חברות הלואו-קוסט מגדילות את חלקן בתעופה העולמית והישראלית כאחד, ועוזרות לתיירים לחסוך בדמי החופשה. אולם אלו הן חברות הלואו-קוסט הגרועות באירופה? מחקר דירג את חברות טיסות החסך, שאכן חוסכות לנו כסף, אך גובות מחיר בנוחות הטיסה. אז איפה מדורגות ריינאייר ואיזי ג'ט?
חברות הלואו-קוסט שונות במידה רבה באיכות ובמה שהן מציעות ללקוחות. דירוג חברות הלואו-קוסט הגרועות ביותר באירופה נחשף בטבלת הליגה האירופית לחברות לואו-קוסט באירופה 2019. כך לפי האתר הבריטי Express. הדירוגים בחנו 20 חברות תעופה לפי קריטריונים כמו מקום לרגליים, רוחב המושב, עלויות הזמנת מקום ישיבה, מחיר המזון והמשקאות על הסיפון ועלויות העלאת המטען.
את הניקוד הנמוך ביותר השיגו ריינאייר (Ryanair) האירית, חברת הטיסות ארוכות-הטווח French Bee שבסיסה בפריז וכן חברת Laudamotion האוסטרית, שנרכשה לא מכבר על ידי אותה ריינאייר. כך שלפי הדירוג, ריינאייר תופסת את המקום השלישי מהסוף: היא השיגה ניקוד של 5 מתוך 10 נקודות ו-2 מתוך 5 במונחים של תמורה לכסף. לאודרמושן קיבלה דירוג של 3 מתוך 10 נקודות ו-2 מתוך 5 במונחים של תמורה לכסף ואילו האחרונה, הדבורה הצרפתית, השיגה בדירוג 2 מתוך עשר נקודות אפשריות ו-2 מתוך 5 בתמורה לכסף.
וויז אייר (Wizz Air) ההונגרית השיגה את המקום הרביעי מהסוף, מקום אחד מעל לריינאייר.
מנגד, בין חברות התעופה הטובות בתחום הלואו-קוסט, נבחרה אייג'יאן איירליינס (Aegean Airlines) היוונית, לטובה ביותר תחום חברות הלואו-קוסט האירופיות. היא זכתה בציון משוקלל של 8 מתוך 10 נקודות אפשריות ו-4 מתוך 5 נקודות בתמורה לכסף. בנוסף נכללים במחיר הכרטיס המושב, בירה, קפה וחפיסת שוקולד.
איזי ג'ט (EasyJet) הבריטית ניצבת במקום החמישי מבין חברות הלואו-קוסט האירופיות הטובות ביותר. החברה קיבלה דירוג של 6 מתוך 10 נקודות אפשריות ו-3 מתוך 5 בתמורה לכסף. המידות של הטרולי המותר באיזיג'ט הן נדיבות-יחסית, אבל רק פריט אחד מותר להעלאה לתא הנוסעים.
המחיר הזול הוא רק הפיתיון
בשנים האחרונות ארוגים שמי אירופה בטיסות לואו-קוסט. מספר אדיר של אוכלוסיות אמידות-יחסית, שנארזים יחד לאזור קטן יחסית, כמו גם מדיניות השמיים הפתוחים של האיחוד האירופי, אפשרו לחברות תעופת הלואו-קוסט לשגשג.
אולם בעוד המחירים נראים זולים באופן מגוחך, זהו רק הפיתיון. ברגע שהנוסע-בכוח עושה את הצעד הראשון, הוא הופך לטרף קל על צלחת חברת התעופה: הוא צפוי להיות מופשט מלא מעט דולרים, לצד סבל מובנה שהחברות הללו נושאות אתן, וגורמים לו להצטער שלא בחר במקום זאת בחברת תעופה בשירות מלא.
כמה נקודות שכדאי לזכור בתעשיית הלואו-קוסט:
*שדה התעופה עלול להיות רחוק מן העיר. כשמגיעים, למשל, בטיסת לילה, לעיתים לא נותרת ברירה אלא ללון במלון בשדה ולמחרת לקחת מונית יקרה העירה. ריינאייר, לדוגמה, טסה לנמל התעופה Paris-Beauvais, כאשר המרחק בין בובא לבין פריז הוא לא פחות מ-85 קילומטרים.
*לצד זאת, הטרמינלים בשדות התעופה המשניים, הזולים יותר לחברות התעופה, מציעים מינימום של שירותים, עם מעט מקומות ישיבה, מינימום חדרי שירותים, מינימום אפשרויות לאכול ולשתות משהו ותורים ארוכים לדרכונים ולכל דבר. כידוע, חברות התעופה הזולות חוסכות בכל הוצאה אפשרית, כולל שימוש בשרוולים ובחניה קרובה בשדה. בטיסות הלואו-קוסט מגיעים לטרמינל באוטובוס ולעיתים אף ברגל.
*אין סיכוי שמי שטס באירופה לא יעלה מדי פעם על טיסה של ריינאייר, החברה הגדולה ביבשת עם מספר הנוסעים הגדול ביותר. זו הציגה בחודש אפריל השנה 98% תפוסה, אך עדיין מקשיחה כל הזמן את התנאים. רק לתזכורת, בשנת 2018 זכתה ריינאייר בתואר המפוקפק של חברת התעופה הגרועה ביותר בשנה השישית ברציפות בסקר מגזין הצרכנות הנחשב Which?.
*זאת ועוד, המושבים בטיסות הלואו-קוסט הם בין הצרים ביותר בשחקים. בדגם של בואינג 737-800 צר גוף בעל מעבר אחד, שנמצא בשימוש של ריינאייר, רוחב המושב הוא 43 סנטימטרים וכך גם באיזי ג'ט למרות שבאיזי ג'ט המרחק בין המושבים לאלה שלפניהם קטן ב-2.5 סנטימטרים. גם לא כדאי לטרוח ולחפש את הכפתור שמטה את גב המושב לאחור. ובעיקר, בטיסות-המשך צריך לקחת בחשבון לפחות שעתיים בין הנחיתה לבין הטיסה הבאה בגלל הצורך לאסוף את המטען ולעשות צ'ק אין מחודש. חברות הלואו-קוסט אינן שולחות את המזוודות ליעד הסופי כשהוא נעשה בחברת תעופה אחרת. בקיצור, חוץ מזה מרקיז, הכל בסדר.