תעשיית התעופה העולמית הכוללת צפויה לרשום ב-2018 רווח נקי של 38.4 מיליארד דולר, בעיקר בגין ביקושים חזקים בהקבצת התעשייה כולה. כך נמסר ביום שלישי השבוע על ידי ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א.
מיאט"א נמסר גם, כי הרווח הצפוי בתום 2017 הוא יותר מ-34.5 מיליארד דולר. נתון שעודכן בחודש יוני השנה כלפי מעלה מ-31.4 מיליארד דולר של התחזית השנתית הקודמת.
כמה מנתוני התחזית של יאט"א ל-2018
*הרווח הנקי של תעשייה התעופה העולמית יהיה 38.4 מיליארד דולר.
*ירידה קלה בשיעור הרווח התפעולי מ-8.3% השנה ל- 8.1% ב-2018.
*שיפור קל בשולי הרווח הנקי ל- 4.7%, בהשוואה ל-4.6% השנה.
*גידול בהכנסות הכלליות ל-824 מיליארד דולר , עלייה של 9.4% בהכנסות בהשוואה לשנה, שבה ההכנסות אמורות להסתכם ב-754 מיליארד דולר.
*גידול במספר הנוסעים ל-4.3 מיליארדים, גידול של 6% בהשוואה לשנה.
*גידול במטענים ל-62.5 מיליון טון, עלייה של 4.5% בהשוואה לשנה, האמורה להסתכם ב-59.9 מיליון טונה.
על פי יאט"א, ביקושים חזקים, יעילות ותשלומי ריבית מופחתים יסייעו לחברות התעופה לשפר ב-2018 את רווחיות הנטו שלהן, למרות העלויות הגדלות. " 2018 צפויה להיות השנה הרביעית ברציפות של רווחים עם תשואה על ההון המושקע של 9.4%, העולה על העלות הממוצעת של ההון של 7.4%", ציינה יאט"א, המייצג כ-275 חברות תעופה המהוות 83% מתעבורת האוויר העולמית.
חשוב לציין, כי נתוני תחזית יאט"א הם ממוצע כללי המספקים, כמו במקרה של 2018, מגמה חיובית, אבל מותירים כל חברת תעופה להתמודד לבד! מול השנויים הצפויים בעלויות הדלק, הריביות והתחרות הקשוחה בכל נתיב ועל כל נוסע. עובדה – גם התחזית ל-2017 הייתה חיובית מאוד, של 754 מיליארד דולר ולמרות זאת חברות אייר ברלין ומונרך קרסו ונעלמו השנה מהמפה וגם מצבה של אליטליה עדיין לא ברור.
ירידה בשולי הרווח התפעולי
אם בוחנים את הירידה הכללית הצפויה בשיעור הרווח התפעולי מ-8.3% השנה ל- 8.1% ב-2018 אפשר ללמוד משהו על המגמה. מרווח תפעולי הוא היחס בין הרווח התפעולי לבין המכירות נטו, שזה הסכום הנותר מהמכירות ברוטו לאחר שנוכו ממנו כל ההנחות והניכויים הקשורות במכירות. היחס הזה מאפשר לאמוד את היכולת להרוויח מהמכירות, ללא הוצאות מימון ומיסים. כשמדובר בחברה הבודדת, ירידה כללית בשולי הרווח התפעולי יכולה להיות משמעותית אצלה בהתאם לגודלה ואופייה התפעולי.
שולי הרווח הנקי
באשר לשולי הרווח הנקי – ככל שהם נמוכים יותר רמת הסיכון של הרווח גדולה יותר ולכן כל עלייה חריגה ובלתי צפויה, כמו מחיר הדלק, ריבית והשכר באחד ממרכיבי העלות, או ירידה במחירים בגלל התחרותיות עלול להכניס את החברה הבודדת אפילו להפסדים. לעומת זאת, ככל ששולי הרווח גבוהים יותר, החברה הבודדת יכולה לספוג תנודות חדות יותר במרכיבי העלות, או ירידה חדה במחירי המכירה. לכן, מגמת השיפור הקל בשולי הרווח הנקי של יאט"א, נותנת תקווה לממוצע הכללי, אבל משאירה את חברת התעופה הבודדת לנסות להשתפר לבד בתחום זה.
חברות תעופה מנהלות את עסקיהן בתחום הטסת נוסעים, בין השאר, על בסיס שלושה עקרונות:
*מושב קילומטר זמין, שזה מספר המושבים שהוצעו למכירה כפול המרחק המוטס (ASK).
*מספר הנוסעים בתשלום כפול המרחק המוטס (RPK).
*מקדם תפוסה, שזה אחוז המושבים המנוצלים (LF).
נתוני ASK ו-RPK מושפעים בעיקר, מטווחי הטיסות של חברת התעופה – קצרות או ארוכות – והשפעתן על התפעול, צריכת הדלק (מספר ההמראות והנחיתות) והשכר (טייסים).
באשר למקדם התפוסה (LF), שזה סך כל הטסים חלקי סך כל המושבים בקו ולא במטוס אחד, ישנם כמה דברים שצריך לשים לב אליהם:
ככל שיש יותר טיסות, מספר הנוסעים פר טיסה קטן. השאיפה היא להגיע למקדם מילוי של 70% מאחר ו- 100% מזמין תחרות. מבחינה שיווקית רצויי לא לעבור את ה-80%. בין השאר, השיקול של חברת התעופה אם להוציא טיסה או לא תלוי אם הטיסה מורידה את ה-LF מתחת ל-70% או לא. אבל, החיסרון של ה- LF הוא בכך שהוא משקף את אחוזי התפוסה בלבד ואינו מתייחס לרווחים. לכן בהחלט יכול להיות שהחברה תפסיד על טיסה שתמריא, כדי להגיע ליעד של מקדם תפוסה של 70%.
הסברים אלה על קצה המזלג מראים עד כמה מורכבת הפעלת חברת תעופה, במטרה לשמור לפחות על איזון, לא להיקלע להפסדים ולשמור על תזרים מזומנים חיובי.
תזרים מזומנים
חברות קורסות בגלל תזרים מזומנים שלילי. כשהמזומנים של חברה מסוימת נעלמים, בגלל מקורות שנסתמים – הכנסות או אשראים – היא פושטת רגל. מצער שאיש לא יודע את מצבן של עשרות חברות התעופה הפועלות בעולם ובוודאי בנתב"ג, כי ברגע שהמידע על מצבן התזרימי השלילי ייוודע לציבור, הן מייד יקרסו. לא רק שהן מסתירות זאת, הן מבליטות עובדות חיוביות שאין להן כל קשר לעמידות מצבן הפיננסי האמיתי. כך למשל, מבליטות גידול הכנסות ולעיתים גם רווח נקי ברבעון השלישי החזק, אבל אם מתאפשר להן, הן מסתירות את ההפסד המצטבר שלהן מראשית השנה עד תום הרבעון השלישי, ובוודאי שהן מסתירות את תזרים המזומנים ומצב ההון.
לסיכום – תחזית יאט"א מסמלת מגמות כלליות בתעשיית התעופה העולמית, אך לא פוטרת את קברניטי חברות התעופה מלעמוד על המשמר, בהתאם לתנאים בהם פועלות החברות כבודדות ובהתאם לתנאים האקסוגניים המשתנים.