הרבה שנים היה נתח השוק של אל על בנתב"ג בקרב מנהליה חזות הכל. עתה, כשנתח השוק שלה בחודש יולי ירד ל-25.06%, אפשר כבר לומר כי נתח השוק חשוב – אבל הוא לא חזות הכל, למעט התשלום לרש"ת שגדל כשנתח השוק של החברה החל לרדת מתחת ל-30%.
חשוב יותר הוא הגידול במספר הנוסעים, רמת ההכנסות מהם והרווח השולי הנקי. בחודש יולי טסו באל על 604,525 נוסעים (הלוך ושוב), המהווים עלייה של 2.63% ונתח השוק שלה היה 25.06%. רק בדוח הרבעון השלישי נוכל לדעת אם היא הצליחה לשפר את הנתונים האלה.
ביום רביעי השבוע (15.8), אמורה אל על לפרסם את דוח הרבעון השני של השנה, שלפיו נוכל לדעת אם הצליחה להרוויח, לצאת מאוזנת, או שהיא סיימה את הרבעון בהפסד. בחודש יוני היא הטיסה 515,517 נוסעים, שזו ירידה של 4.09% בהשוואה לאפריל 2017 ותפסה נתח שוק בנתב"ג של 26,55%. בחודש מאי הטיסה 491,473 נוסעים – עלייה של 2.23% בהשוואה לחודש מאי 2017 ותפסה נתח שוק בנתב"ג של 27,10% ובחודש אפריל הטיסה 482,122 נוסעים, שזו ירידה של 0.13% בהשוואה לחודש אפריל 2017 ותפסה נתח שוק בנתב"ג של 25,76%.
שווי שוק בורסאי ועזיבת בעלי עניין
אי אפשר להתעלם מחוסר היציבות והסנטימנט השלילי המאפיין את אל על זה תקופה ארוכה, על רקע תוצאותיה הכספיות. היא השלימה מתחילת השנה ירידה של כ-50% בשווי השוק הבורסאי שלה וירידה של כ-75% מהשיא שנרשם באוקטובר 2016. וכתוצאה מכך נמחקו משווי השוק הבורסאי שלה יותר ממיליארד שקלים. נכון ליום חמישי ה-9 באוגוסט, שווי השוק הבורסאי של אל על הוא 439.703 מיליון שקל ושווי המניה של הוא 88.7 אגורות לאחר גידול של 0.34%. שינוי מעניין מבחינה בורסאית היה ביום חמישי 6 באוגוסט, כאשר הפניקס ואקסלנט השקעות חדלו מלהיות בעלי עניין בחברה. כתוצאה מכך בעלי העניין היחידים באל על הם כנפיים עם 35.3% ופנחס גינזבורג עם 7.97% וביחד הם מהווים 43.27%. גם המוסדיים לא מהווים בעלי עניין בחברה והציבור מחזיק ב-56.73% ממניותיה.
תוצאות הרבעון הראשון השנה
תוצאות הרבעון הראשון לא היו מלבבות, בלשון המעטה, כשאל על הציגה הפסד נקי של כ-44 מיליון דולר. באותו הרבעון רשמה החברה גידול בהכנסות ברבעון של כ-11% ל-464 מיליון דולר, גידול בכמות הנוסעים בכ- 2.5%, גידול בשיעור התפוסה (Load Factor) של כ-83.8%. אבל רשמה גידול של כ-15% בהוצאות התפעוליות, שנבעו בעיקר מגידול בפעילות, מעלייה בהוצאות הדלק בהיקף של כ-23 מיליון דולר בשל עלייה במחירו, עלייה בהוצאות השכר בכ-7 מיליון דולר – בעיקר עקב שחיקת הדולר מול השקל ועלייה בשכר המינימום.
תוצאות הרבעון השני ב-2017
בדוח הרבעון השני של 2017 הציגה אל על עלייה מזערית בשורת ההכנסות ונסיגה חזקה בשורת הרווח: החברה, אז בניהולו של דוד מימון, רשמה רווח נקי רבעוני של 16 מיליון דולר, בהשוואה ל-35 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2016, שזו הייתה ירידה של 54%. התברר אז, כי הוצאות ההפעלה עלו ב-5%, חתימת הסכמי השכר החדשים גרמה לעלייה של 12 מיליון דולר בהוצאות אלה, ועליית מחיר הדלק גרם לעלייה של 6 מיליון דולר. כתוצאה מכך, הייתה ירידה חדה של 47% ברווח התפעולי ל-27 מיליון דולר, בהשוואה ל-51 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2016 וה- EBITDA היה 70 מיליון דולר, בהשוואה ל-96 מיליון דולר ברבעון השני ב-2016.
שולי הרווח הנקי
אם תצליח אל על לשפר בדוח הרבעון השני את שולי הרווח הנקי שלה – חלוקת הרווח הנקי בהוצאות המכירות – תשתקף יכולתה להפוך הכנסות לרווח לאחר הטיפול בכל הוצאות ניהול החברה, לרבות מסים ותשלומי חובות וכמובן ללא כל קשר לנתח השוק שלה בנתב"ג.
הרווח הנקי
שיפור הרווח הנקי באמצעות הגדלת ההכנסות היא בדרך כלל האופציה הפופולרית ביותר. אל על יכולה להגדיל את ההכנסות ממכירות באמצעות העלאת מחירים, שאת זה מונעת כיום התחרותיות, או על ידי מכירה של יותר כרטיסי טיסה במחירים הכנסתיים, מהלך קשה בעידן התחרותיות הגואה. לכן, אסטרטגיית התמחור שלה צריכה להיות זהירה, תוך לקיחה בחשבון את שוק התעופה של 2018 במונחים של היצע ומחירים. אם היא עשתה זאת ושיפרה את הרווח הנקי הרבעוני – נוכל לראות לראות בדוח שיפורסם, כאמור, מחרתיים.