Site icon IAS

אל על הודיעה על הארכת מועד החל"ת של עובדיה

גונן אוסישקין, מנכ"ל אל על . צילום עוזי בכר

חברת התעופה אל על דיווחה היום (ה') לבורסה כי החליטה על הארכת מועד החל"ת, עד ליום 30 ביוני 2020. נכון למועד דיווח זה, מצויים בחל"ת כ-6,000 עובדים של החברה וחברות-בנות שלה. בנוסף, מנכ"ל החברה, גונן אוסישקין,  שלח איגרת לעובדים :

אנשי אל על,

אני כותב אליכם את האיגרת הזו והזמנים קשים. המציאות מאתגרת מאוד והעתיד מעורפל.

בעוד שאנחנו שומעים חדשות מעודדות בישראל על השתלטות על נגיף הקורונה ופתיחה הדרגתית של המשק לפעילות נורמלית, חלק גדול מהעולם והשווקים שטסנו אליהם, ממשיך להיאבק ולשלם את מחיר המגפה.

מדינות העולם נאבקות בנגיף הקורונה– ארצות הברית מצויה בעיצומו של המאבק וכך גם בריטניה, צרפת , רוסיה, הודו ודרום אפריקה, בעצם בכל יעדי אל על בעולם מתקיימת מציאות של מאבק וניסיון לחיות לצד הנגיף.

הגורמים המשפיעים על קביעת מועד לחזרה לשגרת פעילות  –חלק גדול ממדינות העולם לא יכולות בשלב זה להצביע על המועד בו יצליחו להכיל ולבודד לחלוטין את הנגיף ומכאן גם אי הבהירות על חזרה לשגרה שהכרנו לפני עידן הקורונה ועמה גם הרגלים והתנהגות החיוניים להתאוששות ענף התעופה: ביקורי משפחות וחברים, תרבות פנאי ונופש, מפגשים עסקיים, וכיוצא בזה. קצב הנדבקים והיקף המתים מהמחלה יכתיב את התנהגות המדינות ואת קצב ההתאוששות של המשקים.  לא ברור מתי החיסון המיוחל יהיה זמין, וגם מרגע ההכרזה על חיסון יחלוף זמן עד שרוב האוכלוסייה בעולם תחוסן.

השלכות נגיף הקורונה על ענף התעופה- בתקופה שבין השתלטות על המגיפה ועד חיסון עולמי, ובפרק זמן זה גם הערכות אפשרית בקשר לחשש  מגל שני של הידבקות, המדינות יקבלו החלטות ויפרסמו הנחיות לגבי אופן הפעלת הטיסות כגון: ריחוק חברתי והפרדה, שימוש בציוד מגן, מערכי בדיקה, הנחיות בידוד וכו'. לכל אותן הנחיות עלולה להיות השפעה נוספת ושלילית, על קצב ההתאוששות. אני מניח שהתאום בין המדינות לא יהיה פשוט, כיוון שכל אחת מהן מעוניינת להגן על עצמה ועל אזרחיה מפני "יבוא" הנגיף.

מדובר במספר  גדול של גורמים המשפיעים על ענף התעופה. ההערכות הרשמיות של חברות התעופה, כלכלנים וארגונים בינ"ל מציגות תרחישים של התאוששות איטית ואנחנו שותפים להערכות אלו.

ענף התעופה משנה את פניו- כמו שאמרתי לכם בעבר, ענף התעופה הוא הראשון שנכנס למשבר ויהיה האחרון לצאת ממנו. היקף הנוסעים לא יחזור לקדמותו בטווח הנראה לעין. כתוצאה מכך חברות התעופה, גדולות כקטנות, מקרקעות ומוציאות משירות מטוסים,  מתאימות את רשת הנתיבים והיקפי הפעילות שלהן וכפועל יוצא מפטרות עובדים ומתאימות את גודלן למציאות החדשה. התחרות שחזינו עד כה, תחריף ותהייה קשה יותר בתקופת ההתאוששות  וכולם ילחמו על אותם הלקוחות הבודדים שירצו או יהיו מוכרחים לטוס. בשונה אולי מענפים אחרים, אתגר הקורונה יישאר אתנו, גם אחרי שהאנושות תצליח לבודד את הנגיף.

אנו חווים את המשבר הגדול ביותר שידעה הכלכלה העולמית מאז שנת  1929 ואנו ניצבים בפני אתגר חסר תקדים לתעופה הישראלית ואל על בראשה. עברנו מלחמות, ידענו ימים קשים וגם מאבקים פנימיים, אך מעולם לא חווינו ולא צפינו מצב בו תנועת הנוסעים תיעצר כמעט לגמרי.

נתב"ג. צילום Depositphotos

בחודש אפריל עברו בנתב"ג כ- 8,500 נוסעים. בימים כתיקונם מדובר בהיקף תנועה של שעה אחת בשיא הקיץ. לפי הערכות של נתב"ג מספר הנוסעים הכולל שיעברו בשדה השנה, יגיע לכדי 6 מיליון, לעומת תחזית של למעלה מ- 25 מיליון נוסעים אליהם נערכו בנתב"ג. תחזית התנועה לשנת 2021 מדברת על כשליש מההיקף שהיינו רגילים אליו.

החברה הפסיקה את פעילות הנוסעים שלה וכתוצאה מכך מרבית אנשינו נמצאים בחל"ת. זו מציאות קשה, אך זו המציאות. השאלות המרחפות באוויר רבות ולצערי אין לנו את התשובות. מתי נחזור לטוס? לאיזה יעדים נטוס? כמה נוסעים נטיס? כתוצאה מזה, מתי יסתיים החל"ת עבור כל אחת ואחד מכם? יש לנו הערכות ותרחישים, אך רק המציאות, שלא בשליטתנו, תקבע את אופן חזרת החברה לפעילות.

מתי נתחיל לראות התחלה של חזרה למצב של חיים לצד הקורונה– ניתוח כלל הגורמים כפי שציינתי בפניכם לא יאפשר להערכתנו תחילת חזרה לטיסות נוסעים סדירות בהיקף ניכר, לפני יולי (מבלי לקבוע מה עלול לקרות אחרי כן). קצב ההתאוששות עד הגעה למצב יציב, יהיה איטי.

לאור זאת, אין מנוס בשלב זה מקבלת החלטה על הארכת תקופת החל"ת עד ל- 30 יוני 2020.

אני מדגיש כי  במועד זה, החזרה מחל"ת תהייה מדורגת ובהתאם לקצב הגידול בפעילות המסחרית של החברה  – וגם זה יקרה רק בתנאי שנצליח לקבל את ההלוואה הנדרשת.

התנאי הראשון שהציבו המדינה והבנקים  לקבלת הלוואה  – חתימה על  הסכם עבודה שעיקרו יישום מלא של תוכנית ההתייעלות שגובשה. התוכנית נבנתה בהתאם לדרישות המדינה והבנקים, מתוך כוונה להבטיח  כי לאל על תהייה יכולת פיננסית שתאפשר לנו את כיסוי ההפסדים בתקופת הקורונה לצד החזר ההלוואות הקיימות  וההתחייבויות  החדשות  שניקח על עצמנו והכל כדי להבטיח את  המשך קיומה של אל על ביום שאחרי.

נכון, מדובר בתוכנית כואבת ולמשך הרבה שנים, אך יחד עם זאת, היא הכרחית כדי לשרוד. הנזקים הכלכליים שספגנו, הגם שמקורם בנגיף ולא בהתנהלות העסקית שלנו, מחייבים אותנו לבצע צעדים כואבים על מנת לשרוד את המשבר ולהתקיים בשנים שלאחריו. אנחנו נצטרך להיות יעילים יותר, מדויקים, יצירתיים וגמישים יותר בהפעלה.

בזמנים קשים נדרשים צעדים כואבים ואין מחלוקת כי אלו הם אכן ימים קשים מאוד.

 גונן

מטוס הבואינג 777 של חברת אל על בתצורת המטען החדשה לאחר הנחיתה בנתב"ג . צילום אל על

אל על מטענים

אל על מטענים זכתה במרבית היעדים שפרסם משרד הכלכלה, במכרז להפעלת טיסות מטען שיסייעו למשק לחזור לשגרה. אל על מטענים מפעילה כיום 4 מטוסי 777 שפורקו מהם הכיסאות, ו-16 מטוסי דרימליינר עם העמסה על הכיסאות.

היעדים שאל על זכתה בהם במסגרת המכרז הינם פרנקפורט , פריז, לונדון, טורונטו , לוס אנג׳לס, הונג קונג  מומבאי ושנחאי. פעילות זו תתווסף לטיסות שאל על כבר מפעילה היום להונג קונג ומומבאי.

בנוסף אל על מטענים מפעילה עשרות צ׳ארטרים בשבוע מסין לאירופה וארצות הברית טיסות אלה חוזרות מלאות במטען שמאפשר לתעשיות בארץ להחזיר את העסקים לשגרה

Exit mobile version