קצב הגידול הצפוי השנה בתנועת הנוסעים בטיסות בינלאומיות בנתב"ג הוא ל-23 מיליון נוסעים וקצב הגידול הצפוי ב-2019, יצרף באותה השנה את נתב"ג לקטגורית נמלי התעופה הגדולים בעולם עם יותר מ-25 מיליון נוסעים בשנה. הכל בזכות רפורמת השמיים הפתוחים שהעבירה את נתב"ג במשך 5 שנות הרפורמה מקטגוריית נמלי תעופה קטנים לקטגוריית נמלי תעופה בינוניים ובשנה הבאה לקטגוריית נמלי התעופה גדולים בעולם. כך צופה רשות שדות התעופה (רש"ת).
תנועת הנוסעים ב-2017
בשנת 2017 עברו בטיסות הבינלאומיות בנתב"ג 20.187,521 מיליון נוסעים, נכנסים ויוצאים, שזה גידול של 16.36%, בהשוואה ל-17.347,765 מיליון נוסעים שעברו בנמל בטיסות בינלאומיות ב-2016, שזה גידול של 2.839,756 מיליון נוסעים. הנוסעים בשנת 2017 נחתו והמריאו ב-136,956 תנועות מטוסים. בפעילות הפנים ארצית עברו בשנת 2017 בנתב"ג 593,705 נוסעים, שזו ירידה של 0.16%, בהשוואה ל-594,664 נוסעי פנים ארצי שעברו בנמל ב-2016.
12 חברות תעופה נוספות
ב-2017 הצטרפו לנתב"ג לא פחות מ-12 חברות תעופה בינלאומיות חדשות וחברות התעופה שפעלו כבר בנתב"ג הרחיבו את נתח הפעילות שלהן לקווים ויעדים נוספים. כך קרה שלנתב"ג התווספו כ-25 יעדי טיסה חדשים. מתברר, כי 12 חברות התעופה שהצטרפו לפעילות בנתצב"ג ב-2017 גרמו לתנועה נוספת של כחצי מיליון נוסעים.
לדברי רש"ת, פעילותן של חברות הלגסי המצטרפות לנתב"ג הוא למשך זמן ארוך ואילו פעילותן של חברות הצ'ארטר הוא למשך זמן קצר והוא גם הולך ויורד.
קווים מרובי חברות תעופה
התחרות העזה המקבלת את ביטוייה במחירים הטיסה היא בקווים בהם מספר חברות התעופה הינו מספר גדול ביחס לשאר היעדים. לאיטליה פועלות היום מנתב"ג 15 חברות תעופה, לצרפת 10 חברות תעופה, לאנגליה 7 חברות תעופה, ליוון 15 חברות תעופה, לטורקיה 7 חברות תעופה, לגרמניה 12 חברות תעופה, לרומניה 10 חברות תעופה ולקפריסין 12 חברות תעופה.
עוד מתברר, כי על פי לוח תנועת הנוסעים בתחילת 2018, בעונת החורף הנוכחית צפוי גידול של 23% בחודש פברואר. בימים עמוסים עוברים בנתב"ג יותר מ-100,000 נוסעים ביותר מ-630 המראות ונחיתות.
חברות התעופה הבולטות ב-2017
חברות התעופה שהטיסו ב-2017 את מספר הנוסעים הגדול ביותר בנתב"ג הן אל על, שגדלה רק ב 0.1% ולא הדביקה את קצב הגידול המואץ בתנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג, חברות התעופה טורקיש איירליינס ואיירופלוט שנתב"ג הפך עבורן יעד אסטרטגי לטיסות קישור, חברת הלואו קוסט איזי ג'ט, וחברת ישראייר:
אל על – החברה הטיסה בשנת 2017 5.665,657 מיליון נוסעים נכנסים ויוצאים בטיסות בינלאומיות, שזה, שזו עלייה קטנה של 2.15% בהשוואה ל-5.546,078 נוסעים שהיא הטיסה ב-2016. בשנת 2017 ירד חלקה של אל על בפעילות הטיסות הבינלאומיות בנתב"ג ל-28.06%, בהשוואה ל-31.96% חלקה בפעילות בנתב"ג ב-2016, שזו ירידה של 3.9 נקודות אחוז.
טורקיש איירליינס – את המקום השני בפעילות בנתב"ג בטיסות הבינלאומיות תפסה טורקיש איירליינס, שחצתה לראשונה את קו מיליון הנוסעים, כשהטיסה ב-2017 1.018,555 מיליון נוסעים עם נתח שוק בפעילות בנתב"ג של 5.04%.
אחריהן היו איירופלוט, ואיזי ג'ט. ישראייר, המתמחה בשיווק חבילות תיור ונופש הכוללות טיסות מיצבה עצמה בין חמשת החברות שהיו הפעילות ביותר בטיסות הבינלאומיות בנתב"ג עם 729,387 נוסעים ונתח שוק בנתב"ג של 3.46%. וויז אייר מיקמה עצמה במקום השישי בפעילות בנתב"ג, ונראה שהיא לא אמרה עדיין את המילה האחרונה.
רש"ת צופה, כי מגמת הגידול בטיסות הבינלאומיות היוצאות מטרמינל 1 תמשך גם השנה. טרמינל 1 הוא אטרקטיבי במיוחד לחברות התעופה המשלמות אגרות מופחתות ולנוסעים הנהנים מאגרות מופחתות וזולות במיוחד. בשנת 2017 עברו בטרמינל 1 1.479,977 מיליון נוסעים יוצאים בלבד!, שזה גידול של 33.47%! בהשוואה ל-1.108,796 נוסעים יוצאים שעברו בטרמינל1 ב-2016. מה שמעיד יותר מכל על התפתחות טיסות הלואו קוסט בנתב"ג, שחצתה ב-2017 את קו 25% בנתח שוק פעילותה בנתב"ג. ב-2018 יגדל טרמינל 1 מ-270 טיסות ל-310 טיסות בשבוע.
התאמת תשתיות נתב"ג לגידול הצפוי
מגמת הגידול בתנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג שהינה מעבר לכל תחזית אותה מכירים בעולם התעופה צפוייה להמשך ולכן רש"ת התאימה את כלל תוכניות ההשקעה והפיתוח שלה בהתאם לעלייה החדה בתנועה מנתב"ג. לאור זאת, כ-5 מיליארד שקלים נוספים מתקציב רש"ת יושקעו בשנים הקרובות במטרה לאפשר לתמוך תשתיתית בגידול הצפוי בנתב"ג.
תוכניות ההשקעה והפיתוח של רש"ת בתשתיות נתב"ג מחולקות לטווח הקצר וטווח הארוך, כשההתאמה בתשתיות תתבצע כבר בטווח המיידי לתקופת הביניים ועד להשלמת הפרויקטים הגדולים והנדרשים שיתנו מענה להשלמת פער התשתיות בנתב"ג.
טרמינל 3 – בתכנית המקיפה להרחבת התשתיות לנוסעים יורחב הבניין הקרקעי בטרמינל 3 המיועד לשירות הנוסעים ויוספו לו 86 דלפקי צ'ק אין לרישום הנוסעים היוצאים לחו"ל ויתווספו אמצעי מיכון לביצוע צ'ק אין עצמי. אזור הבידוק הבטחוני לכבודת היד יורחב ב-6 מכונות בידוק נוספות בתוספת שיפורים טכנולוגיים וביומטרים, התווספו מכונות HBS לבידוק בטחוני והוספת "גייט פאס" למעבר עצמי.
בתחילת 2018 יתווספו לטרמינל 3 עוד 8 שרוולי יציאה למטוס ושני שערי יציאה להסעות באוטובוסים למטוסים ברחבות החנייה למטוסים. על פי התוכניות, בהתאם לגידול הצפוי יבוצעו התאמות בתכנון מערכת מיון עצמאית והתווספו מסועי איסוף כבודה.
טרמינל 1 – התאמת טרמינל 1 לגידול הצפוי תכלול את הכפלת אפשרויות הטיפול בנוסעים מכ-1.4 מיליון נוסעים יוצאים בשנה לכ-3 מיליון נוסעים יוצאים בשנה כבר עד אפריל 2019, באמצעות הוספת דלפקי רישום לטיסה, הרחבת עמדות בידוק כבודת היד, עמדות בקורת גבולות, שערי יציאה לאוטובוסים, מכונות בידוק טכנולוגיות ומסועי כבודה.
תשתיות ושירותים תפעוליים
במסגרת הערכות רש"ת לגידול הצפוי במספר הנוסעים והמטענים בנתב"ג יורחב השטח המיועד לפיתוח תשתיות תעופתיות בחלקו הצפוני של הנמל. ייסלל בו מסלול הסעה צמוד למסלול ההמראות והנחיתות – 08/26, שיאפשר ניצול יעיל יותר של המסלול ההמראות והנחיתות.
אזור המטענים שיפונה מאזור טרמינל 1 בחלקו המזרחי של נתב"ג יועתק לאזור הצפוני של הנמל ופינוייו יאפשר את הגדלת קיבולת הנוסעים של הטרמינל 1 לטיסות פנים בעקבות הגידול הצפויי בטיסות לאו קוסט וסגירת שדה דב.
הגידול הדרמטי בתנועת הנוסעים והמטענים ייחייב את רש"ת לבנות שירותים תפעוליים-תעופתיים משלימים, להקים מתחמי לוגיסטיקה ומטענים, מסופי מטען ובלדרות, שירותי תעופה, תחזוקת מטוסים ומכוני בדק. במתחם הצפוני מתוכננת קריית מטענים, לוגיסטיקה ותחזוקת מטוסים, ובשטחים שיפונו באזור טרמינל 1 באזורי הטיפול היום במטענים, יסללו רחבות חניית מטוסים חדשות ויבנו שירותים נוספים לנוסעים ומטוסים. המשמעות של בנייית מתחמי השירותים האלה תהיה ניצול סופי של כל זכויות הבנייה בנתב"ג, שיחיש את הצורך למציאת נמל תעופה בינלאומי חילופי לנתב"ג.
מרש"ת נמסר, כי "אנו מחוייבים להאצת הפיתוח של נתב"ג כדי למנוע מצב שבו שער הכניסה והיציאה האווירי העיקרי של מדינת ישראל ייסתם ב'פקק' של נוסעים ומטענים. התוכנית תיתן מענה לצרכי נתב"ג המיידיים, בתשתיות הכרחיות לפיתוח התעופה וכמענה לתנועת הנוסעים הגוברת, והם רק חלק מהצורך בהשקעה בשנים הקרובות במטרה לתת מענה לגידול הצפוי והצורך הלאומי הנובע מהסכם השמיים הפתוחים וצרכי התעופה בישראל".