כלכלת המשק לא יכולה להכיל את שיטת שיטוח עקומת ההתפלגות המעריכית (אקספוננציאלית) של נגיף הקורונה, שבלמה את מהירות התפשטותו . לכן, כמעט כל התחומים והמגזרים הכלכליים והפיננסיים נפגעים קשה. אבל, תעשיית התעופה והתיירות היא הנפגעת ברמה הכי הגבוהה, כאשר התקנות, הסדרי החירום ומדד הפחד עושים בה שמות. ביטולי הטיסות והירידה בביקושים הורידו בצורה תלולה את ההכנסות של חברות התעופה, המלונאים, סוכני הנסיעות, מארגני תיירות נכנסת ורשות שדות התעופה. הפגיעה בהם פגעה גם במעגל השני הצמוד אליהם, כמו למשל, בספקים ובמפרסמים. אין כל ספק, שרק בעזרה ממשלתית תוכל התעשייה להשתקם עכשיו וביום שאחרי.
הפגיעות בתעשיית התעופה והתיירות הישראלית
מלונאים
נכון לשבוע שעבר נסגרו כ-100 מלונות וכ-100 נוספים אמורים להיסגר השבוע. מחיקת לינות התיירים גרם למלונות אובדן הכנסות של כ-500 מיליון שקל בממוצע בכל חודש, ובגין ירידה של כ-70% – 60% בלינות הישראלים נגרם למלונות אובדן הכנסות של כ-350 מיליון בממוצע לחודש.
לדברי התאחדות המלונות הפגיעה במלונות במשבר, צפויה להסתכם ביותר מ-10 מיליארד שקלים, מתוך 12 מיליארד שקלים שהם הפדיון השנתי הענפי. המשמעות מבחינת כוח אדם: פיטורים של כ-12,000 עובדים ו-5,000 עובדי קבלן והוצאה של 12,000 עובדים נוספים לחל"ת.
סוכנים
סגירת הגבולות וביטולי הטיסות הורידה בחדות את הכנסותיהם של משרדי הנסיעות. רובם כבר הוציאו את עובדיהם לחל"ת, שחלקם צפוי לפיטורים. המשרדים הזמינו מקומות מראש לאביב ולקיץ בחברות התעופה במלונות, באתרים ובאוטובוסים ואפילו לתחילת חודשי הקיץ והם עדיין מחכים להחזרים כספיים בגין ההזמנות שבוטלו.
דוגמה לכך היא הצו הזמני שהטיל בית המשפט המחוזי בתל אביב על יאט"א, האוסר עליה לנתק סוכנים ממערכת הסליקה BSP, שלא יעבירו אליה תשלומי הזמנות טיסות שנמכרו בחודש פברואר. הוויכוח בין סוכני הנסיעות לבין יאט"א החל כאשר יאט"א סירבה לקזז את הסכומים של הכרטיסים שבוטלו במשבר. החזרים שארגון יאט"א צריך היה להחזיר לצרכנים, באמצעות סוכני הנסיעות. לאור זאת סרבו הסוכנים להעביר למערכת הסליקה BSP את תשלומי חודש פברואר.
תיירות נכנסת
בשבוע שעבר פנו חברות מארגני התיירות הנכנסת לישראל אל מגוון הספקים שלהם הכוללים בעלי מסעדות, מוזיאונים, בעלי מקומות בילוי ואטרקציות ועוד, בבקשה להגיע להבנות לדחיית תשלומים אותם הם חייבים. הפעילות של המארגנים ירדה בשבוע שחלף לאפס והם נאלצו לפטר יותר מ-50% מהמארגנים. המשך פעילות סדירה של המארגנים היא קריטית לחידוש תנועת התיירים לישראל ביום שאחרי. קיימות היום במערכת עשרות אלפי הזמנות מחו"ל הנמצאות בהמתנה. אם המארגנים לא ימשיכו לעבוד כדי להחזיק את ההזמנות האלו בחיים, אותם תיירים יסגרו את טיולי הקיץ הקרוב במדינות אחרות וישראל תפסיד אותם לצמיתות.
אל על
מבצע חילוץ כ-1,100 ישראלים מפרו, שאורגן על ידי אל על בתוך 24 שעות, הבליט את חשיבותה ונחיצותה למדינה ואת כושרה המבצעי המעולה. לעומת זאת, מצבה הכלכלי היה גרוע מאוד עוד לפני משבר הקורונה, עם רצף הפסדים, כשבתום 9 חודשים ב-2019 הסתכמו חובותיה בכ-3.104 מיליארד דולר. במשבר הוא החמיר עוד יותר. מהחברה נמסר, כי ביחס לדרישה לבידוד עבור נוסעים החוזרים ואיסור כניסת אזרחים זרים ממדינות תהיה ירידה בהכנסותיה, בטווח של כ-140 עד 160 מיליון דולר, בחודשים ינואר ועד אפריל 2020 (כולל), מתוכם כ-80 עד 90 מיליון דולר בגין הרבעון הראשון השנה. להערכת אל על, הירידה צפויה להתקזז בחלקה עם צמצום בהוצאות התפעוליות של החברה. החברה מעריכה, ההשפעה של הירידה על תוצאות החברה בגין החודשים ינואר עד אפריל (כולל) השנה צפויה להיות בטווח של כ-70 עד 90 מיליון דולר, מתוכם כ-35 עד 45 מיליון דולר בגין הרבעון הראשון.
לנוכח הירידה בביקושים ביטלה אל על את פעילותה למרבית יעדיה, בעיקר לאירופה, אך היא שומרת עדיין קשר אווירי קבוע לארה"ב, קנדה, אנגליה, צרפת ודרום אפריקה והוציאה לחל"ת 5,500 עובדים, כשהיא מתכננת לפטר כ-1,000 עובדים בכל מגזרי החברה.
עוד מסרה החברה, כי היא מנהלת שיחות עם משרד האוצר בנוגע לקבלת תמיכה, אשר מטרתן קביעת מסגרת לתמיכה בה, בין אם באמצעות העמדת אשראי ובין אם בתנאים אחרים, אשר יאפשרו ויסייעו לחברה להתמודד עם השלכות משבר הקורונה. עד כה השיחות לא צלחו.
ישראייר וארקיע
משבר הקורונה החמיר מאוד גם את מצבן של שתי החברות שטיסותיהן לחו"ל נבלמו כשארקיע אף עצרה את טיסותיה לאילת. החברה טוענת כי בעקבות סגירת שדה דב נגרמו לה נזקים קשים. ישראייר, הזקוקה למזומנים, ביקשה, באמצעות הבעלים שלה אי.די.בי תיירות, מאי.די.בי פיתוח, בעלת השליטה בפרמידה, הנמצאת גם היא במצב כלכלי ירוד, להחזיר לה 3 מיליון דולר מסכום ההלוואה שנתנה לה. לתמונה נכנס בנק לאומי, שעמו התקשרו אי.די.בי תיירות יחד עם ישראייר ודרש פירעון מיידי של 5 מיליון דולר מהלוואה שהעמיד לטובת ישראייר, לצורך רכישת מטוסים שבשימושה. אם תיושם דרישת הבנק, הנזק התזרימי העלול למחוק כמחצית מתזרים המזומנים שעמד לישראייר ערב הכניסה למשבר הקורונה.
רשות שדות התעופה
רשות שדות התעופה נמצאת במשבר הקשה ביותר בתולדותיה, רק כ-30 חברות תעופה פועלים, בנתב"ג, בהשוואה לכ-140 חברות שפעלו לפני פרוץ המשבר. כל חנויות הדיוטי פרי בנמל סגורות. לרשות יש אובדון הכנסות של 200 מיליון שקל מפעילות הזכיינים, ואובדן הכנסות עקיפות של יותר ממיליארד שקלים.
תנועת הנוסעים בנתב"ג ירדה בתלילות. בחודשים ינואר – פברואר בוטלו 530 טיסות ופחתו 230 אלף נוסעים, בחודש מרץ עד השבוע שעבר – בוטלו 6,600 טיסות ופחתו 1.2 מיליון נוסעים. בחודשים האלה ביחד בוטלו 7,100 טיסות ופחתו 1.44 מיליון נוסעים.
בעקבות כך הוציאה הרשות כ-70% מעובדיה לחל"ת ושכר הבכירים קוצץ ב-10%. בטרמינל 1 פועלים רק טיסות פנים ארצי ועל פי תנועת הנוסעים בפנים ארצי תבחן גם השפעת התנועה בצמצום כוח אדם במשמרות בנמל התעופה רמון. הפעילות הבינלאומית תתבצע מטרמינל 3 בזרועות C ו D בלבד, שתי הזרועות הנותרות ייסגרו. דלפקי הצ’ק אין בקומת הקרקע (G) והאוהל המיוחד נסגרו.