היום, 25 באפריל, הוא היום הראשון לחג נבי שועייב, שהוא חג דרוזי המתקיים לכבודו של הנביא. על פי האמונה הדרוזית, התגלגלה לנביא שועייב נשמתו של יתרו חותן משה, שבו הם רואים אבי הדת. במקור, לדרוזים לא היה תאריך קבוע לחג, אולם לאחר שהכירה ישראל בחגים הדרוזיים באופן רשמי, נקבע לו תאריך רשמי: 28-25 באפריל. היום הראשון מיועד לדתיים בלבד ושלושת הימים הנותרים מיועדים לכלל העדה.
בחג זה נוהגים בני העדה הדרוזית לעלות לרגל למתחם הנביא שועייב, השוכן בכפר חיטים שמעל לכנרת. היום הראשון של החג מוקדש לתפילות ובשאר ימי החג נפגשים בני העדה עם בני המשפחה והחברים וחוגגים בצוותא. כאמור, קבר הנביא שועייב נמצא מעל הכנרת בכפר חיטין, משמש מקום עלייה לרגל ובמהלך החג נערכות חגיגות המוניות במתחם ומנהיגי העדה נאספים לדון בסוגיות דתיות. סמוך לקבר נמצא שקע ובו רואים המאמינים את תבנית כף הרגל של הנביא. המנהג הוא לצקת שמן לתוך השקע ואחר כך למשוח אותו על גופם, כברכה להצלחה ולמזל טוב.
דרוזים ברחבי העולם, אשר רובם נמצאים בסוריה ובלבנון, לא נוהגים לציין את החג, אך בישראל שייח' אמין טריף הנהיגו ככזה. הדרוזים בישראל מתגוררים בעיקר במחוז הצפון ובמחוז חיפה, בגליל וברמת הגולן, ביישובים בהם כלל האוכלוסיה הינם בני הדת הדרוזית וכן בישובים בהם חיים גם מוסלמים ונוצרים. עוספיא, דאלית אל-כרמל וירכא, הם הישובים הגדולים ביותר בהם חיים הדרוזים הישראלים.
יתרו, כזכור, הוא דמות מקראית, כהן מדיין ואביה של ציפורה אשת משה רבנו. הוא מוזכר בספר שמות ועל שמו נקראת "פרשת יתרו". הוא גם היועץ שהציע למשה: "וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת". יתרו, הוא הנביא שועייב, נחשב גדול מורי הנביאים על פי האמונה הדרוזית, הוא הטיף לאמונה באל אחד, קרא לבני האדם לנהוג ביושר, פעל לעשיית צדק ולשיפוט הוגן לכל אדם ועמד על חשיבותה של הכנסת האורחים. הנביא שועייב הוא המייסד הרוחני והנביא הראשי של העדה הדרוזית והוכרז כאב הקדמון של כל הדרוזים.
את בני העדה הדרוזית בישראל, נברך בחג שמח ושפע טוב כל השנה – כל עאם ואינתום בח'יר.