ים, שמש, בריכה וקלאב "הכל כלול" הם כנראה הדברים הראשונים שעולים לראש כשחושבים על יוון, אבל תרשו לנו להפתיע אתכם ולספר, שבמדינה הכל כך אהובה על הישראלים (בכל זאת, שכנים), תוכלו למצוא נופים הרריים קסומים, אגמים, נהרות ומפלים עוצמתיים, מזג אוויר קריר, הרבה ספורט אתגרי, היסטוריה מרתקת ואנשים טובי לב שרק מחכים שתבואו.
מחוז אפירוס שבצפון מערב יוון הוא אופציה נהדרת לכל מי שמחפש חופשה אחרת ממה שהורגלנו לחשוב על יוון, אך עדיין במרחק טיסה קצר, במחיר משתלם ועם האוכל היווני המעולה.
יואנינה
את המסע שלי במחוז אפירוס אני מתחילה בעיר הבירה יואנינה (או כמו שהמקומיים מכנים אותה: יאנינה). הדרך הנוחה ביותר להגיע לעיר היא בטיסה של חברת TUS הקפריסאית, העוצרת בלרנקה וממשיכה הישר לנמל התעופה של יואנינה, המזכיר תחנת מוניות קטנה משנות השבעים. לכל אוהבי הטיסות הישירות אל דאגה – בקרוב עתידה חברת TUS להוציא טיסות ישירות מנתב"ג ולהפוך את הקפיצה לשם אפילו נוחה יותר.
העיר יואנינה היא השילוב המושלם בין הישן לחדש. העיר שנבנתה במאה השישית לספירה לאורך אגם פאמבוטיס (Pamavotis) הענק, מוקפת חומה מרשימה ומכילה בתוכה היסטוריה ארוכת שנים. אך אל תתנו לכל אלו לבלבל אתכם ולחשוב שמדובר בעיר מנומנמת – העיר ההיסטורית קיבלה משב רוח צעיר ורענן כאשר הוקמו בה שתי אוניברסיטאות גדולות שהפכו אותה לעיר תוססת ומלאת חיים. כמעט בכל פינה תמצאו בתי קפה אופנתיים, חנויות בוטיק מלאות סטייל, פאבים וברים שמחים והמוני צעירים הלבושים בצו האופנה ומקושטים בחיוך רחב השמור רק לסטודנטים.
"העם היווני ללא ספק יודע לחיות טוב, אך זאת גם הבעיה שלנו", מספר לי בחור מקומי ביואנינה. ואכן אם תבקרו במרכז העיר בשעות הצהריים, לאורך כל ימות השבוע, תבחינו בבתי קפה עמוסים עד אפס מקום ולא נראה שמישהו שם ממהר לחזור למשרד. מי שמחפש קפה מצוין עם וייב צעיר וטיפוסי למקום, אל תפספסו את בית הקפה "הבאטלר" (The butler) שברחוב סאקה שבמרכז העיר. לאוהבי חיי הלילה והמסיבות, תוכלו למצוא מקומות רבים ושוקקי חיים לאורך האגם וכן בעיר העתיקה.
כל היהודים בבניין אחד
במהלך הטיול שלי במחוז אפירוס מתלווה אלי אלגרה מצא, אחת מנשות המפתח בעיר, פצצת אנרגיה ג'ינג'ית, בעלת עברית רהוטה במבטא יווני משכר. אלגרה היא אחת מ-34 היהודים שגרים בעיר ויחד מרכיבים את הקהילה היהודית מהקטנות בעולם. כל היהודים מתגוררים יחד באותו הבניין ודואגים לשמור על בית הכנסת העתיק שבמרכז העיר שיחגוג בקרוב 190 שנה, וכן דואגים לשמור איש את שכנהו.
בעבר, יהדות יואנינה הייתה קהילה מפוארת שהחלה להתגבש לאחר חורבן בית שני, אולם במהלך מלחמת העולם השנייה, בתאריך 25 למרץ 1944 (יום העצמאות של יוון) נשלחו כל אלפיים היהודים שהתגוררו בעיר למחנות ההשמדה, מהם חזרו 150 איש בלבד. על קירות בית הכנסת העתיק חקוקים שמות הנספים, המעניקים לזמן התפילה משמעות חזקה ביותר ומשמשים תזכורת מתמדת לעבודתם הנאמנה של היהודים שעדיין מתגוררים בעיר. אם התמזל מזלכם ואתם נמצאים ביואנינה ביום שישי, בואו לבקר בשעות הערב בבית הכנסת והצטרפו לקבלת השבת הכה מיוחדת של המקום. מלבד שתשמחו את חברי הקהילה, תזכו להקשיב למזמורי התפילה הייחודיים ולצפות בספרי קודש בני 400 שנה.
אל תפספסו ביואנינה
האי שבאגם – במרחק שיט קצרצר באמצעות "מונית שטה" שתוכלו לתפוס ליד האגם, תגיעו לאי קטנטן ויפהפה. באי, שחלק מהמקומיים מכנים "ניסאקי", תמצאו בתי קפה קסומים, דוכני מזכרות (שבאופן מפתיע היו היחידים שראיתי במהלך הסיור כולו) עצי דולב עתיקים, שקט פסטורלי ממכר ומוזיאון קטן הממוקם בתוך מנזר המספר את סיפורו של עלי פאשה, שליט עבר עות'מאני שנרצח במקום. לאמיצים שביניכם, תוכלו לטעום באי מעדן מקומי הנמכר רק שם – רגלי צפרדע.
מערת הנטיפים – כארבעה קילומטרים מיואנינה, בעיירה פראמה, שוכנת מערת נטיפים מהנדירות בעולם. המערה התגלתה כאשר תושבי העיירה חיפשו מקום מסתור מהפצצות הנאצים במלחמת העולם השנייה וגילו במקרה את פלא הטבע הזה. המערה הינה חלק מנהר תת קרקעי ומאמינים כי היא בת מיליון וחצי שנים.
טיול רגלי בעיר – אחד הדברים האהובים עלי בחו"ל הוא לצאת מהמלון ופשוט ללכת לאיבוד – משימה לא פשוטה ביואנינה, זאת כיוון שלא משנה לאן תפנו, בסוף תגיעו לגדות האגם ותמצאו את דרככם בחזרה (מה שלרובינו יחשב יתרון). תוכלו לבחור בין טיול רגלי באגם, לבין ביקור בחומות העיר או קפיצה בין חנויות ובתי הקפה האפנתיים במרכז העיר. בעצם אתם ממש לא צריכים לבחור – הכל כל כך קרוב אחד לשני שתוכלו לעשות הכל באותו היום.
Hotel De Lac – המלון הממוקם למרגלות האגם הוא אחד מבתי המלון הטובים והמומלצים בעיר. עם דירוג 5 כוכבים, בריכה גדולה, ארוחת בוקר עשירה ומתחם ספא מפנק, לא בטוח שתרצו לצאת ממנו כלל. המלון נמצא כ-15 דקות הליכה ממרכז העיר ויבטיח לכם שקט מכל ההמולה.
מחוץ ליואנינה
יואנינה היא עיר מדהימה, אך גולת הכותרת במחוז אפירוס הוא הנוף המהמם שנחשף עוד מרגע הנחיתה: הרים גבוהים וירוקים, נהרות ומפלים עוצמתיים ושטחים עצומים של טבע בתולי ופראי התגלו לי מחלון המטוס. תוסיפו לכך מזג אוויר קריר ויבש ולא מפתיע שרק חיכיתי להחליף לנעליים נוחות ולצאת לטייל בין הכפרים שבפסגות ההרים. אחד היתרונות הגדולים של האזור הוא שהכל קרוב אחד לשני; אין צורך להחליף בתי מלון כל יומיים בשביל לראות נוף חדש ומרוחק – תוכלו לישון ביואנינה ולצאת בקלות לטיולי כוכב באזור.
כפרי זגוריה
ביום השני למסע הצפנתי לכיוון כפרי זגוריה המוחבאים בין הפסגות הגבוהות בהרים. כ-34 כפרים מסתתרים להם בין פיתולי ההר ומתגלים בכל פעם מחדש כאשר עולים במעלה הפסגות. בעבר, הגברים שהתגוררו באזור נאלצו לנדוד בשביל למצוא פרנסה למשפחותיהם והשאירו מאחור את נשותיהם וילדיהם. הדבר גרם לחברה מטריארכלית להתפתח במקום והנשים היו אלו ששלטו בפועל. כיום הכפרים משמשים בעיקר כמוקדים תיירותיים ובכל אחד תמצאו מסעדות ובתי קפה ציוריים.
במהלך הנסיעה, בכל כמה מאות מטרים, אכילס המדריך שלנו והבעלים של חברת Alpine Zone המארגנת טיולים באזור, עוצר ומראה לנו את גשרי הקשתות המרשימים ששימשו בעבר להעברת סחורות בין הכפרים. הגשרים הללו, יחד עם הנוף הפראי והירוק לוקחים אותי רגע לימי הביניים, ואין זה כלל משנה שיורד עלי גשם, זה אפילו מוסיף לאווירה.
מי שאוהב לטרק וללכת ברגל, יוכל ליהנות ממסלולי הליכה רבים ומגוונים באזור הכוללים סנפלינג, קניונינג, רפטינג וטיולים בין בריכות טבעיות ומפלים. אך גם אלו שפחות אוהבים או יכולים לטייל רגלית, יוכלו ליהנות מתצפיות מדהימות הצופות לעבר קניון ויקוס הנחשב לעמוק בעולם, הממוקמות לאורך כל רכס ההרים ודורשות הליכה קלילה של מספר דקות בטבע.
כל אחד יודע כי טיול טוב חייב לכלול בתוכו ארוחת צהריים טובה, ובאזור זגוריה תוכלו למצוא בכל כפר מגוון רחב של מסעדות מעולות. אנחנו, בשארית כוחותינו, טיפסנו עד קצה הכפר פאפיגו (בחלק המכונה מיקרו פאפיגו), ממנו יוצאים למרבית הטיולים באזור, לעבר הנקודה הגבוהה ביותר המיושבת בהר. בקצה הכפר נמצא מלון ספא מהמם בשם "1700", בו תוכלו ליהנות מארוחה יוונית תוצרת בית ומנקודת תצפית מרהיבה שמצדיקה את כל העלייה שעשינו (אל דאגה, מי שפחות בכושר יכול לעלות עם הטרקטורון של המקום). כמובן שתוכלו להישאר שם לילה וליהנות מהספא המפנק.
אזור צומרקה
יום למחרת נסענו מיואנינה דרומה לכיוון צומרקה, ובאופן מפליא (מדובר במרחק 3 שעות נסיעה בלבד מזגוריה) הנוף, שאומנם נישאר ירוק, השתנה כמעט לחלוטין. הצמחייה הפכה למוכרת יותר והזכירה את הצמחייה שברכס הכרמל, אך עוצמתית וירוקה יותר (ככה זה כשיורד גשם כל השנה). רכס ההרים בצומרקה הוא מהגבוהים ביוון ובתחתית ההרים נמצא נהר הארכאטוס.
אחת הפעילויות שאסור לכם לפספס באזור הוא הרפטינג שבנהר הארכאטוס שאורכו כ-10 קילומטרים. הרפטינג פועל בכל ימות השנה, אולם בחודשי החורף הופך לאתגרי יותר (מספר 4 למביני עניין) ומתאים לאנשים שאוהבים אתגרים ולמשפחות שילדיהם עברו את גיל 8. בחודשי האביב ועד סוף הסתיו, כאשר הגשמים פוחתים, הרפטינג הופך לידידותי יותר (מספר 3) ומתאים גם לילדים מגיל שנתיים. מלבד הרפטינג וספורט אתגרי נוסף שתמצאו באזור, תוכלו לצאת למסלולי הליכה ברמות קושי שונות וכן ליהנות ממפלים ענקיים ונקודות תצפית רבות.
הפעם לצהריים עצרנו במלון Anavasi שללא ספק שווה ביקור, ולו רק בשל היחס החם והאוהב של בני המשפחה שהמלון בבעלותם. ואם יחס חם לא קונה אתכם – תהיו בטוחים שקציצות הזוקיני שמכינים במטבח והבריכה המחוממת יעשו את העבודה.
ניתן לבקר במחוז אפירוס מספר ימים בשביל ליהנות מהטוב שיש מסביב, אך במידה ותרצו לחקור לעומק את האזור היפה ביותר ביוון, אני ממליצה לפנות לפחות שבוע (גם שבועיים זה מצוין) ופשוט להתמסר למקום. אני בטוח אחזור, ובקרוב.
* הכותבת הייתה אורחת TUS Airways , עיריית יואנינה ו – Alpine Zone