לו הייתי צריכה לפרט את תולדותיה של רמלה, דרך "הסלבס" הבולטים שעברו בה: הח'ליף עבד אל-מלכ ובנו סולימאן, צלאח א-דין וריצ'רד לב הארי, נפוליאון בונפרטה והקיסר האוסטרי פרנץ יוזף, ועד למיכאל וידל – ראש העיר הנוכחי, היתה קצרה היריעה מלהכיל. על-כן אקצר ואסכם כך:
רמלה נבנתה בשנים 715-705 לספירה על דרך הים ההיסטורית (הדרך העתיקה בין יפו לירושלים), על חולות – ומכאן שמה ("רמל" – חול בערבית). במקורות יהודיים היא נקראת בעברית "חולה", "חולות" או "חולת המחוז". העיר רמלה היא היחידה מערי ארץ-ישראל שהוקמה במקורה בידי ערבים-מוסלמים ונועדה לשמש בירת מחוז פלסטין. המלומד הירושלמי אל-מוקדסי, תאר את העיר רמלה העשירה והמפוארת, כבירתה של ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הקדומה (במאות ה- 9 עד ה- 11).
מראשית קיומה ישבו ברמלה בני כל העדות הקיימות בארץ: מוסלמים, נוצרים, יהודים ושומרונים. לפי תעודות מן הגניזה הקהירית, הייתה במאה ה-11 הקהילה היהודית בעיר, הגדולה והמשגשגת בקהילות ארץ ישראל. נמנו עליה יהודים קראים, יהודים שהחזיקו בהלכה הארץ-ישראלית ("ירושלמים") וכן יהודים שהחזיקו בהלכה הבבלית. אחרי מלחמת העולם הראשונה, תחת שלטון המנדט הבריטי, התרחבה רמלה והתפתחה, ואולם מאורעות תרפ"ט (1929) והמרד הערבי (1936 – 1939) הותירוה ללא יהודים. במלחמת השחרור היה קרב עקוב מדם לכבוש אותה, אך רק ב- 12 ביולי 1948 נכנעה רמלה ללא קרב, לאחר שלוד השכנה נכבשה.
מיכאל וידל, ראש העיר, מספר בהתלהבות רבה על תנופת פיתוח ותוכניות לשידרוג התיירות ברמלה. לדבריו, לא בכדי היא ראויה להגדרה 'עיר עולם' – על שפע הדתות, עדות, שפות, מסורות ותרבויות המתקיימות בה, זו לצד זו. על נפלאות רמלה מרחיב וידל: "באיזו עיר אפשר לשוט בסירה בבריכת מים השקועה בין בתיהָ ומתחת לאדמה, לטפס על מגדל בן 700 שנה ממנו ניתן לראות את מגדלי העיר של תל אביב ורמת גן, לטייל בשוּק ססגוני מהגדולים בישראל, לשוטט בין כנסיות, מסגדים ובתי כנסת? בואו לחוות את אתרי רמלה הייחודיים, לפגוש באמנים בעיר העתיקה, לטעום מתפריטי המסעדות המפורסמות של העיר כמו גם מטעמיו של השוק הגדול והמקוּרה, והכול במרחק של פחות מעשרים דקות נסיעה מתל אביב". ומובן שאינו שוכח להזכיר ולהזמין את כולם לפסטיבל "רמלה עיר עולם", המתקיים בחוה"מ סוכות, זו הפעם החמישית.
פסטיבל 'רמלה עיר עולם' 2021 חוה"מ סוכות 22 – 24 בספטמבר
פסטיבל "רמלה עיר עולם", הפך למוקד אטרקטיבי לבילוי והנאה במהלך ימי חוה"מ סוכות. הפסטיבל הוא הזדמנות מצויינת לבקר באתריה המיוחדים של העיר, להנות ממופעים מוסיקליים חינם, לצפות בהצגות ותהלוכות, תערוכות ומתחמי קולינריה, והכל חינם או בתשלום סמלי ותחת הנחיות התו הירוק כמובן. הפסטיבל החמישי במספר, ביוזמה ובהפקת עיריית רמלה וקרן רמלה, הוקם במטרה לחשוף את הקהל לפניני התיירות בעיר הייחודית והמגוונת, אתריה ההיסטוריים, הרב תרבותיות, הצבעוניות והססגוניות הכה ייחודיים. השנה מתחדש הפסטיבל במופע אורקולי חדש דש בבריכת הקשתות, במתחם פוד טראקס חדש – הפטריה ועוד.
בין האירועים הבולטים בפסטיבל – מופעים חיים של מיטב האמנים: נסרין קדרי, עדן בן זקן, אלה לי להב, הפרוייקט של רביבו, ירון אילן בחגיגה ים תיכונים שיועבר בשידור חי בערוץ 24, היוטיוברים המפורסמים משפחת ספיר במופע חדש, הטיק טוק שואו ועוד. חדש ברמלה: מופע אורקולי בבריכת הקשתות, במהלך הפסטיבל תופיע זמרת האופרה איילת כהן בבריכת הקשתות. לבני הנוער – 'טיק טוק שואו', מסיבות, פעילויות מותאמות ועוד. לילדים ולכל המשפחה: יובל המבולבל, הפעלות, סדנאות, הצגות לגיל הרך. האחים דוידוב: בסטנד אפ בוכרי קורע. אושפיזין: בסוכת ראש העיר ברחבת היכל התרבות. 'נודדים בחברה': סיפורה של הקהילה הבדואית. בתערוכה שמלה שחורה': תערוכות צילום חדשות במרכז לאמנות עכשווית (ללא תשלום).
עוד בפסטיבל: הצגת התיאטרון 'ראש המועצה', עם נורמן עיסא ויעל לבנטל, מופעי מחול, תערוכת מאכלי עדות, קונצרט בערבית, שמחת בית השואבה עם היוצרים יניב בן משיח וישי לפידות, קרקס קווקזי, מופע בוכרי והודי, סיורים באתריה ההיסטורים של העיר ועוד. הפסטיבל יתקיים ברחבת המגדל הלבן, היכל התרבות, הקאנטרי של רמלה, בריכת הקשתות ועוד. במהלך ימי הפסטיבל יציעו המסעדות ברמלה לקהל הרחב מנות ממטבחים שונים כמו פריקסה, בורקס טורקי, לימונדה טרייה, מנות מהמטבח ההודי, תבשילים עירקיים, מנות מהמטבח הערבי, מלבי ועוד. חלק מהאירועים יועברו בשידור לייב בדף הפייסבוק של רמלה.
הכניסה לפעילויות ולמופעים בהצגת תו ירוק
לרכישת כרטיסים ופרטים נוספים: בטל': 08-9223331 או
באתר הפסטיבל http://ramle-festival.co.il/
לייב בדף הפייסבוק של עיריית רמלה
https://www.facebook.com/ramlemuni/
סיורים באתריה ההיסטוריים התיירותיים והמרתקים של העיר
מידי יום במהלך ימי הפסטיבל יתקיימו שני סיורי בוקר עם מדריך מוסמך, הכוללים כניסה לבריכת הקשתות בלבד – ללא תשלום. הסיורים יתקיימו החל מהשעה 10:00 עד השעה 13:00. נקודת מפגש בגן הנשיא, סמוך לשוק. סיורים אלה יתאפשרו רק בהרשמה מראש! אבל, רמלה היא עיר הראוייה למבקרים ולמטיילים בכל ימי השנה. רון פלד – מנהל התיירות ברמלה, מספר שיש בעיר מכל טוב ומגוון: היסטוריה ודתות, עדות ותרבויות, שווקים ומאכלים, ושפע אתרי תיירות מעל ומתחת לאדמה. הנה קמצוץ מההיצע בעיר המפתיעה הזו, ועליו תוכלו לקרוא בהרחבה באתר התיירות המושקע של רמלה.
המסגד הגדול: המסגד הגדול הוא אחד מהמבנים הצלבניים היחידים בארץ ששרדו כמעט בשלמותם. המבנה הוקם באמצע המאה ה-12 ככנסייה נוצרית, והכותרות המצויות במסגד אכן מתאימות למאה ה-12. התוכנית הכללית של המבנה היא שלושה אולמות מקבילים, אולם תווך ושתי סיטראות. זהו מבנה בזיליקאי קלאסי. המח'ראב מראה את הכוון למכה, אבל בכותל המזרח יש מח'ראב גדול. מח'ראב זה היה במקור אפסיס, שמראה את הכיוון המזרחי בנצרות. המסגד נקרא גם מסגד אל-עומרי. עם הכיבוש הממלוכי בשנת 1266 הוסב המבנה למסגד, ונוספו לו צריח למואזין וגומחת תפילה. בכניסה למסגד ישנה כתובת שבה פסוק מהקוראן, סורה 9 איה 18. כן מצוין בה שבייברס בנה את המסגד בשנת 1268.
השוק של רמלה: שוק רמלה המפורסם שבמרכז העיר, נחשב לאחד מהשווקים הגדולים והססגוניים בישראל. בשוק עצמו וגם מסביבו מבחר אתרי תיירות. מגוון עשיר של תבלינים, חמוצים, דגים, דברי מתיקה, ירקות ופירות, מאפים ושלל מאכלי רחוב בהם: הסנדוויץ' הטוניסאי המפורסם של רמלה, הבורקס הטורקי המוכר ועוד. בתיאבון!
המנזר והכנסייה הפרנציסקנית: בקומה השנייה של המבנה, אשר הוקם במאה ה-15, התאכסן נפוליאון בשנת 1799. האגדה המקומית מספרת שמחלון חדרו בקומה זאת ירה נפוליאון במואזין שניצב בראש המסגד הסמוך, כי הפריע לשנתו. אל חלון החדר ניתן להציץ מרחוב המסדר הפרנציסקני, המוביל אל הכנסייה. במרכזו של אולם הכנסייה מתנוסס ציור בן 500 שנה של צייר הרנסאנס האיטלקי המפורסם טיציאן.
בריכת הקשתות: "העולם התחתון של רמלה" – מאגר המים המפורסם ביותר בעיר החולות, שבו גם צולם הסרט "חסמב"ה ונערי ההפקר". המאגר הוקם בשנת 789, בימי החליף הארון אל ראשיד, ונשמר עד היום. במאגר ניתן לשוט בסירות עץ ולהתרשם מהאדריכלות העתיקה במקום.
מרכז היהדות הקראית העולמית: העדה הייחודית, שצמחה במאה ה-8 לספירה, מזמינה מטיילים לסיור בבית הכנסת הגדול של הקהילה בעיר ולחשיפה לאופן אמונתם. הביקור נחשב על פי רבים לפנינה נסתרת בין כל אתרי התיירות וההיסטוריה הרבים הקיימים בעיר. עלות כניסה: 10 ₪ לאדם.
מרכז טבג'ה: מרכז טבג'ה ברמלה פותח צוהר לעולמם ולמורשתם של יהודים יוצאי אתיופיה. במרכז קיים חדר הנצחה לשימור מורשת יהדות אתיופיה, ובו מוצגים שונים המשקפים את חיי הקהילה באתיופיה.
בית העלמין הבריטי הגדול בישראל: נמצא ברמלה, ובו קבורים חללי מלחמת העולם הראשונה (כולל יהודים) וגם חייל בשם הארי פוטר…
מוזיאון המשאיות: ביקור במוזיאון המשאיות שבמתחם חברת תעבורה, בין רמלה ללוד, הינו חוויה רווית נוסטלגיה. במתחם מוצגות משאיות שהופעלו לאורך השנים בידי החברה עצמה מאז הקמתה.
המגדל הלבן: בתצפית ממרומי המגדל ניתן לראות את העיר רמלה וסביבתה. המגדל הלבן מתנשא לגובה 30 מ', ועולים אליו ב-111 מדרגות. הוא החל להיבנות בהוראת הסולטאן הממלוכי אל-מלכ אל-כאמל נאצר א-דין מֻחמד, והקמתו הושלמה בשנת 1318. ככל הנראה שימש כמגדל תצפית, שכן מראשו ניתן להשקיף על גזרה רחבה, מחוף הים במערב ועד למרגלות הרי יהודה ושומרון ממזרח. (מומלץ לבדוק אם הסתיים השיפוץ שלו).
מוזיאון רמלה ויד לבנים: המוזיאון העירוני של רמלה, נחנך בשנת 2001 בבניין היסטורי שנבנה בשנת 1922, אשר שימש את עיריית רמלה תחת המנדט הבריטי. המוזיאון העירוני מתעד ומציג את תולדות העיר למן הקמתה במאה השמינית לספירה ועד ימינו. תצוגת הקבע כוללת שישה חדרי תצוגה, ובהם ממצאים המציגים את חיי היומיום, המסחר, האומנות, ואת המרקם האתני הרב-תרבותי של האוכלוסייה. כמו כן מוצגים במוזיאון מבחר מטבעות ומטמונים שהתגלו בעיר ומודלים של מבנים מרכזיים והיסטוריים – בריכת הקשתות ומכלול המסגד הלבן. עוד במוזיאון תיעוד מלחמת העצמאות בעיר ובסביבתה, אוהל המעברות, המייצג את ההתיישבות המואצת בעיר בשנות החמישים, פירוט הפיתוח המתוכנן של העיר ומוסד יד לבנים, המנציח את חללי העיר במערכות ישראל (מומלץ לבדוק אם המוזיאון כבר נפתח לאחר רגל הרחבה ושדרוג התצוגה).
המרכז לאמנות עכשווית רמלה: מרכז לאמנות עכשווית רמלה CACR הוא מסגרת חדשה להצגת אמנות, שהוקם מתוך הכרה בחיוניות של תרבות ואמנות בחברה אזרחית פתוחה. אוצרת המרכז היא ד"ר סמדר שפי. הפעילות ב CACR תהדהד את הרב תרבותיות והסובלנות הדתית שמאפיינות את רמלה, עיר עם מורשת מפוארת ומורכבת. המרכז פועל במתחם מוזיאון רמלה, בבניין העירייה מנדטורי שהוקם בשנת ב-1922. כעת מוצגת התערוכה "נודדים בחברה". מטרת הפרויקט: הצגה של סיפורה של קהילה הבדואית בארץ, הצגת "מראה" לחברה הישראלית. "המסע התיעודי אליו יצאנו לא היה מעבר לים, אלא מרחק נסיעה קצר מביתנו, בנופים ידועים.
מצאנו עצמנו צוללים לליבה של חברה שבקושי הכרנו. ההתרגשות, הסקרנות, הרצון ללמוד ולעזור, הניעו אותנו בשנים האחרונות לחזור ולבקר בקהילה הבדואית. התחבטנו בשאלה איך נעביר את סיפורה של קהילה שלמה שבחרה להיאחז במסורת שלה. אנו מביאים את הסיפורים, כפי שפגשנו בשנתיים האחרונות, החוויות שעברנו וראינו, שמענו, טעמנו וצילמנו. מטרתנו להציג לעיני הצופה שבריר מן המציאות, התמונות שיכולות להעניק אווירה ותחושות שמילים לבד אינן יכולות להעביר. בעזרת המצלמה אנו נותנים קול לאנשים שהם חלק מהחברה הישראלית, אך על אף הקרבה הגיאוגרפית כלל החברה לא מכירה אותם את אורח חייהם המרתק, ואת הקשיים והמורכבות לשילובם במרקם הישראלי". אוצר התערוכה: אלי אטיאס.
קישור ישיר לאתרי רמלה: לחצו כאן
לכל הפרטים, היכנסו לאתר תיירות רמלה: לחצו כאן