כמו שאול המלך, שיצא לחפש אתונות ומצא מלוכה, כך גם אני – יצאתי לחפש חמור, ומצאתי כיכר מלכותית, שבעיני היא אחת הכיכרות המרשימות שראיתי במסעותיי. אני מתכוונת לעיר בְּרֶמֶן, השוכנת בצפון-מערב גרמניה, שהיא עיר קסומה ומרהיבה. לצערי, אין אליה טיסות ישירות מישראל, אז הגעתי בטיסת לופטהנזה לפרנקפורט וממנה המשכתי בטיסה לברמן, וחזרתי לישראל דרך מינכן. טרטור קטן ששווה את ההנאה הגדולה מברמן.
אז למה חיפשתי חמור? יש שאומרים, שאם לא ראית את פסל הברונזה של "מוזיקאי העיר", שהפך לסמלה של העיר, זה כאילו שלא ביקרת בברמן. פסלו של גרהרד מרקס, הוצב ב- 1951 בצד שער הכניסה לבניין העירייה הישן, בכיכר השוק שבלב העיר, ומדובר בפסל שבו מופיע חמור, ועליו ניצב כלב, שעליו עומד החתול, ומעליו התרנגול (חד גדייא, חד גדיא…). האגדה, פרי עטם של האחים גרים (ומי לא אוהב אגדות?), מספרת על חמור זקן מכדי לשאת משא, כלב עייף מלצוד, חתול ששיניו קהו מלכידת עכברים ותרנגול ערב שחיטתו – שהחליטו לברוח מבעליהם ולצאת לעיר ברמן, שם ביקשו הארבעה לפתוח בקריירה מוזיקלית.
בדרך מצאו הנמלטים בית בלב יער, שבו שהו שודדים סובאים. החיות הרעבות והעיפות בחרו דרך מקורית להבריח את השודדים: הן טיפסו זו על זו והשמיעו יחדיו קול איום ונורא. החמור נער, הכלב נבח, החתול יילל והתרנגול צווח. השודדים, שסברו כי מדובר במפלצת נוראה, נמלטו על נפשם והותירו מאחור את כל שללם. הבית מצא חן בעיני ארבעת "נגני העיר" והם נותרו בו. וכך הפכה האגדה לסמלה של העיר ברמן. מסורת מקומית גורסת כי יש להחזיק בשתי רגליו של החמור, לעצום עיניים ולהביע משאלה. לא קשה לנחש שרבים מבקשים שלא ירד גשם עד תום הטיול…
עיר-מדינה בצפון-מערב גרמניה
בְּרֶמֶן (Bremen) היא אחת משתי ערים המרכיבות את מדינת ברמן, המדינה הקטנה ביותר מבין 16 המדינות בגרמניה. העיר ברמרהאבן (Bremerhaven) הצפונית יותר, היא העיר השנייה המרכיבה את מדינת ברמן (לכתבה על ברמרהאבן לחצו כאן), כשהשטח בין שתי הערים שייך למדינת סקסוניה התחתונה. ברמן היא העיר העשירית בגודלה בגרמניה, עם כ-550 אלף תושבים, המתפרסים על שטח גדול יחסית – 325 קמ"ר (העיר החמישית בגודל שטחה בגרמניה). נמלה של ברמן הוא השני בגודלו בגרמניה, אחרי זה של המבורג. כשמינית מתושבי ברמן אינם גרמנים – מתוכם כ-40% הם טורקים.
ברמן היא אחת הערים החשובות ביותר בגרמניה הצפונית, יפהפייה, גדושה בתרבות המשתקפת במוזיאונים הרבים שבה ובמבניה המרשימים. ברמן מהווה מוקד תיירות מעניין למבקרים בצפון גרמניה, בעיקר עבור אלו המתעניינים באדריכלות ובאמנות. קיימים בעיר מבנים רבים כמו כנסיית פטרוס הקדוש אשר נבנתה במאה ה- 13, ובית העירייה Rathaus אשר הוא והפסל הניצב בחזיתו, הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 2004. כמו כן, ישנם אינספור בתי קפה עם אווירה סטודנטיאלית נעימה (בזכות האוניברסיטאות והמכללות הממוקמות בה), רבעים עתיקים מקסימים, רחובות גדושים בחנויות אופנה, ועשרות של מקומות לבילוי וללינה למבקרים.
העיר הוזכרה בכתב לראשונה בשנת 782, כשחיל הצבא של קרל הגדול התקדם לאורך נהר הווזר, במטרה לנצר את השבטים ששכנו במקום. חמש שנים לאחר מכן ייסד בה קארל את הבישופות הראשית של צפון אירופה, ובכך הפכה העיר לאחד מהמרכזים הראשיים של העולם הנוצרי. חלקים נרחבים מהעיר העתיקה בת אלף ומאתיים שנה, נמצאים על גדותיו של הנהר הווזר, עם כל הטוב שנובע מכך: שייט, תעבורה, ספורט המים, דייג ושאר הבילויים הקשורים בטיולים באזורי הנהר, ולכן גם שימשה במשך מאות שנים נקודת מפגש בינלאומית לספנים וסחורות מרחבי העולם.
מעל 60 אחוזים מבתיה, מפעליה וארמונותיה של ברמן, נהרסו בהפצצות בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השניה, אבל העיר הצליחה להתאושש ולקום מהריסותיה. חוצות ברמן העתיקה עברו שיקום מופתי. לכיכר השוק ההרוסה הובאו בתים ישנים מרובעים אחרים של העיר, שנותרו ללא פגע. אבן לאבן פורקו הבתים העתיקים, על חמש או שבע קומותיהם, ונבנו מחדש בכיכר, כשהם מחזירים לה את פניה המקוריות. בתים אחרים שנותרו על תילם שוחזרו. רחובות שלמים הפכו לפסאז'ים מסחריים מודרניים, השומרים על ציביון קודם. כיכר השוק שבה לארח מוכרי פרחים וירקות, דוכני יינות ונקניקיות, ובשבועות שלפני חג המולד מתמקם כאן שוק צבעוני וריחני ששמו הולך לפניו.
אטרקציות בעיר שאין להחמיץ
כיכר השוק של ברמן, מוקפת בניינים מרשימים, בתי קפה מזמינים ובליבה פועל השוק העירוני. האווירה נעימה וכיפית, ומבקרים מאוד אוהבים לעבור בין הדוכנים ולחפש מציאות למיניהן, לשבת במסעדת קינוחים, ולהתרשם מהארכיטקטורה המרהיבה שנשקפת ממש מכל עבר.
קתדרלת סנט פיטר, הוקמה אי שם במאה ה-11, הורחבה, שופצה והוגדלה במאות ה-13 וה-16 וכיום מהווה אחת האטרקציות הכי מפורסמות בברמן. יש לה שני מגדלים מרשימים שמתנשאים לגובה 98 מ' ובהיכליה המפוארים עומד כן תפילה מיוחד ומהודר – מתנה מכריסטינה מלכת שבדיה שניתנה במאה ה-17. במרתף המרכזי של הקתדרלה נמצא מוזיאון היסטורי מיוחד, בו מומיות משומרות של ארכיבישופים מימי הביניים ושלל חפצים ותיאורים של החיים באותם זמנים נשכחים.
פסל רולנד הוא מונומנט עתיק הניצב בכיכר השוק בעיר ברמן, כשמבטו מופנה אל הקתדרלה, ומתאר את הגיבור האגדי רולנד. זו כנראה הדוגמה המפורסמת ביותר לז'אנר "פסלי רולנד", שהיו נפוצים בעיקר בערי צפון ומזרח גרמניה ונועדו לסמל את ההגנה על זכויות העיר. נוסף לכך, זהו הפסל הגרמני הגדול ביותר מימי הביניים. "הרולנד של ברמן" הוא אחד מסמליה של העיר. ב-2004 הוכר הפסל, ביחד עם בית עיריית ברמן שלפניו הוא עומד, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. גובהו של הפסל 5.47 מטר, והוא ניצב על כן בגובה 60 ס"מ. מאחוריו עמוד תמיכה שבראשו בלדקינו גותי. ביחד מתנשא המונומנט כולו לגובה 10.21 מטרים.
בית העירייה של העיר ברמן, הוא אחד הבניינים הגותיים המפורסמים באירופה. סגנון הבנייה שלו מוכר כ"רנסאנס של הווזר", על שם הנהר ווזר העובר בברמן. מאז יולי 2004 מוכר הבניין, ביחד עם פסל רולנד שלידו, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הבניין הוא מושב הסנאט של מדינת ברמן, וכן משרד ראש העירייה. רוב משרדי הסנאט ממוקמים בבניין חדש משנת 1966, הממוקם גם הוא באותה כיכר. בניינים אחרים בכיכר הם הקתדרלה של ברמן, בניין הגילדות של העיר וכנסיית גבירתנו של ברמן.
שחתינג, הוא בית אירגון הסוחרים הותיקים בגרמניה, עוד מבנה ענק מימדים, עם גגות משופעים בצורה חדה ביותר, הנמצא בכיכר המרכזית.
רובע שנור, הוא מהעתיקים ביותר ששרדו מימי הביניים, מאופיין ברחובות צרים וסימטאות מתפתלות המותאמים לכרכרות והולכי רגל. לאורכו מבנים שתחילתם כבר במאה ה-15, בתי עץ עם חדרי תה ודוגמאות של אדריכלות בארוק ורנסנס. את בתיו הצרים של רובע הדייגים הציורי שנור, שעל גדת נהר הווסר, כבר עמדו פרנסי העיר להרוס, כדי להחליפם בבתי מגורים חדישים. תושבי ברמן התגייסו נגד הריסת הרובע, וכך ניצלה אחת השכונות היפות ביותר בעיר. הבתים הישנים שופצו והם משמשים כיום למגורים ולמסחר. אפשר למצוא כאן גלריות וחנויות קטנות, שפע פאבים ומסעדות, והצבעוניות של הבניינים מושכת את העין.
שלכט, אזור הנמל הישן שהוא מהעתיקים בגרמניה, מזמין לטייל לאורך הטיילת לגדות הנהר, כשחלק מהספינות העוגנות בו הינן מסעדות המוארות בתאורה רומנטית
סיור מודרך, לא לוותר על סיור מודרך בעיר העתיקה ההיסטורית והנהדרת של ברמן.
פיתוח עירוני ירוק
ברמן נמצאת בתהליך התרחבות ופיתוח לרווחת תושביה. בתקופה זו מוקם רובע ענק חדש: Überseestadt המתפרש על כמעט 300 דונם, לא רחוק ממרכז העיר ועם מיקומים אקסקלוסיביים רבים על קו המים. נמצא כאן שילוב מעניין של מחסנים ענקיים, אגני נמל ותעשייה ימית, לצד משרדים, בתי מגורים, גני ילדים ובתי ספר, באדריכלות מודרנית. במתחם הענק עומד בניין מפעל הדגנים קלוקס, שיוסב בחלקו לבית מלון בעיצוב ייחודי, שישא את שם מיסדי קלוקס: ג'ון אנד וול. סיור מודרך באתר הבנייה שאמור להסתיים ב 2023, מפתה לרכוש דירה במחיר הגיוני. במלחה"ע ה- 2 האזור כמעט כולו הופצץ בגלל שסמוך לנמל, ומה ששרד הוא בונקר אימתני, שעדיין שוקלים כיצד ישתלב בפרוייקט ההתחדשות.
לא מכבר נפתחה כאן מיבשלת בירה, שמשלבת מסעדה, משתלה וניסויים חקלאיים מעניינים, בעיקר לסוגי שעורה ממנה מייצרים את הבירה. ההקפדה על שילוב סביבה ירוקה חשוב מאד לגרמנים ונושא הקיימות ושמירה על האקולוגייה מנחה אותם. בסמוך לזה נמצאת חווה-משתלה-חממה לגידול מוצרי חקלאות, פירות, ירקות, תבלינים וכן צמחים לנוי, אותו מפעילים אנשים עם צרכים מיוחדים וכאלה שהם חסרי כישורים לעבוד ולהתפרנס בשוק החופשי. זה מפעל חברתי-סוציאלי מעורר התפעלות, ומי שעומד בראשו, מסביר שזה עדיין פרוייקט מחקרי נסיוני, אבל התוצאות כבר מעידות על הצלחה.
האזור הכפרי בסקסוניה התחתונה
Tales of “Grützwurst” sausage and the Devil’s Moor – זה שם הסיור אליו יצאנו. על הנקניקיות אדבר בהמשך, כרגע אני צריכה להתמודד עם השטן… אז הכוונה במושג Devil’s Moor הוא לביצות עם אדמות שאינן פוריות, ולכן נקראות בשם זה. לאורך מאות בשנים עמלו כאן התושבים להפוך את האיזור לפנינה תיירותית, וכך זה באמת ניראה.
יצאנו מברמן ברכבת עם 3 קרונות, כשהאמצעי מיועד לאופניים, ושמה: המוראקספרס, בדרכנו לאזור בשם וורפסוויד, בסקסוניה התחתונה. הגענו ל- Land of Green – אתר הנופש הראשון של גרמניה בשמורת טבע זו, בה הוקם אתר קמפינג עם סוגי מיבנים שונים, העשויים מעץ, שוכנים בין העצים ומשתלבים בטבע. בתעלות הנהר שטים בסירות קאנו והמראה מאד פסטורלי. סיור קצר מעורר חשק לשהות כאן יום-יומיים, אך הזמן דוחק ואנו ממהרים לשייט בסירת מנוע עם מיפרש, בדרך מור השטן, בנהר הזורם בין שטחי הביצות המשוקמות. כשעה וחצי של התרגעות מוחלטת בתוך נוף קדומים. חוויה! www.landofgreen.de/
באזור עיירות רוגעות ובהן גם מושבת האמניםWorpswede שבה פועלת ויוצרת קהילת אמנים, עם שפע גלריות ומוזיאונים והמון פסלי חוצות. למדנו לא-מעט על האמנות המקומית ועל ציירים ופסלים שאת שמם לא היכרתי עד כה. באמת מרשים. עולים שוב לרכבת המוראקספרס חזרה לברמן במרחק של כשעת נסיעה. זה כמו לחזור לציוויליזציה מעולם הטבע הקסום. אכן חוויה שונה.
קולינריה גרמנית ובְּרֶמֶנית
Grützwurst מאפיין את המטבח של ברמן והוא מונח המשמש לתיאור סוגים שונים של נקניקיות מבושלות, עם חומרים מזינים, המכילים גריסים כמו גם בשר. גרסאות של נקניקיות אלה מיוצרות עם גריסי פנינה, ומכונה כראוי: נקניק גריסי פנינה. בגרמניה, Grützwurst מגיע בשלוש גרסאות: נקניק כבד, נקניק דם ונקניק מבושל. המרכיבים המשמשים משתנים מאזור לאזור. ההכנה נפוצה עם בשר חזיר מבושל העובר מטחנת בשר, מעורבב עם גריסים מבושלים, מתבלים היטב ולבסוף ממלאים במארזים. את הנקניקיות המתקבלות מבשלים במים חמים אך לא רותחים כחצי שעה.
אחת משלוש ערי-המדינה בגרמניה, יחד עם ברלין והמבורג, אך קציצות בשר עם תפוחי אדמה וכרוב כבוש, הן מנה שגרתית, כמו גם מאכלי ים, שניצל מקומי (תבחרו בין בשר עגל או חזיר או תעדיפו עוף), וכמובן גם סטקים עסיסיים. תוכלו למצוא במסעדות אוכל מערבי רגיל, איטלקי ואפילו פלאפל טורקי. אפשר למצוא מסעדות טובות במחיר סביר וגם יקרות עד מאד. כללית, האוכל טעים וטרי.
ארבעה טיפים שכדאי להשתמש:
* טרולי: אם אפשרי, תגיעו בטרולי – אותו תעלו לטיסה. ואם לא, שיהיה אתכם צמוד תיק שבו החפצים/בגדים הכי חשובים לשימוש, למקרה שהמזוודה תאחר להגיע (או שכלל לא תגיע).
* כרטיס חודשי: תתניידו בעיר, אליה וממנה, בתחבורה ציבורית, שהיא מאד זמינה ונוחה. תרכשו כרטיס חודשי ב- 9 יורו, בו תוכלו להשתמש כמעט בכל סוגי התחבורה הציבורית (בכל רחבי גרמניה, במסגרת מבצע ממשלתי לחודשים יולי ואוגוסט). והכי מומלץ – לטייל ברגל ככל שיהיה לכם כוח.
* מזג האויר: הפכפך, לכן שאו אתכם צמוד מטריה ועליונית (רצוי עמידה לגשם).
* ברמרהאבן: אם יש לכם עוד יום-יומיים פנויים, ממליצה לכם לצאת מברמן צפונה, מרחק של כחצי שעה נסיעה ברכבת, לעיר-אחות של ברמן. על ברמרהאבן תוכלו לקרוא בכתבה שתתפרסם בקרוב.
מוזמנים להיכנס לאתר: www.bremen-bremerhaven.de/en
* הכותבת היתה אורחת לשכת התיירות הגרמנית ונציגות הלשכה בישראל