שיטת מחירי הבייסיק כובשת את הטיסות מישראל לטווחים קצרים, בינוניים וארוכים, כפי שכבשה את טיסות הפנים-ארציות באירופה, בארה"ב ובאסיה. לא משנה כיצד מכנים את השיטה: לואו-קוסט, שלושה מסלולים בלגאסי ואפילו שכר. השיטה המתרחבת מתבססת על מחיר בסיסי נמוך הגדל עם שליחת מזוודה לבטן המטוס, הזמנת מושבים, הזמנת מושבים מועדפים וקניית מזון, משקאות ומוצרים נטולי מכס בטיסה. ההתרחבות היא בעיקר בגין הכניסת המואצת של השיטה לחברות הלגאסי, שעדיין לא אמרו את המילה האחרונה בתחום.
לאחר הרבה שנים שחברות הלואו-קוסט התמקדו בנמלי תעופה משניים ואפילו שלישיים, כדי לאפשר להן להפעיל את טיסותיהן הזולות בהתאם לנהלי ניהול התשואה (Yield Management) המוקפדים שלהם, חל לאחרונה שינוי והן החלו לפעול יותר בנמלי תעופה ראשיים, למרות שהמעבר הזה כרוך בגידול ההוצאות.
יקר להפעיל מטוס
הפעלת מטוסים יקרה. היא כוללת החזרי חוב לרכישת המטוס, תחזוקה ברמות שונות, דלק, שכר עובדי קרקע וצוותי אוויר, חלפים, מזון ודברים נוספים. לכן כל הפעלת טיסה חייבת לא רק לכסות את ההוצאות אלא שבמצטבר גם יירשם במאזן החברה רווח נקי חיובי. על מנת להגיע ליעד זה, כל החברות – לואו-קוסט ולגאסי – שוקדות על ניהול תשואה מוקפד במטרה להגדיל את הכנסותיהן.
שולי רווח נקי
הבוחן להצלחת ניהול התשואה הוא שולי הרווח הנקי, שהוא ההפרש שבין המחיר שעולה לחברה הפעלת המטוס, לבין המחיר שבו היא מוכרת את הטיסה והוא מבוטא באחוזים. הפרש זה צריך לשמש גם לכיסוי הוצאות התקורה(Overhead) שהן הוצאות אשר אינן משמשות ישירות בתהליך הטיסה (עלות עקיפה) ואשר אינן מדידות ביחידת תפוקה, אך דרושות כדי שתהליך הטיסה יתממש. הוצאות התקורה קיימות גם כשלא מפעילים טיסות, כמו חשמל, מים, אנרגיה, אבטחה, פירסום, יח"צ עריכת דין וכו'. לכן ההוצאות האלה מתווספות לעלויות הישירות של הטיסה.
שלושה מסלולים
שיטת הבייסיק של שלושה מסלולים: Lite, Classic ו-Flex התקבלה על ידי חברות הלגאסי בגלל התחרות בחברות הלואו-קוסט, אך לא רק, אלא כדי להגדיל את הכנסותיהן ולארוז את התגמולים באריזה אחרת כך שבמיקס בין המכירות "הרגילות" לבין מכירות הבייסיק – יגדלו הרווחים. אין זה אומר שבבייסיק המחירים הכוללים ירדו, כי בניהול התשואה בולט מאוד שכמעט אין מחירי Lite נמוכים, ושרוב המושבים נמכרים במחירי Classic ו-Flex הגבוהים. סיטונאים, המזמינים מראש הרבה מושבים בטיולים מאורגנים, מקבלים בדרך כלל את מחירי ה-Classic הבינוניים, ויתכן אפילו במחירי Lite, כדי לאפשר לנוסעים לשלוח מזוודות לבטן המטוס. שזו דרך למתן עמלות למי שמרבה למכור מושבי טיסה, בעידן שבו עמלות התעופה כמעט נעלמו.
הכנסות מעבר לכיסוי הוצאות
כל הטיסות הזולות מהארץ לאירופה על ידי ישראייר, ארקיע והבייסיק באל על בטיסה של כ-4 שעות – לא יכולות להישאר בטווחי 100 דולר, כשהמחיר הנכון הוא כמה מאות דולר לנוסע, תלוי בסוג המטוס, ושהוא משתנה תדיר בהתאם לטווחים, ליעדים ולעונות השנה – והכל כאשר מדובר עדיין במחיר לכיוון אחד, כשהמחיר לשני הכיוונים מוכפל. את זה מבצעות מעשית חברות הלואו-קוסט וחברות הלגאסי המפעילות את שיטת שלוש רמות המחירים בטיסות מעורבות. אגב, חברות התעופה האירופיות כבר מתכננות להפעיל את שיטת הבייסיק גם בטיסות מישראל.
אפשר לקרוא לזה התאמה של החברות לצורך המציאותי של הלקוח. כל חברה קוראת לשיטה אחרת, אבל בשורה התחתונה יותר ויותר חברות מציעות ללקוחות שלהן את האפשרות לטוס בכרטיס מוזל שלא כולל מזוודה, כי יש להן את האופציה להציע זאת. חברות הלגאסי לא יגידו "אנחנו גם לואו-קוסט", אז הם קוראות לשיטה "מסלולים". כשחברות הלגאסי מפעילות את שלושת מסלולי הבייסיק, הגבולות ביניהן לבין חברות הלואו-קוסט מטושטשים כך שגביית תשלום עבור המזוודה ודברים נוספים כמו המחירים, מטשטשים את הגבולות בין חברות הלואו-קוסט לבין חברות הלגאסי.
חברת לואו-קוסט טהורה מציעה מחיר מוזל בלי מזוודה, המכירות מתבצעות באינטרנט ללא מוקד, היא בקושי עובדת עם סוכני נסיעות, מטוסיה מאוד יעילים, המושבים דקים ונוחים, למרות שאין אפשרות לשנות את גב המושב (Recline), אין מערכות בידור, אין מחלקות עסקים, גובים תשלום עבור הושבה ועבור מושבים מועדפים, ואין אוכל ומשקאות חינם.
הלואו-קוסט עובר לנמלים ראשיים ומאספים
הרבה שנים חברות הלואו-קוסט התמקדו בפעילות בנמלי תעופה משניים ואפילו שלישיים, כדי להוזיל את טיסותיהן. אבל CAPA, חברת המחקרים התעופתיים הגדולה, הציגה החודש מחקר המגלה שלאחרונה חל שינוי ויותר חברות לואו-קוסט עוברות לפעול בנמלי תעופה מרכזיים, למרות האגרות הגבוהות יותר.
הסיבות למעבר לנמלי תעופה ראשיים
- נמלי תעופה ראשיים ומאספים (Hub's) מושכים יותר את חברות הלואו-קוסט לפעול בתחומם.
- גדל המספר והיקף חברות הלואו-קוסט הממשיכות לצמוח גלובלית.
- למרות שבקנה מידה עולמי ישנם נמלי תעופה שבהם יש כמעט אפס חדירה של חברות לואו-קוסט, באחרים זה יכול להגיע לכ-60%.
- חברות הלואו-קוסט מעוניינות לפעול בנמלי תעופה ראשיים ומאספים, אם כי לא ברור אם זה יהיה גן עדן או גיהנום.
- חיבור טיסות המשך עצמי משחק תפקיד מרכזי בהחלטתן והוא יכול להפוך דה פאקטו כל נמל תעופה לנמל מאסף.
- שמים פתוחים, או הסכמים דו-צדדיים, המאפשרים פעילות בינלאומית מנמל ראשי.
- סיכוי קטן מאוד להעביר לנמלי תעופה משניים נתיבי טיסה קיימים וחשובים.
- נמנעת תחרות ראש בראש עם חברות לואו-קוסט אחרות.
- הסדרים תואמים לדרישות חברות הלואו-קוסט בנמלי תעופה ראשיים, בהקשר לחיובים ותמיכה שיווקית.