במסגרת התאמת המשאבים לגידול בתנועת הנוסעים והמטוסים בנמל התעופה בן גוריון ויישום החלטת ממשלת ישראל להסכם השמיים הפתוחים, אישרה מועצת רשות שדות התעופה את ביצוע הקמת הזרוע הרביעית בטרמינל 3 בהשקעה של כ- 660 מיליון ₪.
רשות שדות התעופה בעיצומה של מהפכה לשינויי בתשתיות התעופה האזרחית בישראל כאשר בעוד מספר חודשים יפעלו בנתב"ג 3 מסלולים מחודשים.
על פי התחזית בשנת 2018 יעברו בנמל התעופה בן גוריון מעל 16 מיליון נוסעים ובבניית התשתיות נערכים לחציית 20 מיליון נוסעים.
מגמת הגידול בתנועת הנוסעים בנמל התעופה בן גוריון ממשיכה. השנה יעברו בתעופה הבינלאומית והפנים ארצית מעל 14 מיליון נוסעים בנתב"ג. בשנה הבאה יכנס נתב"ג לקטגוריה של נמל תעופה גדול בו יעברו מעל 15 מיליון נוסעים בשנה.
במטרה לתת מענה לתחזית הגידול בתנועת הנוסעים תבנה זרוע E בנתב"ג , מרכיב עיקרי בפרויקט "הזרוע הרביעית" שיכלול את הקמת זרוע E כדוגמת זרועות המטוסים הקיימות בנתב"ג (זרועות BCD) ובה שמונה שרוולי עלייה וירידה ממטוסים, שלושה מהם למטוסים רחבי גוף בהם שני שרוולים להורדה / עלייה בו זמנית ממטוסים דוגמת האיירבוס 380 . הרחבת המבנה האווירי תכלול שני שערי יציאה קרקעיים לאוטובוסים , 5 רחבות חנייה למטוסים גדולים או שבעה למטוסים קטנים וכמקובל תכלול הזרוע טרקלין, בתי קפה, חנויות וכן מעליות לנוסעים נעזרים ויכולת חיבור לאלעלית .
פרויקט הזרוע הרביעית יכלול התאמות נדרשות במבנה הקרקעי . עד להשלמת בניית הזרוע הרביעית יופעל טרמינל 1 כמענה ביניים לטיסות הפנים ארציות ולטיסות "LOW COST".
"רשות שדות התעופה מנהלת 180 פרויקטים בהשקעה של כ – 5 מיליארד ₪ ממקורותיה הפנימיים של הרשות", אומר יו"ר המועצה של רש"ת, מר עובדיה עלי. "הרשות תפתח את נתב"ג, והמעברים היבשתיים, במקביל להקמתו של שדה התעופה החדש 'רמון' בתמנע, תוך שמירה על איתנותה הכלכלית של רש"ת, ואיזון בין המגה השקעות שמשקיעה רש"ת בפיתוח תשתיות התעופה של ישראל, לבין הכנסותיה".
"אנו נערכים מבעוד מועד", אומר שמואל זכאי, מנהל נמל תעופה בן-גוריון, עם יציאת הפרויקט של הזרוע הרביעית, זרוע E בנתב"ג לדרך. "הזרוע הרביעית היא חלק מהמהפכה שעוברת על נתב"ג בשנים האחרונות והמענה לגידול בתנועת הנוסעים והמטוסים בנמל תעופה בן-גוריון בעשור הקרוב". הזרוע החדשה תטפל למעשה בפער שאנחנו מזהים לעתיד קדימה".
צחי חבושה, סמנכ"ל הכספים של רש"ת, "כל הכספים למימון הפרויקט הם כספי רשות הנובעים מפעילות מסחרית ותעופתית ומיועדים למימון תכוניות רחבות היקף לפיתוח תשתיות התעופה במדינת ישראל", מדגיש חבושה.
"אנחנו נדרשים לכלכל את צעדינו ולגזור את תכוניות הפיתוח לטווח הקצר והבינוני מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח". "הרשות מנהלת את עצמה בלי תמיכת הממשלה וכל ההכנסות שלה ממקורות עצמיים", הוא אומר. "הזרוע החדשה היא חלק מתכנית העבודה הרב שנתית שאושרה לביצוע ותהווה מהתשתיות הן המסחריות והן התעופתיות לקליטת התנועה העתידית" .
להקמת הזרוע משמעויות כספיות רבות הנובעות מעלות ההקמה ועמידה ביעדי התכנון והביצוע כמו גם מתוספת עלויות שוטפות לאחזקתה יחד עם זאת העלייה מתנועת הנוסעים והגדלת השטחים המסחריים יניבו לרשות הכנסה נוספת" מציין חבושה.
"פרויקט הזרוע הרביעית", חבושה ממשיך, "נחוץ מאד כחלק מהמשאבים שיש לנמל תעופה בן-גוריון, על מנת לתת מענה לביקושים הצפויים בתעופה הבינלאומית והפנים ארצית בנתב"ג. בתחילת השנה אנו מסיימים את פרויקט המסלולים בהיקף של למעלה מ 800 מיליון ₪ שישדרג את רמת הבטיחות כמו גם את הקיבולת התעופתיות וצעד משלים לפרויקט זה הינו הגדלת המשאבים הטרמינלים, עמדות חנייה למטוסים, שרוולים למטוסים ועוד".
"למדינת ישראל", אומר חבושה, "אין כרגע שדה משלים וטרם נתקבלה החלטה על מיקומו, כל שכן מרגע קבלת ההחלטה ועד להוצאת השדה לפועל יעברו שנים לא מעטות. כיוון שכך, רשת צריכה לדעת לתכנן את צעדיה משאביה מתוך רצון לתת מענה לביקושים העתידיים. הזרוע החדשה היא חלק מראיית העתיד, שבו יעברו בנתב"ג למעלה מ 20 מיליון נוסעים. אנחנו צריכים שיהיו לנו המשאבים הטרמינלים לקלוט את כל הביקושים האלה".
בשנים האחרונות, חל גידול משמעותי במספר הנוסעים בנמל תעופה בן-גוריון. רק בשנה האחרונה, היה גידול של 7.4 אחוזים במספר הנוסעים ביחס לשנה שעברה כך שעד סוף השנה האזרחית יעבור בנמל התעופה בן-גוריון 13.4 מיליון נוסעים. מדובר בגידול חסר תקדים, אומר מנהל נתב"ג, זכאי. אנו מעריכים, גם הודות להסכם השמים הפתוחים שנחתם על ידי ממשלת ישראל בקיץ האחרון, שבתוך שנתיים יעברו בנתב"ג למעלה מ 15 מיליון נוסעים והנמל ייכנס לקטגוריה של 'נמלי תעופה גדולים'.
"התשתיות בנתב"ג הופכות להיות של נמל תעופה גדול, שפועל בווליום גבוה", אומר זכאי. "מספר הנוסעים בנתב"ג רק ילך ויעלה. עד שנת 2018, נגיע ל – 17 מיליון נוסעים בשנה.כבר היום יש חודשים שבהם אנחנו מעבירים מיליון נוסעים בחודש וחודשים שבהם עוברים בנתב"ג למעלה ממיליון וחצי נוסעים".
כחלק מההערכות העתידית, עובר נמל התעופה בן-גוריון בשנים האחרונות מהפכה בתחום התשתיות התעופתיות והבטיחותיות. בעוד כמה חודשיים, יגיע לסיומו פרויקט שדרוג המסלולים בנמל, שיאפשר הכפלה של תנועות המטוסים בנמל. בנוסף, הוכנסו מערכות טכנולוגיות חדישות, שודרגו מערכות עזר לניהול התעבורה האווירית ונבנה מגדל פיקוח חדש.
"קיים פער בין התשתיות התעופתיות החדשות שנותנות מענה לגידול בתנועת המטוסים לתשתיות הקרקעיות", מודה רפי אלבז, סמנכ"ל להנדסה ותכנון ברשות . "תהליך בניית הזרוע הרביעית הוא למעשה השלמה לתהליך הגדלת קיבולת השדה מהבחינה התעופתיות והבטיחותית", אלבז אומר. " נגדיל את הקיבולת האווירית, באמצעות שדרוג המסלולים ונגדיל את הקיבולת של הנוסעים דרך השערים".
"על ידי כך שאנחנו מוסיפים שערי יציאה לטיסות, אנחנו מגדילים את הקיבולת של השדה", מסביר רפי אלבז. "הכוונה היא להוציא דרך הזרוע עוד שמונה מטוסים לפחות, בו זמנית".
"זה משמעותי מאד מבחינת הנוסעים", הוא אומר. "כבר היום יש ימים עמוסים, שבהם כל השערים תפוסים. די שמטוס מתעכב בגלל זה, ואנחנו נמצאים במצב שבו השערים לא מספקים. כיוון שכך, התוספת תהיה משמעותית".
"בנוסף", ממשיך אלבז, "לתוספת החדשה תהיה משמעות גם מהבחינה הבטיחותית, כיוון שהיא תמנע צפיפות ותאפשר לקהל הנוסעים לקבל שירות טוב יותר".
בימים אלה נתקיים דיון בוועדת המכרזים של הרשות שאישר יציאה למכרז להקמת הזרוע הרביעית בנתב"ג. המכרז להקמת הזרוע הרביעית, כולל רחבות המטוסים יפורסם בימים הקרובים. הליכי המכרז יימשכו בין ארבעה חודשים לחצי שנה. תקופת הביצוע של הפרויקט, תימשך שלוש שנים. "עד אז אנחנו אמורים לסיים את כל הפרויקט, כולל הרחבות של המטוסים והתשתיות החדשות, תוך שלוש שנים", אומר אלבז. בינתיים, יופעל טרמינל 1, כמענה ביניים לטיסות הפנים ארציות ולטיסות ה'low cost שמספרן יגדל, עם מדיניות השמים הפתוחים.
פרויקט בניית הזרוע הרביעית בנתב"ג, נעשה לצד פרויקטים משמעותיים אחרים בהם עוסקת רש"ת, בין השאר הקמת שדה התעופה 'רמון' בתמנע.
מנכ"ל רשות שדות התעופה, יעקב גנות, ציין כי "פרויקט הזרוע הרביעית ייתן מענה לתנועת הנוסעים והתיירים לישראל, גם בהתאם למדיניות השמים הפתוחים שמוביל משרד התחבורה. רש"ת תמשיך לפתח את תשתיות התעופה של ישראל במטרה לאפשר לחברות תעופה המבקשות להגיע לישראל שירות כשבשדות התעופה הבינלאומיים המתקדמים בעולם".