הקרב על הנוסע הישראלי

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה, כי בחודשים ינואר – אוגוסט 2015 נרשמו 3.7 מיליון יציאות ישראלים  דרך האוויר, עלייה של 14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לעומת זאת נרשמו 1.7 מיליון כניסות תיירים ומבקרים בדרך האוויר, ירידה של 4%. כלומר, בשמונת החודשים שחלפו נוצר פער של 2 מיליון נוסעים בין ישראלים יוצאים לבין תיירים ומבקרים נכנסים. יחס זה ישמר, פחות או יותר, גם בסיכום התנועה השנתית.

נתונים אלה מדגישים יותר מכל, כי יציאת הישראלים הגדולה לחו"ל היא הבסיס לתחרות הקיימת בתנועה האווירית בין כל חברות התעופה הפועלות בישראל, הישראליות והזרות. תחום הטסת התיירים לישראל היא משנית.

בונוסים לסוכני תיירות

התחרות על ליבם של הישראלים היוצאים לחו"ל מעלה מסקנה, שיתכן ומשרד התיירות צריך להעניק בונוסים לסוכני נסיעות בחו"ל, כדי שיהיה כדאי להם למכור תיירות לישראל ולא להסתפק בתשלומים רק לחברות התעופה. בונוס לחברות תעופה הוא הליך רצוי, אך מתן בונוס לסוכני נסיעות הוא לא פחות חשוב ואולי אפילו חשוב יותר. בכך גם תיושם כוונת שר התיירות יריב לוין, להפעיל את משרדו מוטה מכירות.

גידול בהיצע הטיסות

מגמת הגידול בהיצע טיסות הנוסעים הסדירות בעונת קיץ 2015 עם יישום צפי התדירויות (המראות ונחיתות) השבועיות הנגזר מהיתרי ההפעלה של רשות התעופה האזרחית (רת"א), הוא 906 בממוצע, לעומת 841 תדירויות שבועיות בממוצע, שהופעלו מהנמל בעונת קיץ 2014. הגידול היחסי בצפי היצע הטיסות בעונת קיץ 2015 לעומת קיץ 2014 הוא בשיעור של כ-8%.

הגידול בהיצע טיסות הנוסעים הסדירות בקווים בין ישראל לאיחוד האירופי דומה לשיעור הגידול בהיצע בין ישראל למדינות שאינן חברות באיחוד. יישום הפעימה השנייה של הסכם התעופה בין ישראל והאיחוד האירופי מאפשר כמחצית מהגידול בהיצע הטיסות הישירות בין ישראל למדינות איחוד האירופי. הגידול בקווים בין ישראל למדינות שאינן חברות באיחוד נגזר מגידול משמעותי בהיצע של שתי חברות טורקיות בקו ת"א- איסטנבול ובהיצע של חברה אתיופית בקו ת"א- אדיס.

הגידול בהיצע התדירויות מיועד ברובו להטסת הישראלים לחו"ל ומיעוטו להטסת תיירים לישראל.

הגידול בהיצע טיסות הנוסעים הסדירות לישראל וממנה להטסתם בעיקר של הישראלים, בשיעור של כ-8%, לעומת היצע הטיסות בעונת קיץ 2014. הוא בהמשך לגידול בהיצע בעונת קיץ 2013 ובמהלך עונת קיץ 2014 בשיעור שנתי של כ-10% וכ-11% בהתאמה. כאמור, יישום הפעימה השנייה בהסכם התעופה בין ישראל לאיחוד האירופי הוא שאיפשר חלק ניכר מהגידול בהיצע הטיסות במהלך עונת קיץ 2015.

רמת התחרות

אחד המדדים לגידול ברמת התחרות בין חברות התעופה, בעיקר על הטסת ישראלים לחו"ל, הוא מספר הקווים שבהם מופעלות טיסות סדירות על ידי שלוש חברות או יותר במקביל. מדד זה גדל בהתמדה במשך השנים האחרונות, כאשר צפי המדד לעונת קיץ 2015 הגיע ל-18 הקווים בין ת"א ליעדים הבאים: ניו יורק, פריז, לונדון, רומא, וינה, ברצלונה, מינכן, ברלין, פראג, מילאנו, בוקרשט, אמסטרדם, בריסל, סופיה, ורשה, לרנקה, אתונה וטבליסי.

ישראלים בטיסות המשך

תנועת הישראלים נחשפת לא רק לבירותיהן של חברות התעופה המסורתיות האירופיות ושל טורקיה וירדן, אלא משם גם לטיסות המשך ליעדים מרוחקים למזרח הרחוק ולאמריקה. אפילו אתיופיאן איירליינס מטיסה ישראלים דרך אדיס אבבה ליעדים נוספים באפריקה ולמזרח הרחוק. תנועה הפוכה במטוסי החברה האתיופית של תיירים לישראל – מאוד קטנה.

טיסות UP להטסת ישראלים לחו"ל

כדי לזכות בליבם של הישראלים הטסים לחו"ל בסיגמנט טיסות הלואו קוסט החלה אל על להפעיל ב-30 במרץ 2014 את טיסות UP לברלין, פראג, קייב, בודפשט ולרנקה. מאז היא הטיסה 500 אלף נוסעים נכנסים ויוצאים – רובם ישראלים!

חברות טורקיות מטיסות ישראלים לטורקיה

הישראלים חוזרים, באמצעות חברות התעופה הטורקיות לטורקיה, כאשר רק באוגוסט נכנסו אליה, באמצעות חברות התעופה הטורקיות, כ-38 אלף ישראלים, זינוק של 101% בהשוואה לאוגוסט 2014 ועליה של כ-30% לעומת אוגוסט 2013. כך מתברר מנתונים שפירסמה, בשבוע שחלף, לשכת התיירות הטורקית. עוד מתברר מהנתונים, כי מאז תחילת 2015 נכנסו לטורקיה 142,356 ישראלים, שזו עלייה קלה לעומת החודשים ינואר-אוגוסט 2014. מן הראוי לציין, שתנועה הטורקים לישראל מאוד קטנה.

חזון אל על

עד כמה התיירות הישראלית היוצאת היא הבסיס לפעילות חברות התעופה בארץ ניתן ללמוד מהרצאתו של דוד מימון מנכ"ל אל על בכנס שוק ההון. על פי המצגת מתברר, כי בסקר שהוכן עבור אל על נמצא, ש-60% מהנוסעים הישראלים מעדיפים לטוס אל על, 27% הם חסרי העדפה ו-13% מעדיפים חברה אחרת. על בסיס סקר זה מתבסס החזון של אל על – לחזק את הקשר עם 60% המעדיפים אותה ולהיאבק על 40% הנותרים.

על פי דוח רשות שדות התעופה מחודש אוגוסט השנה מתברר, כי בשמונה החודשים של ינואר-אוגוסט הצליחה אל על לקחת 32.19% מתנועת הנוסעים היוצאת ונכנסת בנתב"ג, נתון שברובו הוא ישראלי, אך כולל גם תיירים. את שאר 67.81% מהתנועה לקחו בעיקר חברות התעופה הזרות- המסורתיות, השכר והלואו קוסט וגם החברות הישראליות – ארקיע וישראייר. כל הפעילות הזאת נעשתה בעיקר על בסיס תנועת הישראלים.

אחת הסיבות לנתח הגדול של המתחרים באל על היא הגידול הלא שווה בין היצע המושבים של המתחרים לבין היצע המושבים של אל על, כאשר היצע המושבים של החברות המתחרות גדל במשך עשור ב-140% בהשוואה לגידול של 20% בהיצע המושבים של אל על במשך עשור. המשותף בין כולן, שהן מתחרות על לב הישראלים היוצאים לחו"ל ופחות על הבאת תיירים לארץ.

הליכים אקסוגניים

ישנם גם הליכים אקסוגניים (מקורות חיצוניים), המשפיעים לרעה על יכולתם של התיירים בחו"ל לתייר בעולם וכמובן בישראל. תחזיות הצמיחה של  ה-OECD,למשל, הוריד את תחזיות הצמיחה העולמית ב-0.1 נקודת אחוז לרמה של 3%  ב-2015 וב-0.2% לרמה של 3.6% ב-2016, בעיקר בשל הורדת תחזיות הצמיחה של השווקים המתעוררים, על רקע חוסר הוודאות השורר בעולם, ההאטה בסחר העולמי, הירידה במחירי הסחורות וההרעה בשווקים הפיננסים. לא צריך להזכיר, שירידה בצמיחה בולמת תנועה תיירותית. וכך נותרה הטסת הישראלים לחו"ל וחזרה הבסיס העיקרי לפעילות האווירית המסחרית בישראל.

מאוד קשה להגביר את התיירות הנכנסת

התחרות של חברות התעופה, המתמקדת בעיקר על יציאות הישראלים, מקשה מאוד על מלאכתם של שר התיירות יריב לוין ואנשי משרדו, שהיא קשה במיוחד בגלל המצב הביטחוני ההולך ומחמיר. רק חשיבה מחוץ לקופסה והתעסקות במכירות תיירותיות של המשרד גם לסוכני נסיעות תשפר, אולי, את התיירות הנכנסת לישראל.