ניתן לספור על אצבעות יד אחת כמה טיסות טראנסארקטיות מוצעות כיום. זאת בעוד אלפי מטוסים מבצעים בכל שבוע טיסות טראנסטאלנטיות, ולמעשה בסוף השנה שעברה מלאו 60 שנה לטיסה הטראנסאטלנטית הראשונה במטוס דה הבילנד קומט ב-4 באוקטובר 1958.
נורוויג'ן אייר ארגנטינה (Norwegian Air Argentina), החברה-הבת הארגנטינית של נורוויג'ן אייר, עומדת לשנות זאת עם קו שאמור להצטרף למספר חברות בודדות המציעות כיום טיסות טראנסארקטיות, באמצעות טיסה טרנסארקטית אמיתית מבואנוס איירס שבארגנטינה לפרת' שבאוסטרליה.
בשל היעדר שדות תעופה מתאימים ביבשת – שדות במרחק זה מזה שנקבע כבטוח (diversion airports) – כך שמטוס במצוקה יוכל להספיק לנחות בהם, לא עמדה אנטרקטיקה בעבר בתקנות. עם כניסתם של מנועי מטוסים אמינים יותר לפעילות, גם הטווחים בין שדות התעופה הוארכו בהדרגה ועתה נפתחה אנטארקטיקה לעולם.
כרגע מוצעות באזור אנטרטיקה שתי טיסות של חברת התעופה קוואנטאס האוסטרלית וטיסה של אייר ניו זילנד. הטיסות של קוואנטאס יוצאות מסידני לסנטיאגו וליוהנסבורג, בעוד אייר ניו זילנד טסה מאוקלנד לבואנוס איירס.
חצייה ממשית של האנטארטיקה
השם "אנטארקטיקה" שניתן לקוטב הדרומי הוא צירוף של המילים "אנטי" ו"ארטיקה" – כלומר "מול ארקטיקה", שהיא הקוטב הצפוני.
הטיסות הטראנסארקטיות המסחריות היחידות המוצעות כיום הן במסגרת סיורים של חברות תיירות אוסטרליות. אלה מאורגנים על ידי חברת תעופה בשם Antarctica במטוס בואינג 747 חכור מקוואטאס, שסידורי הישיבה הייחודיים שלו מאפשרים לכל נוסע לצפות בנוף. כמו כן הוא טס במסלול של האות 8 כדי לספק את הצפייה הטובה ביותר.
נורוויג'ן מתכוונת להשיק שירות חדש במסגרת הטיסה הטראנסארקטית. שלא כקודמיה, המסלול של נורוויג'ן אייר ארגנטינה ממש יחצה בקו ישר את היבשת הדרומית הקפואה. עם זאת, הוא צפוי לסטות מדי פעם, כדי לנצל רוחות מתאימות.
נורוויג'ן נמצאת כרגע בשלב בקשת האישור לנתיב החדש, אותו עליה לקבל הן מארגנטינה, הן מאוסטרליה והן מסינגפור. הסיבה למעורבות של סינגפור בעניין היא שאחרי הנחיתה בפרת', ימשיך המטוס לסינגפור. מידיעות שטרם אושרו, הטיסה מפרת' לסינגפור תהיה במסגרת "החופש החמישי" (Fifth Freedom), שהן טיסות שמבצעות חברות תעופה בין שתי מדינות שאינן מדינת הבית שלהן.
חציית קוטב אינה פשוטה כטיסה רגילה, ללא קשר באיזה קוטב מדובר. מקובל יותר לחצות את הקוטב הצפוני מאשר את הדרומי, אולם כמה מגבלות מיוחדות חלות עליו כפי שנקבע על ידי רשות התעופה הפדראלית האמריקנית (FAA) .
על המטוס אמורות להימצא שתי חליפות נגד חשיפה לקור בעוד הצוות יידרש לעבור הכשרה מיוחדת לדפוסי מזג האוויר. חברת התעופה חייבת גם לצייד את המטוס באמצעי תקשורת משופרים תוך הבטחת אי קפיאת הדלק.