"שדה דב לייט"

מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, הפועל לשימור, פיתוח וקידום התעופה במדינת ישראל, מציג תוכנית אדריכלית מקיפה לשדה התעופה "דב הוז" בתל אביב. התוכנית הוכנה לבקשת המכון, באמצעות ראש המרכז למחקר תעופתי, סא"ל (מיל') ערן רמות, על ידי משרד י. י. שילוני אדריכלים, הפועל בתחום תכנון שדות תעופה ותשתיות תעופתיות. התוכנית הוצגה בפני ועדת המשנה לענייני תעופה, בראשותו של ח"כ יצחק וקנין, שהשתתף בעבר בכנסים המקצועיים שערך מכון פישר בתחום התעופה.

החלטת בג"ץ מחודש ינואר קבעה, כי הפעילות האזרחית בשדה דב תיפסק כליל באפריל 2017 – כמעט שנתיים לפני פינוי שטחי השדה בחלקו הצבאי. למעלה משנה אחרי כן מתוכנן חיל האוויר להפסיק את פעילותו הצבאית בשדה (אוגוסט 2018) ולפנות כליל את שטח הבסיס – על טייסותיו ואנשיו – בינואר 2019. הפינוי של החלק הצבאי בבסיס מתוכנן להתבצע כחלק ממהלך גדול יותר של פינוי מחנות צה"ל מאזורי הביקוש ב"תמורה" לתוספת תקציב לצה"ל.

ההנחה העומדת מאחורי גישתו והצעתו של מכון פישר היא כי שדה דב הוא נכס אסטרטגי חיוני למדינה ולתעופה הישראלית. הפסקת הפעילות התעופתית האזרחית-מסחרית בשדה דב בשנת 2017, תפגע פגיעה אנושה בתעופה הפנים-ארצית והקלה בישראל, שעלולה להשפיע על תושבי המדינה, במרכז ובפריפריה, מבחינה כלכלית-חברתית. זאת ועוד, הסגירה המתוכננת מתבצעת בניגוד גמור לנעשה ברחבי העולם ולמחקרים והתחזיות של הגופים המקצועיים המובילים בעולם התעופה, בהם מכון פישר. כלל הגופים מציינים כי המגמה בעולם התעופה היא לפתח, להקים ולשדרג שדות תעופה ותשתיות תעופתיות. מגמה זו באה כחלק מהצפי לעלייה בנפחי הפעילות האווירית על סוגיה השונים ובראש, פעילותן של חברות התעופה שצפויה לגדול בעשרות אחוזים בשנים הבאות. הגידול הצפוי בתנועת הנוסעים, התפתחותם של שווקים חדשים ברחבי העולם והשיפורים הטכנולוגיים התעופתיים צפויים לגרום לדרישה עצומה לטייסים, מכונאים  וצוותי קרקע, וכך גם בישראל. את אלה ניתן להכשיר רק בבתי הספר לטיסה, במתקנים המצויים בשדות התעופה וכמובן בפעילות תעופתית שוטפת. שדה דב מהווה כיום את השדה הראשי בישראל לפעילות התעופה המסחרית הפנים-ארצית והקלה. סגירתו עלולה לגרום למכה קטלנית לתעופה הפנים-ארצית במדינת ישראל ולקשר עם הפריפריה, לפגיעה אנושה בתיירות, בעסקים, ברווחה ובכלכלה באילת ובצפון, ובעיקר – לחסל את מוקדי ההכשרה של דורות טייסי העתיד.

לדעת מכון פישר, על הממשלה מוטלת החובה לפעול כדי לשמור על שדות התעופה הקיימים ולפתחם, במקום לצמצמם. המכון גורס, כי חייבים להגיע לפשרה של המדינה עם בעלי הקרקע על השטח המוקטן בו מציע המכון לשמר את שדה דב בתצורת הפעלה יעילה: מינימום שטח נדרש תמורת מקסימום תועלת תעופתית. לבד מחישובי העלויות הכלכליות לתשלום הפיצויים ולביצוע השינויים בתשתיות הקרקעיות חייבים להכניס כגורם דומיננטי בשיקולים את עתידה של התעופה בארץ. מתן פיצוי לבעלי הקרקע וביצוע השינויים יהיה לבטח זול יותר מההשלכות הכלכליות העלולות לפגוע במדינת ישראל ואזרחיה מהמכה הקטלנית לתעופה הפנים-ארצית והקלה במדינת ישראל. מכון פישר, בעזרת האדריכל יונתן שילוני, הכין תוכנית מקיפה לשדה דב, המאפשרת לכלל המשתמשים הקיימים כיום בשדה להמשיך ולפעול בצורה יעילה על שטח קרקעי קטן. התוכנית שומרת על כלל סוגי הפעילויות האוויריות שקיימות כיום בשדה (למעט הפעילות הנרחבת של חיל האוויר, שייצא מהבסיס ב-2019), תוך צמצום השטח ב-160 דונם שישוחררו למטרות עירוניות ולפיתוח נדל"ני. התכנית מציעה גם השתלבות בתוכניות העתידיות של עיריית תל אביב, משמרת את שביל ישראל ואת קו החוף ופועלת בשטח המינימלי הדרוש לשמירה על הפעילות התעופתית בו. השדה יכלול מסלולי הסעה חדשים, 8 עמדות חנייה למובילים האוויריים, 110 עמדות לתעופה הכללית ולבתי הספר לטיסה, 3 עמדות לחיל האוויר, 4 עמדות למסוקים, מכון בדק וטרמינל ובו שטחי מסחר חדשים.

התוכנית מושתת על העיקרון של צמצום מקסימלי של השטח הקרקעי הכלול בשדה דב היום לטובת בעלי הקרקע, תוך שמירה על המסלול הקיים בשדה, שאורכו כ-1730 מטרים, ועל מגדל הפיקוח החדש והמתקדם שקיים בשדה משנת 2006 בו הושקעו  מיליוני שקלים. היתרון בתוכנית הוא המענה המקיף לכלל הפעילות הקיימת כיום, שלא תצטרך להשתנות ולעבור לשדות תעופה אחרים, אם וכאשר יימצאו כאלה, וכן עצם היותה בנויה על צמצום בשטח הקיים, ללא כל צורך בשטחים שאינם בשטח השדה הנוכחי. שמירת שדה דב פעיל ישמור עבור חיל האוויר את האפשרות להשתמש בשדה לחלק משמעותי מצרכיו בשגרה ובחירום, גם ללא תשתיות קרקעיות, כפי שעושה הצבא בשדות תעופה ובמנחתים ברחבי הארץ.

התוכנית משמרת את התשתיות העיקריות של שדה דב: מסלול ההמראה/נחיתה, מגדל הפיקוח  תחנת הכיבוי וההצלה וחלק מעמדות החנייה, תוך עמידה בתקני ICAO או שמירה על התקנים הקיימים והמאושרים כיום לשימוש בשדה. השדה יאפשר תעבורה אווירית בטוחה ויעילה לכל סוגי המטוסים והפעילות הקיימות כיום.

בצמוד למסלול ייבנה מסלול הסעה ראשי מפוצל – חציו ימוקם מזרחי למסלול וחציו מערבית למסלול – שיאפשר תנועה בטוחה ומהירה אל המסלול לקראת ההמראה וממנו לחניות לאחר הנחיתה, תוך חיסכון בזמן ובדלק לחברות התעופה. קו החניות הראשון, שימוקם מזרחית ובקרבה למסלול ההסעה הראשי הנמצא כיום בקו מגדל הפיקוח – יכיל שטח חנייה נרחב לכלי טיס שיחולק למספר אזורים. בחלקו הצפוני ימוקמו ארבע חניות למסוקים. דרומית לחניית המסוקים יהיו שמונה חניות למובילים האוויריים, שיאפשרו חנייה למגוון רחב של מטוסים מסחריים קטנים ובינוניים, כדוגמת מטוסי ה-ATR והאמבראייר שנמצאים כיום בשירות ארקיע וישראייר הפועלות בשדה בקווים לאילת ולחיפה. בצמוד לחניות הללו ולמגדל הפיקוח הקיים, תמוקם תחנת כוחות הכיבוי וההצלה ומנהלת השדה ובצמוד, שלוש חניות שמתאימות למטוסי חיל האוויר, שיוכל להמשיך ולפעול בשדה לצרכים מבצעיים וכן למטרות אימונים ותובלה. דרום-מזרחית לשטח הנ"ל, שיחובר על ידי מסלול הסעה נוסף, תיבנה רחבה שתתאים ל-90 מטוסים של התעופה הכללית והתעופה המסחרית הקלה שפועלת בשדה במשימות חילוץ והצלה, צילום, טיסות ניסוי עבור התעשיות הביטחוניות, טיסות תובלה וטיסות כיף. בצד הדרומי של השדה, מעברו השני של מסלול ההסעה שיחבר בין חניית התעופה הקלה למסלול הראשי, תיבנה חנייה נוספת למטוסי בתי הספר לטיסה, המשמשים להכשרת טייסים במגוון רחב של רישיונות והגדרים, כחלק מבניית עתודת הטייסים של מדינת ישראל.

החניות הנ"ל יתוכננו להיות צמודות לטרמינל חדש ומודרני בן שתי קומות שייבנה בצמוד לכיכר שיחבר בין הרחובות איינשטיין ואבן גבירול. מחוץ למבנה הטרמינל תיבנה רחבת כניסה ויציאה ראשית לרכבים פרטיים ולתחבורה ציבורית. פנים אזור הטרמינל יכלול שטח התכנסות לנוסעים בשלב שלפני התחלת תהליכי הבידוק להמראה בשטח של 5000 מ"ר וכן שטחים מסחריים בגודל של 15,000 מ"ר, שיתפרסמו על פני שתי הקומות. השטחים לטיפול בנוסעים הנכנסים והיוצאים, שיכללו את בידוק ביטחוני, צ'ק אין, שערי הכניסה והיציאה ואזור ההמתנה יתפרסו על פני 12,000 מ"ר, בשתי הקומות. בצמוד לצידו הדרומי של מבנה הטרמינל ייבנה חניון חדש, שיכיל עד 500 מקומות חנייה לרכבים פרטיים וכן מרכזי אנרגיה, מים, חשמל דלק ותקשורת חדשניים.

חשוב להדגיש, שהתוכנית מתחברת וניתן להתאמה לנוף העירוני הקיים וכן לתוכניות הפיתוח העתידיות של עיריית תל אביב. ניתן יהיה לחבר את רחוב איינשטיין במנהרה תת-קרקעיות, שתעבור מתחת לטרמינל ולשדה, עם הטיילת, שמהווה חלק מ"שביל ישראל". בהמשך, ניתן יהיה לחבר את השדה בזרוע יבשתית לתוך הים, שבקצה ייבנה מרכז תצפית ימי ואטרקציה תיירותית.