תעשיית התעופה: חברות הלאו קוסט במגמת עלייה גלובלית

ארצות הברית נמצאת בדיוק סביב הממוצע העולמי במונחים של נתח קיבולת של חברות הלואו קוסט (34%) מול קיבולת חברות התעופה הסדירות (66%). מאז מגפת הקורונה הגדילו חברות הלואו קוסט את קיבולת הנתח הגלובלי שלהם ב-13%, בעוד שחברות התעופה הסדירות (legacy) עדיין לא התאוששו לחלוטין לרמות שלפני המגפה. במקביל, חברות הלואו קוסט בארצות הברית רשמו עלייה של נתח קיבולת מ-6% ב-2015 ל-11% ב-2023 (Allegiant, Frontier Airlines ו-Breeze – דוגמא לחברות לואו קוסט אמריקניות).

בנתח קיבולת של 34%, ארה"ב דומה לגרמניה (עם נתח של 69/31 חברות סדירות/לואו קוסט). חברות הלואו קוסט בהודו פופולריות (עם נתח של 71%), באינדונזיה (עם נתח של 64%) ובברזיל (עם נתח של 58%). עם זאת, הם אינם שולטים על נתחים גדולים במזרח אסיה, שם הם מהווים רק 12% מנתח הקיבולת של סין ו-22% מנתח הקיבולת של יפן (בשל מגוון גורמים, כולל מבנים רגולטוריים וקיבולת שדה תעופה זמינה).

חברות הלואו קוסט מפעילות 30% מכלל הטיסות ברחבי העולם והן כוללות 114 חברות תעופה מתוך 741 חברות תעופה המפעילות טיסות מידי שבוע. המשמעות שחברות הלואו קוסט הם רק 15% מכלל חברות התעופה והן גדולות יותר מחברת תעופה ממוצעת. 4  מתוך 10 מחברות התעופה הגדולות בעולם הן לואו קוסט: (Ryanair, Southwest, Indigo, easyJet).

חברות הלואו קוסט מפעילות בד"כ סוג אחד של מטוסים, לרוב עם מספר מושבים מרבי, כמה שיותר טיסות יומיות וגובות תשלום עבור שירותים נוספים כמו: כבודה, מקומות ישיבה מועדפים ואוכל. בנוסף, לרוב הם יפעלו משדות תעופה משניים שנמצאים רחוק יותר ממרכז העיר.