של כשלוש שעות טיסה ישירה מישראל. דובאי רשמה 4.67 מיליון לינות תיירים ברבעון הראשון של השנה, עלייה של 17% בשנה ו-98% מהרמות שלפני המגיפה. דובאי זו עיר המציעה הכל ולכולם: אטרקציות משגעות, מוזיאונים נפלאים, בתי מלון חלומיים, שירות ואסתטיות ברמה גבוהה, קולינריה עולמית ותושבים מסבירי פנים.
הפעם הגעתי כאורח ליריד התיירות Arabian Travel Market (ATM) שהתקיים זו הפעם ה-30 במרכז הסחר העולמי של דובאי (DWTC) בשיתוף עם מחלקת הכלכלה והתיירות של איחוד האמירויות (DET) ואירח למעלה מ-2,000 מציגים, מכ-150 מדינות וכ-34,000 משתתפים.
השנה הייתה גם בשורה משמחת לפודי'ז – דובאי, נחשבת כבר מזמן ליעד קולינרי מגוון ונחשב, אך כעת היא קיבלה הכרה רשמית וחגיגית על ידי לא אחר מאשר מדריך מישלן היוקרתי, והצטרפה לשורה של 35 יעדים גסטרונומיים אקסקלוסיביים ברחבי צפון אמריקה, דרום אמריקה, אסיה-פסיפיק ואירופה. דובאי מהווה בית לאלפי מסעדות בסגנונות קולינריים משתנים, עם מטבחים שנעים בין אוכל גורמה לאוכל רחוב, ואשר בראשם עומדים שפים בינלאומיים מפורסמים לצד כישרונות מקומיים.
כשהציעו לי להצטרף לארוחת ערב במלון אטלנטיס דה – פאלם (Atlantis de Palm Dubai) קפצתי על המציאה. המקום הזכיר לי מיד את מבנה מלון אטלנטיס נסאו בהאמה שהרשים אותי בביקורי במסגרת הפלגה שיצאה מפורט קנברל וידעתי שמדובר גם הפעם באחד המלונות המפורסמים בעולם ומהטובים באיחוד האמירויות.
המלון ממוקם בפאלם, האי המלכותי בצורת דקל, שנבנה בגאוניות ומושך אליו תיירים רבים מידי שנה. חבר טוב סיפר לי שזה מסוג המלונות שניתן לבלות בו את כל החופשה מבלי לצאת לרגע. הוא מציע את פארק המים הגדול בעולם, בריכות, חופים, אקווריום מהמם, חניות מותגים וספא. אטלנטיס דה פאלם הוא גם יעד אולטימטיבי לסעודה ברמה עולמית, המאגד כ-30 אפשרויות, ממסעדות שף מפורסמות, מסעדות כוכבי מישלן, בופה בינלאומי וחוויות אוכל אחרות.
הערב הוקדש כולו למסעדת איימנה (Ayamna) הלבנונית בניצוחו של השף עלי אל בורג'י (Ali El Bourji) – יליד לבנון שהחליט לשחזר את טעמי ילדותו עם טוויסט מרענן ומודרני. בפתח המסעדה קיבלו את פנינו שתי מארחות בתפאורה ים תיכונית אלגנטית. דלת מעץ אלון מהודר, מחולקת לריבועים קטנים מעוטרים במטבעות זהב, מוקפת במסגרת קשתית לבנה שלא משאירה הרבה דמיון למקורה הלבנוני. מצדו הימני של הדלת, סורגים המתהדרים בפיתוחי מתכת לבנה ומעליה שלט מעץ עם השם 'איימנה – מסעדה לבנונית'.
המסעדה מחולקת לשני אזורים, הפנימי עם רצפת שיש, תקרה וקירות לבנים הנתמכים בעמודים וקשתות מעוטרות באיורים ערביים מרשימים. החלק החיצוני, כולו גינת צמחים ופרחים מוארת בעששיות מעוצבות ובמקומות ישיבה אינטימיים בצורת חצי סהר הנתמכים לכיוון הסועדים בכריות נוחות, גם הן מקושטות בסמלים מוזהבים מלכותיים.
האירוח של המלצרים היה מסביר פנים כמסורת הערבית במיטבה. אחמ"שית (אחראית משמרת) חיננית ממוצא לבנוני הסבירה על מקורו של האוכל ועדיין היה נעים להקשיב למרות היכרות מוקדמת עם מרבית מהמנות. הייתי בחברת שני עיתונאים נוספים, הכנו את כל חמשת החושים לחוויה הקולינרית והחלטנו לחלוק מנות טעימה לאורך כל הארוחה עם תשומת לב לסלטים, ירקות ודגים. יין לבן מרענן וטוב ליווה את הארוחה. לתשומת לב הסועדים, משקאות אלכוהולים הם יקרים בהשוואה לישראל מתוך הרצון לא לעודד שתיית משקאות מסוג זה במדינה, אך הם זמינים לכל מי שחפצה נפשו.
מגוון של סלטים טריים ומעודנים נשפכו על השולחן מהרגע הראשון, כל כך מוכר מהמסעדות שבמחוזותינו ומאידך כל כך שונה ברמת העשייה, המרכיבים והטעם. סלט רוקט, סלט Freekeh – פילאף מתובל בזרעי רימון, פיסטוקים, נענע ובצל אביבי. פאתוש – פיסות פיתה מטוגנת בשילוב עדין של ירקות. סלט טאבולה אביבי, סלט מג'דולי קינואה, מנת ארטישוק בתיבול מיוחד של לימונים ושמן זית, באבא גנוש, קובה במילוי בשרי וצמחוני, חומוס טרי משובח ועוד.
המנות הפשוטות ביותר לכאורה היו תענוג בלתי נגמר, משהו שאנחנו הישראלים יכולים בהחלט לשפוט. תוסס, ארומטי ומלא בטעמים ובקיצור חגיגה לחושים, זה היה הסיכום לסיבוב הראשון.
האתגר שניצב לפתחנו לאחר מנות פתיחה כיד המלך איך להמשיך מכאן. באומץ רב הזמנו פילה דג ים מעוטר בירקות, צנוברים ועגבנייה ממולאת באורז – טעים…טעים. לקינוח קיבלנו פלטת פירות בצלחת מיוחדת מונחת על מנשא עץ מגולף, גלידה ופודינג תמרים שהפתיע לטובה. קפה ערבי בכלים יפיפיים מקוריים חתם ערב קסום.
אתם בהחלט סקרנים לדעת, מה פשר המילה Ayamna – 'הזיכרונות שלנו' ובמקרה שלנו 'הזיכרונות מערב בלתי נשכח בדובאי'. אטלנטיס דה פאלם – עוד נחזור בקרוב לחופשה, ליהנות ולגלות טעמים חדשים.
