פרישתו של מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, בינואר 2021 תסיים סופית תקופה של יותר מ-15 שנות שליטת כנפיים באל על. אחריו יהיו, כנראה, פרישות נוספות בשדרת הניהול הבכיר בחברה. כאשר הסתיימה הפרטת אל על ב-2005 וכנפיים ביססה את שליטתה בחברה, הועלתה אז סברה, כי המעבר מחברה ממשלתית לחברה בשליטה פרטית עם מניית זהב של המדינה, תשפר ללא היכר את התנהלותה הארגונית, המבצעית והפיננסית.
עתה עם סיום תקופת שליטת כנפיים בחברה מתברר שלא חל שינוי כלשהו בחברה אבל היא הצליחה לשמור על איזון פיננסי, למרות מלחמות, כמו בלבנון, נגיפים כמו סארס, ואירועי 9 בנובמבר 2001. אבל, האיזון הזה נמחץ כלפי מטה בבוטות, כאשר ב-2017 הרווח הנקי נחתך ל-5.7 מיליון דולר, ב-2018 נרשם הפסד של 52.167 מיליון דולר וב-2019 נרשם הפסד של 59.601 מיליון דולר.
המנכ"לים בתקופת שליטת כנפיים באל על:
חיים רומנו: 2005 – 2009
אליעזר שקדי: 2010 – 2014
דוד מימון: 2014 – 2018
גונן אוסישקין: 2018 – 2020
רווחי והפסדי אל על בין השנים 2005 – 2019
7 שנים היו רווחיות עם רווח כולל של 371.8 מיליון דולר, ו-8 שנים היו הפסדיות ויצרו הפסד כולל של 367.468. כך שבסיכום 15 שנים אל על הרוויחה 4.332 מיליון דולר, שזה איזון, עם אורות אזהרה, שמשהו חורק בחברה. כאשר ההפסדים בשנים 2018 ו-2019 יצרו בחברה הפסד כולל של 111.768 מיליון דולר רשמו רואי החשבון הערת אזהרה לאל על. בתום החציון הראשון של 2020, הפסידה אל על סכום נוסף של 244.300 מיליון דולר, הפעם בעיקר בגין משבר הקורונה, והמשבר הפיננסי שלה הורחב.
2005 – רווח נקי בסך 64 מיליון דולר בהשוואה לרווח נקי בסך 33 מיליון דולר בשנת 2004.
2006 – הפסד של 44.4 מיליון דולר.
2007 – רווח נקי של כ-31.7 מיליון דולר.
2008 – הפסד של כ-38.8 מיליון דולר.
2009 – הפסד של 76.3 מיליון דולר.
2010 – רווח נקי של כ-57 מיליון דולר.
2011 – הפסד של 49.4 מיליון דולר.
2012 – הפסד של 18.8 מיליון דולר.
2013 – רווח נקי של כ-25.4 מיליון דולר
2014 – הפסד של 28 מיליון דולר.
2015 – רווח נקי ל כ-107 מיליון דולר.
2016 – רווח נקי של 81 מיליון דולר.
2017 – רווח נקי של כ-5.7 מיליון דולר.
2018 – הפסד של 52.167 מיליון דולר.
2019 – הפסד של 59.601 מיליון דולר.
2020 – הפסד בחציון הראשון של השנה בסכום של 244.300 מיליון דולר.
השקעות ודיבידנדים
מתחילת הנפקת אל על ביוני 2003 ועד סוף 2004 השקיעה כנפיים כ-253 מיליון שקל ברכישת השליטה בחברה. ב-2007 השקיעה כנפיים סכום (נטו) נוסף של כ-18 מיליון שקל במימוש אופציות אל על, שהעלה את ההשקעה לכ-271 מיליון שקל. בשנים 2013-2016 מכרה כנפיים מניות אל על ב-23 מיליון שקל, ואילו ב-2019 היא רכשה מניות בכ-15 מיליון שקל. כך, שסך ההשקעה הכולל של כנפיים באל על הסתכם בכ-263 מיליון שקל. במשך שנות שליטת כנפיים באל על חילקה אל על דיבידנדים, כשחלקה של כנפיים הסתכם בסכום של כ-111 מיליון שקל, שצמצם את השקעתה בחברה ל-152 מיליון שקל.
ביוני השנה החזיקה כנפיים ב-38.3% ממניות אל על, ששווי השוק שלהן בבורסה היה אז כ-140 מיליון שקל. נכון ליום חמישי שעבר, 29.10.2020, שווי השוק של אל על בבורסה היה כ-778.1 מיליון שקל, רוזנברג החזיק ב-42.88% מניות, ששווי השוק שלהן היה 333.6 מיליון שקל, כנפיים החזיקה ב-15.21% מניות, ששווי השוק להן היה 118.3 מיליון שקל והמדינה החזיקה ב-14.37% מניות, ששווי השוק שלהן היה 111.8 מיליון שקל. בנוסף – המדינה מחזיקה במניית זהב בחברה.