למסעדת לה רפובליקה הממוקמת ברחוב מזא"ה בתל אביב יש את כל הגנים הטובים למסעדה איטלקית אותנטית. אותנטיות היא לא מילה גסה ומעט מאוד מסעדות בתל אביב האומץ והיכולת להיות כאלה.
כשמסעדה רוצה או מנסה להיות אותנטית זה אומר לוותר על ההכלאה בין מוצרים או פרודוקטים מעולים, כמו ששפים אוהבים לומר, להתאמה לקהל היעד, במקרה הזה ישראלים.
מי שביקר באיטליה ואכל במסעדות מגלה שברוב המקרים גם המסעדה לכאורה הפשוטה ביותר, כמו טרטוריה בצידי הדרך, היא הצלחה. מסעדות באיטליה לוקחות את המוצרים הבסיסים שבהם התברכה איטליה והופכת אותם לאוכל אמיתי וטעים בלי "פלצנות". לזה אני קורא אותנטיות איטלקית.
במסעדת "לה רפובליקה" די רונימוטי אימצו את הפילוסופיה הזו והם ראויים להערכה. האוכל הוא מפרודוקטים טובים וטריים, שחלקם הגדול מגיע מהג'רדינו (הגינה האורגנית) של המסעדה בכפר הירוק ומוגשים בפשטות ובאהבה. התוצאה פשוט אוכל איטלקי אמיתי ועשיר.
למי שלא זוכר, רוני בלפר ומוטי סופר, הבעלים התחילו את דרכם במסעדה קטנה ונחמדה ברמת החייל העונה לשם "רונימוטי" ומשם העתיקו את מקומם למרכז תל אביב.
מוטי עונה לשאלתי לפשר השם החדש:"חיפשנו לרענן מעט את שם המסעדה והרקע לתפריטים במסעדה הקודמת היו קטעי עיתונים מאיטליה ומפה השם ". רפובליקה, בלטינית Res publica פירושה עניין הציבור. כן, עניין הציבור לדעת על המסעדה החביבה.
הכניסה למסעדה נותנת הרגשה נינוחה ולא משאירה ספקות, גלגל גבינת פרמג'אנו רג'יאנו ואנטיפסטי מימין ונקניקים תלויים כמיטב המסורת האיטלקית.
מלצר חביב המליץ על פולנטה מעוטרת בפרמזן וכמהין, מנה אופיינית לצפון איטליה ועשויה מקמח תירס (דומה לממליגה הרומנית) שהעלתה זיכרונות טובים ממסעדה במרכז לוגנו, בגבול איטליה- שוויץ. קלמרי ושרימפס על הפלנצ'ה ביין לבן שהייתה טרייה במיוחד וטובה. פוקצ'ה ביאנקה תוצרת הבית העשויה מפרמג'אנו, שמן זית, טימין, מלח ים ועלי רוקולה טריים, נעלמה במהרה מהשולחן. נפשנו חשקה בעוד ירק וההימור היה טוב, כדורי תרד מבושלים עם פרמג'אנו הייתה הפינלה (סיום) לאנטיפסטי.את האנטיפסטי ליוו כוסות ספומנטה, יין מבעבע איטלקי נחמד.
למנה ראשונה, בחרנו בסוג של פסטה, המאכל האהוב והשכיח בביתנו . פפרדלה וורדה (ירוק ), היא פסטה טרייה מעוטרת ברוטב זוקיני, אספרגוס, תרד, שרי-קונפי, חמאה וריקוטה פרסקה. הפסטה אל דנטה מלווה בירקות טריים, מעודנת ולא כבדה, נעימה וערבה לחך.
גם במנה העיקרית החלטנו להישאר בצפון איטליה ובחרנו בסקלופינה מילנזה, מנה טיפוסית מהעיר מילאנו: שייטל בקר בציפוי פירורי לחם מתובלים בתוספת פטטה פריטה (תפוחי אדמה מבושלים ומטוגנים). המנה טעימה מאוד, הבשר רך אך מעט נשכח במחבת הטיגון.
לקינוח, אי אפשר ללא ג'לאטו די קזה ( גלידת הבית) וטירמיסו "שהטיסו אותנו לגובה".
אחרי כל כך הרבה אוכל, חייבים לסיים עם עזרה לעיכול ואין דבר טוב יותר מגרפה איכותית איטלקית וקפה אספרסו קצר ומרוכז שעושים את העבודה.
המחיר לשלושה סועדים כ-450 ₪ ללא שירות. יצאנו מרוצים, בראבו למסעדת לה רה פובליקה די רונימוטי.