"נגישות וזמן הגעה ליעד היו ויהיו תמיד שיקול מרכזי בהחלטה של הארגונים בבחירת היעד ואפילו של המשתתף הבודד לעניין הגעתו לכנס זה או אחר. ערי כנסים בעולם מדגישות ומתחרות על נושא זמינות ונגישות להגעה ואין ספק שבמצב החדש – עם סגירת שדה התעופה הישן באילת ולקראת סגירת שדה דב – אילת מתרחקת מהמרכז ומאבדת מהאטרקטיביות שלה כיעד זמין וקל להגעה".
כך אומר בתשובה לשאלה ליאור גלפנד, מנכ"ל חברת ארטרא, המתמחה מעל 30 שנה בארגון, ניהול וייזום כנסים, תערוכות ואירועים בינלאומיים ומקומיים בישראל.
לדבריו, רוב הכנסים באילת הם כנסים ישראליים. מאחר והישראלי התרגל לנוחיות וזמינות ועתה יחשוב פעמיים לפני שיעלה על טיסה לאילת – ההשפעה היא משמעותית ביותר. זאת, כשמשך זמן הנסיעה הכולל שלו עלה למסגרת דומה של נסיעה ברכב, נושא בעייתי בפני עצמו עקב בעיית התאונות בכביש הערבה. "משתתפים ומרצים לא ממש רוצים למצוא את עצמם ארבע שעות בדרך אל או מכנס מה שיגרום, לדעתי, לקיטון בכמות המשתתפים ואיכות המרצים שיגיעו לאותם הכנסים שיישארו באילת".
גלפנד מוסיף כי משך ואורך הכנסים המקצועיים והמדעיים הוא קריטי בעידן שבו זמן ההיעדרות מהעבודה של משתתף הכנס עבור מעסיקו הינו שיקול חשוב. "עד עתה אילת נתנה פתרון סביר לעניין בדמות טיסות זמינות ונוחות", הוא מסביר, "המצב צפוי להשתנות, כי המשמעות תהיה תוספת משמעותית לזמן ההיעדרות מהעבודה, מה שידרוש חישוב מסלול מחדש של לא מעט ארגונים לגבי בחירת מיקום הכנס הבא שלהם".
ארטרא נמצאת כעת בעיצומו של תכנון כנס גדול מאד בתחום מדעי החיים באילת (כ-3,000 איש) בפברואר הקרוב, כנס שנערך באופן מסורתי באילת אחת לשלוש שנים. בעבר, רוב משתתפיו הוטסו לאילת כדי להגיע בטיסה בבוקר הכנס ולעזוב לאחר שלושה ימים בסיומו בשעות אחר הצהרים ועדיין להגיע בשעה סבירה חזרה הביתה. עתה נאלצים המארגנים לשנות את לוחות הזמנים הקשורים לשעות פעילות הכנס בהתאם להארכת זמני הנסיעה של המשתתפים והמרצים השונים.
גלפנד: "אני רואה בסגירת שדה דב פגיעה כפולה: פגיעה ראשונה ומיידית במספרי המשתתפים בכנסים הקיימים – מה שיפגע בנו, המארגנים – ובנותני השירותים המקומיים (מלונות, הסעדה וכו). בנוסף, לטווח העתידי – צפויה פגיעה קשה בהזמנות לכנסים עתידיים עקב ירידה באטרקטיביות של היעד בגלל הארכת זמן ההגעה והעזיבה, המצטרפת לסוגיית אי בניית מלונות חדשים ואי התקדמות בבנייה של מרכז כנסים משמעותי בעיר. לסיכום, לצערי מסתמן שלא מעט כנסים אכן יברחו מאילת ומארגניהם יעדיפו יעדים קרובים יותר למרכז, או בחו"ל".
מחר, יום ראשון, היתה אמורה להתקיים פגישה נוספת במשרד רה"מ בנושא פינוי שדה דב, אולם ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי הגדיר אותה כ"אמבוש" והחליט שלא להשתתף בה.
מנהלי "הגוש הגדול" פנו ליועמ"ש
ואילו המנהלים שמונו מטעם בית המשפט לייצוג כ-1,500 בעלי קרקע פרטיים בשטח "הגוש הגדול" עליו יושב שדה התעופה דב, פנו אתמול, יום שישי ה-14 בחודש, ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולמשנה לענייניים אזרחיים, ארז קמיניץ, בנוגע לאפשרות הפסקת טיסות ב-1 ביולי, תוך השהיית ביצוע עבודות פינוי שדה דב. זאת בהמשך לפגישה שהתקיימה אצל ראש הממשלה בנושא ביום חמישי האחרון בה הועלה הנושא.
כך כותבים המנהלים, בין היתר: "אנו מסרבים להאמין כי אפשרות זו, שהינה מופרכת על פניה, אכן נשקלת. שכן הדרך להתמודד עם חבלי קליטה אפשריים בנתב"ג אינה במתן אפשרות לבריחה מהתמודדות, ככל שזו תידרש, אלא בהעמדת מעטפת מקצועית ויעילה, אשר מעמידה ותעמיד רשות שדות התעופה המיומנת בכך, מעטפת שתלווה את התהליך ותביא לטיובו 'תוך כדי תנועה'. וודאי כך עת ידוע לכל בר בי רב כי לחברות התעופה, כמו גם לאחרים, אינטרס מובהק להכשיל את המהלך וכי הם לא יהססו לעשות זאת תוך הטלת האחריות לכך על רש"ת והמדינה".
הם טוענים עוד כי כל מטרתו של מהלך זה אינה אלא לאפשר, בקריצת עין, בתוך פרק זמן זה, מהלכים שיאפשרו חידוש הטיסות האזרחיות בשדה דב וסיכול החלטות הממשלה ובג"צ בדבר פינוי השדה.
"מעבר להיות המהלך מופרך כשלעצמו, אנו מוצאים להדגיש כי משמעותו המיידית הינה הפרה בוטה של המדינה את פסק דינו של בית המשפט העליון אשר קבע מועד סופי לפינוי ולהפסקת הטיסות משדה דב, (מועד אשר בעקבות התערבות בוטה של הכנסת נדחה בחוק מיוחד שכל מטרתו עקיפת שנקבע בפסק הדין) ואת התחייבויותיה בהסכמים אשר חתמה עמנו, הסכמים אשר קיבלו תוקף של פסקי דין ואשר עניינם בפינוי ולא בהפסקת טיסות בלבד. ודוק, הפסקת הטיסות הינו שלב חשוב והכרחי בפינוי השדה ולהתחלת עבודות הפינוי בפועל, ואולם רק פינויו של השדה מכל אדם או חפץ הינם תכליתו של ההסכם".
לא "לשדה תעופה בהמתנה"
המנהלים מוסיפים כי במכתבם מה-11 ביוני התריעו מפני חשש לניצול תקופת הבחירות לשינוי מועד הפסקת הטיסות. "ואכן לא חלפה יממה וכבר הודיע ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, במסגרת מסע ההפחדה הפוליטי אותו הוא מנהל, כי הינו משיב את כרטיס החבר בליכוד, וכי תהיה לכך השפעה אף על תושבי העיר. הדבר כמובן מדבר בעד עצמו. העובדה שמדובר במערכת בחירות שניה ברציפות וכי מועד הפינוי נופל במהלכה, אין לה ולא כלום עם חובת המדינה לקיים את פסק דינו של בית המשפט העליון ולמלא התחייבויותיה לפינוי השדה במועדן. מזה כשבע שנים יש והיה סיפק למדינה להיערך ולבחון לעומק כל נושא, כל דו"ח וכל חלופה שהוצגה, ואכן הצהירה המדינה בדיווחיה לבג"ץ כי כך עשתה".
לדבריהם, ניסיון לחסות עתה תחת אצטלה של תקופת בחירות מתארכת כבסיס להתחמקות מביצוע פסקי דין והתחייבויות חוקיות הידועות מזה שנים והמעוגנות הן בדין והן בהסכמים דינן, על פניהן, להיכשל. וכי קביעה ברורה של כל גורמי המקצוע כי אין נימוק ביטחוני להמשך הפעילות הצבאית בשדה. וכי נימוק זה הינו הנימוק היחיד אשר ניתן לשקלו בהתאם לחוק.
ביום חמישי שעבר, בעת פגישה שקיים ראש הממשלה עם ראשי הערים אילת ותל אביב במטרה להפעיל לחץ עליו פוליטי לדחייה ולו קלה של פינוי שדה דב כמתחייב מהחוק, החלטות הממשלה ובג"צ, הוצע כי הפינוי יידחה ״במספר חודשים״ עד שיתברר אם נתב"ג עומד במשימה לקלוט את התנועה משדה דב.
"התרגיל הזה לא יעבוד", זועפים מנהלי הגוש הגדול, "למען הסדר הטוב הננו להודיעכם בזאת כי אנו מתנגדים נחרצות להפיכת שדה דב ל'שדה תעופה בהמתנה' ולו ליום אחד. הננו עומדים על כך שביום 1.7.19 יחלו עבודות פינוי המחוברים שבשדה דב ומבהירים כי כל עיכוב או שיהוי בתחילת עבודות הפינוי יחשב כהפרה יסודית של ההסכם כמו גם לקיומו שלא בתום לב. המדינה קיבלה מבעלי הקרקע 4 מיליארד שקל בזכויות בניה ופטור מתשלום דמי שימוש של למעלה ממיליארד שקלים נוספים. זאת תמורת התחייבותה לפנות את שדה דב תוך זמן סביר והתחייבותה הנוספת כי הטיסות האזרחיות משדה זה תיפסקנה לפני הפסקת הטיסות הצבאיות. הזמן הסביר חלף זה מכבר".
המנהלים טוענים כי אי עמידה של המדינה בהתחייבותה לפינוי השדה ביום 1.7.19 ואיחור כלשהו של הפינוי ולו קל שבקלים, משמעו החזרת הסכומים הללו לבעלי הקרקע והפסד הכנסות של כ-12 מיליארד שקל למדינה. "אין זה סביר כי בתקופה של עליה בגירעון, קיצוצים רוחביים והעדר תקציבים לחינוך בריאות ורווחה והצורך בפתרונות דיור – אלה יהיו סדרי העדיפות של הממשלה", סיכמו מנהלי הגוש הגדול, נציגי בעלי הקרקעות.
ביום שני צפויות הפגנות של תושבי אילת מול בית ראש הממשלה והכנסת.