Site icon IAS

בְּרֶמֶרְהאבן: אטרקציות תיירותיות מגוונות ב"עיר הנמל של בְּרֶמֶן"

מלון אטלנטיק שבו התצפית הנהדרת על העיר והנמל, מוזיאון האקלים המרתק והכניסה לאזור הנמל של ברמרהאבן. צילום שוש להב

לאחר שגיליתי את נפלאות העיר המרהיבה בְּרֶמֶן, בצפון-מערב גרמניה (לכתבה על ברמן לחצו כאן), היה זה אך טבעי  לערוך קפיצה קטנה, לעיר-אחות בְּרֶמֶרְהאבן, הנמצאת כ- 60 ק"מ צפונה מברמן, מרחק נסיעה של כחצי שעה ברכבת ממרכז העיר ברמן. המשכתי בטראם למלון אטלנטיק שבו לנתי, ומתברר שהוא מהווה גם אטרקציה תיירותית ונקודת ציון הנראית גבוה מעל העיר, וממנו ניתן להגיע במרחק הליכה רגלית קצרה, לאתרים התיירותיים העיקריים של העיר.

לחובבי עולם הימאות והספנות, ברמרהאבן היא גן עדן תיירותי, בשל השפע שהיא מציעה בתחום: המוזיאון הימי הגרמני; הצוללת "וילהלם באואר"; המגדלור העובד העתיק ביותר על החוף הצפוני בים הצפוני של גרמניה, וגובהו כ- 40 מ'; שייט במעבורת וסר ברמרהאבן-נורנהם, או באחת מסירות ה- Hafenrundfahrt – בו נהנים מסיור פנורמי של כשעה וחצי לגדות העיר; מראה המכולות הענקיות על תחולתן, שעיקרה כלי רכב; Schaufenster Fischereihafen שהוא נמל הדיג בן המאה ה- 19 ששופץ מחדש, ויש בו מסעדות, בתי קפה, פאבים, חנויות עם נושא ימי ואטרקציות ימיות; כאן גם נמל הדייגים הגדול באירופה, דרכו ואליו מועברים בין 15-11 מיליון דגים מידי יום.

אך לא רק ספנות ודגים, בברמרהאבן נמצא גם את: המוזיאון ההיסטורי, על הגדה השמאלית של הנהר, והוא מספר על תולדות העיר והאזור שמסביבה, המכונה משולש אלבה-Weser. התערוכה המרכזית עוקבת אחר ההיסטוריה מן העקבות המוקדמים של היישוב האנושי עד 1960. בנוסף, מראה החיים על הרציפים, פעילות בניית ספינות ודיג בים עמוק, כלי נשק, מפות, כלי ניווט, ריהוט תקופתי ועוד; גן החיות הקטן והחמוד משנת 1913 ובו אטרקציה חיות של מינים ימיים וקוטביים, באקווריום יש תשעה טנקים של יצורי הים הצפוני  ויש גם אזור ילדים עם ארנבות וחזירי ים; וכמובן בעיר שפע מרכזי קניות וכן מסעדות, בתי קפה ברים ופאבים. ועל שתי אטרקציות ייחודיות ארחיב בהמשך: מוזיאון האקלים המרתק ומרכז ההגירה הגרמני המרגש.

תצפית מהנמל אל מלון אטלנטיק ומוזיאון האקלים. צילום שוש להב

הרקע להולדת העיר ברמרהאבן ומה כיום

ברמרהאבן, בתרגום מילולי: הנמל של ברמן, היא אחת משתי הערים המרכיבות את מדינת ההנזה החופשית של ברמן. העיר יושבת על שפך נהר הווזר, על שתי גדות נהר הגאסטה, ולמרות היותה עיר חדשה יחסית, לנמל שלה היסטוריה ארוכה כנמל סחר, והוא משמש כיום כאחד מנמלי הסחר והדיג החשובים בגרמניה. בשנת 1827 הוקמה העיר ברמרהאבן על שפכו של נהר הווזר, כדי לשמש כנמל עמוק מים עבור כלי שיט גדולים מכדי לשוט עד העיר ברמן שבמעלה הנהר, ושמה ניתן לה לאחר איחוד של שלוש ערים באזור. מכאן נובע הקשר בין שתי הערים.

ברמרהאבן הופצצה ברובה במהלך מלחמת העולם השנייה, אך התאוששה עד שהפכה לנמל הגרמני השני בגודלו בגרמניה (אחרי המבורג) והיא חלק מהעיר-לנד של ברמן. הנמל חשוב כעת במיוחד לטיפול במכולות ויבוא ויצוא של כלי רכב ממונעים. התעשייה בעיר מבוססת בעיקר על עיבוד מזון ובניית ספינות. בנוסף, בעונת הקיץ, ספינות קרוזים רבות עוברות בנמל העיר, בעיקר למדינות סקנדינביה, והנוסעים שלהן יוצאים לסיורים מקומיים בברמרהאבן ובברמן.

מראה העיר ברמרהאבן הנשקף מתצפית הגג של מלון אטלנטיק. צילום שוש להב

כיום מהווה נמלה של ברמרהאבן את נמל הדייגים הגדול בגרמניה. העיר נקראת לעיתים בהיתול Fischtown, "עיר הדגים". יש בה את אוניברסיטת ברמרהאבן למדעים יישומיים, המוזיאון הימי הגרמני של אגודת לייבניץ, המכון לאנרגיית רוח וטכנולוגיית מערכות אנרגיה של אגודת פראנהופר ואת מכון אלפרד וגנר לחקר הקוטב והימים של אגודת הלמהולץ. אזור הנמל הישן חודש ב- 20 השנים האחרונות על ידי תוכנית "Havenwelten", שהביאה אטרקציות תיירותיות, בתי מלון, קניונים ואזורי הולכי רגל.

אטרקציה נוספת היא הנסיעה באוטובוס הנמל לרציף הארוך ביותר באירופה ב-Schaufenster Fischereihafen, היכן שהנחיתו פעם עשרות מכמורות דייגים, וכעת נמצאת כאן אחת מגולות הכותרת התיירותית של העיר. ולא אוותר על איזכור הנקודה היהודית: הקהילה היהודית הקטנה בת כ- 100 אנשים וראש הקהילה הוא מירסיה יונסקן. אין רב אך קיים בית כנסת קטן, כשקודמו נהרס במלחמה. ועוד דבר, התיאטרון היפה של העיר תוכנן בידי שני אדריכלים יהודים: אוסקר קאופמן ואויגן שטוצלר.

מחלוני במלון אטלנטיק, גג אקולוגי עם כוורות ליצור דבש וגם נופי הנמל. צילום שוש להב

 המלון והאטרקציה ATLANTIC Sail City    

מלון אטלנטיק ממוקם ברובע חדש בעיר, בנוי על סוללה מול הנמל, ומאגד בתוכו לא מעט אטרקציות. הוא מעוצב בצורת מפרש בגובה 140 מ' ובנוי באוריינטציה ירוקה. יש במלון 120 חדרים, והאוכל המוגש בו מורכב ממנות קטנות וטריות, שרק ברגע שמתרוקן המגש ממלאים מחדש. במלון מרכז קונגרסים משוכלל, שעל גגו, תוך חשיבה על אקולוגיה וקיימות, יש גידולים חקלאיים וכוורות דבורים, שהדבש שרודים מהן מוגש לאורחי המקום. במיבנה מוצגות תערוכות אמנות, בעיקר של עובדי הקומפלקס ומקורבים.

המלון עצמו משתרע עד קומה 8, מעליו משרדים הקשורים בעיקר בפעילות הנמל, ובקומה ה- 19 ממוקמת תצפית 360 מעלות על העיר. יש מרפסת סגורה בויטרינות וכן מרפסת פתוחה עם מעקות שקופים (בגובה 86 מ') וניתן לטפס עוד בשפיץ, לתצפית גבוהה יותר (בגובה 95 מ'). תחזיקו טוב, כי הרוח נושבת כאן בעוצמה מטורפת. התצפית היא אטרקציה נופית מרהיבה, שהציבור כולו יכול להנות ממנה, בתמורה לדמי כניסה. מרהיב.

https://www.atlantic-hotels.de/en/hotel-sail-city/green-sail-sustainability/

עיצוב מעורר השראה במוזיאון האקלים. צילום שוש להב

מוזיאון האקלים Klimahaus Bremerhaven

מוזיאון האקלים הוא שילוב בין מרכז מדע ופארק שעשועים. הוא מציג עולם ייחודי של ידע וניסיון בנושא מזג אוויר, אקלים ושינויי אקלים, מה שהופך אותו למוזיאון המתאים לצעירים ולמבוגרים גם יחד. המוזיאון נפתח בשנת 2009, כשאטרקציה זו יש קונספט ייחודי, המנחה את המבקרים דרך כל אזורי האקלים ותרבויות שונות ברחבי תבל. אנו צועדים בין אולמות שונים, המייצגים אזורים גיאוגרפיים, מלווה בהמחשות של תצלומים, סרטונים, קולות, הדמיות, ריחות ואף הדגמות של טמפרטורות – מחום נורא של המדבריות ועד לקור מקפיא באנטארטיקה. סיור החוצה את אפריקה, אירופה, אנטארקטיקה, איי סמואה, אלסקה, וחזור לברמרהאבן בגרמניה.

המוסד התרבותי-חוויתי הזה נועד לעורר מודעות בנושא משבר האקלים העולמי, והתייחסות לחשיבותה של שמירת הסביבה והקיימות. המבנה עצמו מיוחד במינו, בעודו מעוקל עד אליפסי, הוא מזכיר ענן כסף גדול, או במבט מזווית אחרת, סירה. בלילה הוא מנצנץ למרחוק בשלל אורות. המוזיאון מחולק למספר תערוכות, אך זו שתיקח לכם הכי הרבה זמן היא "המסע". בכל שלב אפשר גם לגעת והוא מצליח לכוון לכל החושים, עת אנו ממש "חיים" את תנאי החיים ואפילו ההישרדות של אורח החיים המקומי ואת והבעיות שעומדות בפני תושביו.

משבר האקלים משפיע גם על אזורי הקרחונים. צילום שוש להב

 מי שעומד מאחורי כל המסע הזה הוא אקסל ורנר. בהנחיית ה-Klimahaus, הוא השלים סיור עולמי לאורך 8° מעלות אורך מזרח (זו שעוברת דרך Bremehavan) מצפון לדרום, לפני שיעלה ל-171° מערב ויעלה לכיוון הארקטי ויחזור לנקודת ההתחלה. במהלך מסעו הוא חצה אזורי אקלים שונים מאוד: מהרי האלפים ועד לים התיכון, דרך מדבר הסהרה ויערות קו המשווה, מהאיים של דרום האוקיינוס ​​השקט לקטבים. סביבות, נופים ותרבויות שונות מאוד אבל כל המקומות הללו קשורים זה בזה, בנוסף למיקומם על אותו קו אורך: כולם מושפעים משינויי האקלים.

בכל תחנה משוחזרים הנופים שבהם נתקל אקסל, ואנחנו ממש הולכים בעקבותיו. הנה לדוגמא: בתחנה המייצגת את פינת ניז'ר ​​בה ביקר אקסל, חדר גדול עם תצלום ענק המתעד מרחב חולי עם עץ גדוש בשקיעה. בהשתרעות על מזרונים על הקרקע, ניצפה מעלינו בסרט תיעודי על הטוארגים, שמסבירים שהשטחים שלהם הופכים יבשים יותר ויותר ועד כמה קשה לחיות במדבר. בתחנת קמרון, אנו מוזמנים לחצות את הג'ונגל בלילה, במינימום אור ועל תלוליות בליווי קולות היער. גם הסביבות המימיות משוחזרות. בין אם זה נהר אפריקאי או שונית האלמוגים של אי בסמואה. ובאלסקה – הקרחונים מבהיקים והקור חודר עצמות.

אז בין אם אתם מבוגרים או ילדים, ה-Klimahaus ידהים אתכם ויעורר אתכם לחשוב על בעיות ואולי גם פתרונות לאתגרי שינויי האקלים.

מיבנה מרכז-מוזיאון ההגירה הגרמני. צילום שוש להב

מרכז-מוזיאון ההגירה הגרמני

מרכז-מוזיאון ההגירה הגרמני (Deutsches Auswandererhaus Bremerhaven) הוקם ב- 2005 במקום שהיה המרכז העתיק של המהגרים ונקרא על שמו. אגף חדש הוסף ב- 2021. זה המוזיאון היחיד בגרמניה המוקדש להגירה, ומטפל ביציאת הגרמנים לעולם החדש. בין השנים 1830 ל- 1974 עברו שבעה מיליון מהגרים, וברמרהאבן היתה נקודת היציאה הראשית, בהיותה נמל פעיל. האונייה האחרונה שיצאה היתה לאוסטרליה. אחרי 1974 המהגרים ברובם כבר השתמשו במטוסים או רכבות. מה שמדהים הוא, כי שמות המהגרים והיעדים אליהם יצאו באותה תקופה, נרשמו ומתועדים בסדר רב.

כיום, מגיעים למרכז ההגירה אנשים ממרחבי העולם (בעיקר מאמריקה) כדי לעקוב אחר מסלול ההגירה של אבותיהם. במוזיאון יש חשבונות חיים על הספינות, דיורמות של הפעילויות השונות, תחנות אינטראקטיביות וערימות של מסמכים מקוריים. ניתן גם לחקור את הנושא הכללי של הגירה לאורך הדורות, מן ההוגנוטים במאה ה-17 ועד לתקופת הפליטים של מלחמת האזרחים הסורית. מדוע היגרו? אולי כדי למצוא חיים טובים יותר, לברוח מלחצי החיים כאן, למצוא מקום שיוכלו להרגיש חופשיים לערכיהם.

המהגרים לא בחלו גם בשמיכת תינוק עם עיטור צלב קרס. צילום שוש להב

המסע מתחיל באונייה לחופי האוקיינוס הטרנס-אטלנטי, לשם, כמו הנוסעים, אנו מוזמנים לעלות. אנו יכולים לדמיין את המשפחה או החברים שנותרו על הקרקע, את הרגש של המועמדים בהתחלה כשהם מחבקים את יקיריהם ועוזבים את אדמת היבשת שייצגה את חייהם קודם לכן. כמו רוב הנוסעים, אנחנו ניסע במחלקה שלישית, ברמה נמוכה. אנחנו עולים במסדרון שנוטה באמת (כמו על סירה, כדי לשחזר את התחושות של מסע ימי אמיתי) והולכים לראות את התפתחות תנאי הנסיעה באוניות מפרש, שארכה כ- 10 שבועות בחציית האוקיינוס, באולמות משותפים, ללא שירותים צמודים, ועד לספינות שהצליחו לצמצם את המעבר ל-5 ימים.

אחרי הטיול הארוך הזה, סוף סוף הגענו לניו יורק ולרגע הכי מלחיץ של המסע הימי: המעבר לשירות ההגירה של אליס איילנד. כאן נרשמים המהגרים החדשים ועוברים סוללת תחקורים עד שיגיעו לחוף מבטחים. וגם הפוך – חלק מהמוזיאון מוקדש גם לאלה שעזבו את ארצותיהם, כדי לבוא ולהתיישב בגרמניה, מההגירות הנבחרות של שנות ה-60 ועד לגלי ההגירה האחרונים עקב מלחמות, הדיכוי או החלום של לנהל חיים טובים יותר, ובכך להיזכר באוניברסליות של התופעה ובכוח המניע שלה: תקווה.

schulschiff-deutschland. צילום שוש להב

 schulschiff-deutschland סיור ושיחה עם "שומר הספינה"

אקנח בסיור בספינת ההדרכה schulschiff-deutschland ובשיחה עם "שומר הספינה". מדובר בכלי שייט יפייפה, שהוא ספינת מפרשים, עם תלת תרנים ציוריים, באורך כ- 80 מ' ורוחב 12מ', ששימשה כספינת לימודים לספנים מתלמדים ולהכשרתם המקצועית לצי הסוחר, ושמה "דויטשלנד". ספינה זו, שנבנתה בשנת 1927, תפקדה תקופה קצרה, עד 1942 והיא שמורה להפליא. הספינה הפכה למעין מוזיאון ימי, בו נשמרים התנאים המקוריים של הספינה: עמדת הפיקוד, זו של מפעיל הרדיו, חדר הטבלה, חדרו של הקפטן, חדרי האוכל, אולמות ההסבה והשינה של המתלמדים, השירותים והמקלחות הקטנטנים, וכמובן, הפעמון המוזהב. ורק לידיעה: כדי להיות ספן מקצועי, צריך 2 מסעות: אחד של חצי שנה ועוד אחד של חצי שנה.

www.schulschiff-deutschland.de

ובלי קולינריה מקומית אי-אפשר. נקניקייה טעימה לצד כרוב כבוש, תפוחי אדמה וכוס בירה. צילום שוש להב

שלושה טיפים שכדאי להשתמש:

* מזג האויר: הרוח נושבת כאן קרירה ובחוזקה. לכן שאו אתכם צמוד מטריה, עליונית עמידה לגשם וצעיף.

* כרטיס חודשי: תתניידו בעיר, אליה וממנה, בתחבורה ציבורית, שהיא מאד זמינה ונוחה. תרכשו כרטיס חודשי ב- 9 יורו, בו תוכלו להשתמש כמעט בכל סוגי התחבורה הציבורית (בכל רחבי גרמניה, במסגרת מבצע ממשלתי לחודשים יולי ואוגוסט). והכי מומלץ – לטייל ברגל ככל שיהיה לכם כוח.

* טרולי: אם אפשרי, תגיעו בטרולי – אותו תעלו לטיסה. ואם לא, שיהיה אתכם צמוד תיק שבו החפצים/בגדים הכי חשובים לשימוש, למקרה שהמזוודה תאחר להגיע (או שכלל לא תגיע).

מוזמנים להיכנס לאתר:  www.bremen-bremerhaven.de/en

* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות הגרמנית ונציגות הלשכה בישראל

Exit mobile version