Site icon IAS

לנהל את אל על לא רק בהתאם להסכמים הקיבוציים

מטוס בואינג 737-900 של אל על. צילום יח"צ

לגיטימי שטייסי אל על ידרשו תמורה הולמת בגין עצירת השעות נוספות ותוספות אחרות שהם קיבלו בזמני הפעילות לפני משבר הקורונה. אבל לדרוש את התמורה דווקא עתה בעיצומו של משבר, כשלא ברור כיצד תשוקם אל על – זה לא הזמן. לגיטימי גם ששאר עובדי החברה ידרשו תמורה הולמת בגין אותן הפגיעות בשכרם, אבל, גם הם יצטרכו להמתין. שיקום החברה חייב להיות בראש סדר העדיפויות של כולם.

להשתקם בעת משבר חריף

אל על חייבת להשתקם דווקא בעת שמשבר הקורנה נמצא עתה בשיאו ושלא רואים באופק את סיומו, האופטימיסטים טוענים שהוא ימשך לפחות עד 2024, הפסימיסטים אומרים שיותר. המזומנים שנכנסו לחברה בגין ההנפקה ובגין העברת כספים מקרנות הפיצויים לא מספיקים. לא בטוח שגם הלוואה בנקאית בסכום של 250 מיליון דולר תספיק. גם הלוואה גדולה יותר לא תספיק. מה גם שהבנקים עדיין מהססים להנפיק עבור אל על הלוואות בערבות ממשלתית של 75%. החברה נושאת גם על כתפיה 135 מיליון דולר גירעון בהון העצמי, הפסד כולל של 115 מיליון דולר בגין הפסדי עסקאות גידור הדס"ל, הריבית והמט"ח. היא חייבת לחברות החכרת המטוסים 125 מיליון דולר ולנוסעים שטיסתם בוטלה 280 מיליון דולר, והחוב הפיננסי שלה מגיע לכ-2 מיליארד דולר.

להגדיל את הרווח שולי הנקי

כדי לעשות את הבלתי יאומן, חייבים העובדים שיישארו בחברה (לאחר שכנראה כ-2,000 יפוטרו) לעזור להנהלה לשקם את אל על. מוטב פרנסה מופחתת על לא כלום. בעיקר שקיים צורך מיידי לבצע בחברה שינויים יסודיים כמו לשפר את הניהול השגוי של מבנה וניהול העלויות, לבצע תוכנית פריסת חובות מול הנושים ולהגדיל את הרווח הנקי השולי. כדי להשיג זאת חייבים להתמודד עם כל העלויות הפוטנציאליות, בעת שההכנסות מזעריות. ההנהלה תצטרך להקפיד על בחינת העלויות במגזרים השונים ובהתאם לנהלם נכון, בגמישות תפעולית ולא בהתאם להסכמים הקיבוציים.

קצב גידול הפעילות

בדו"ח רווח והפסד לחציון 2020, הונח, כי אל על  תחל את פעילותה המבצעית החודש במתכונת פעילות של כ-10% ותגיע בהדרגה לפעילות מלאה בשנת 2024. באופן שבחודש ינואר 2021 תפעל במתכונת של כ-40%, בחודש אוגוסט 2021 החברה תגיע להיקף טיסות של כ-75%, ובתום שנת 2022 תגיע להיקף טיסות של 90%. הסגר הנוכחי פתח סדקים לא פשוטים גם בהנחה זו ולכן לא ברור אם החזרה לפעילות תתממש בהתאם להנחה שהתקבלה בתום החציון הראשון של השנה.

פגיעות משבר הקורונה

משבר הקורונה מכה ללא רחם בתעשיית התעופה. על פי נתוני חברת הנסיעות Cirium  כ-43 חברות תעופה מסחריות כשלו, או הפסיקו לחלוטין את פעילותן עד חודש אוקטובר השנה, בהשוואה ל-46 חברות שכשלו בכל שנת 2019 ו- 56 במשך כל שנת 2018. עוד נמסר, כי עד אוקטובר הזה הושבתו כ-485 מטוסים, בהשוואה ל- 431 בשנת 2019 ו- 406 בשנת 2018. נתונים שעלולים לגדול עד סוף השנה.

Cirium טוענת גם, כי חברות תעופה עשויות לפשוט את הרגל בגלל מודלים עסקיים גרועים, או בעיות מקומיות אחרות. אך הכישלונות הגדולים יותר של 2020 והשנים הבאות הם תוצאה של אובדן הביקוש שנגרם על ידי מגיפת הקורונה. אובדן שנחת על חברות התעופה לאחר 10 שנים בשל התרחבות הביקושים, שגרמה לכך שבסיס התעבורה התעופתית העולמית כמעט הוכפלה באותה התקופה. ההלם הפתאומי של משבר הקורונה הותיר אותן פעורות פה ללא הכנסות ועם עלויות מבניות גבוהות.

יאט"א, ארגון חברות התעופה הבינלאומי  הזהיר השבוע שבגלל ההתאוששות האיטית מהמשבר, תשרוף תעשיית התעופה 77 מיליארד דולר במזומן במחצית השנייה של 2020, ותמשיך לדמם סביב 5 מיליארד דולר, או 6 מיליארד דולר לחודש בשנת 2021.

Exit mobile version