הממשלה אישרה פה אחד את הרפורמה להוזלת עלויות הנופש בישראל המבוססת על מסקנות ועדת בר ניר.
שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב: "הרפורמה כוללת הקמת צוות לבחינת מנגנון לרשת ביטחון ליזמים בעת משבר ביטחוני. יישומה יביא להפחתת עלויות הנופש בכ-20% באמצעות שינוי הכללים הנהוגים בתעשיית התיירות הישראלית. הפחתת עלויות הנופש תורגש בכיס של כל הנופשים בישראל, תגדיל את מספר הישראלים שיוכלו להרשות לעצמם חופשה כחול לבן ותוביל לזינוק בתיירות הנכנסת לישראל"
מועד ביצוע ההחלטה: תוך 3 חודשים מהיום, או במועדים אחרים כפי שנקבעו בסעיפי ההחלטה.
א. בתחום הצרכני:
1. הממשלה רשמה לפניה את הודעת משרד התיירות ליציאה תוך שבועיים לדירוג בתי המלון, בשיטת "Hotel Stars" האירופאית.
2. תקבע רשימה של שרותי תיירות, על פי המלצת הועדה, המחייבת את נותני השירותים לגילוי נאות עליהם. הפרה של חובת הגילוי הנאות תהווה עבירה על חוק הגנת הצרכן.
ב. מתן פתרון לבעיית האשראי להקמת מלונות חדשים הנובעת ממשבר בטחוני
תוך 45 ימים יגיש צוות הכולל את מנכ"ל משרד רוה"מ, מנכ"ל משרד התיירות, החשבת הכללית, והממונה על התקציבים במשרד האוצר, כלים לפתרון המחסור באשראי לבניית מלונות חדשים אשר נובע מהמצב הבטחוני ובעיקר רשת בטחון.
ג. הפחתת עלויות ההפעלה של בתי המלון:
1. ביטול הצורך במדריך בחדר כושר במלון הפתוח לאורחי המלון בלבד, בתנאים שייקבעו על ידי משרד התרבות והספורט.
2. ביטול הצורך בנוכחות מפעיל בריכה בברכה הפתוחה לאורחי המלון בלבד, בכל שעות פעילות הבריכה, על פי תנאים שייקבעו על ידי משרד הבריאות.
3. הוטל על משטרת ישראל לצמצם את דרישת האבטחה לבתי מלון במקומות שיוגדרו כמתחמים סגורים ומפוקחים וזאת בשלבים.
4. הוטל על משרד ראש הממשלה בשיתוף המשרד לשירותי דת, משרד התיירות והרבנות הראשית לישראל, לבחון דרכים להפחתת עלויות הכשרות המוטלות על בתי מלון.
5. הממשלה החליטה להטיל על צוות משותף הכולל נציגים של משרדי הפנים, התיירות, האוצר והמרכז לשלטון מקומי לבחון התאמת עלות הארנונה למלונות בהשוואה לנהוג במדינות ה-OECD.
6. הממשלה החליטה להטיל על צוות משותף של משרד הפנים ומשרד התיירות לבחון הצעת החלטה להתאמת שירותי ההצלה בבריכות השחייה במלונות, לאור הנהוג במדינות ה-OECD .
ד. הסרת חסמים להקמתם של בתי מלון חדשים ונקיטת פעולות להגדלת הכדאיות הכלכלית להקמתם:
1. משרד התיירות ישנה באופן מיידי את התקנים הפיזיים להקמת בתי מלון באופן בו יוקטנו שטחי ציבור במלונות ויוגמשו הדרישות הפיזיות.
2. הקמת יחידת אכיפה למניעת שימוש אחר בקרקעות שייעודן תיירותי.
החלטות אלה מצטרפות לצעדים נוספים שעשה משרד התיירות ולרפורמה בתחום התכנון והבניה אשר מגבש משרד ראש הממשלה וכן לפעולות הממונה על ההגבלים אשר מטפל בסוגיית הריכוזיות בים המלח ובאילת.
רקע:
וועדת בר ניר הגיעה למסקנה כי הדרך העיקרית להביא להוזלת מחירי הנופש ובתי המלון בישראל היא על ידי הגברת התחרות בענף וזאת בדרך של הגדלת מספר בתי המלון והורדת העלויות הקבועות הנדרשות לתפעולן.
בפני הוועדה הוצגו נתונים המעידים כי בישראל עלויות ההקמה והתפעול של בתי המלון חורגות משמעותית מהעלויות במדינות רבות באירופה, החברות בארגון ה- OECD, וכן בארה"ב קנדה, קוריאה, ועוד. בעיקר מסיבה זו רווחיות בתי המלון בישראל נמוכה ביותר למרות המחירים הגבוהים יחסית.
הרווחיות הנמוכה של בתי המלון היא החסם העיקרי להקמת בתי מלון חדשים ואותה ניתן לשפר ע"י צמצום עלויות עודפות הנובעות מרגולציה הן בהוצאה השוטפת והן בהוצאה לבניית בית מלון חדש.
הועדה ממליצה על הפחתת עלויות בדרכים שונות, בין השאר ע"י צמצום או ביטול הרגולציה הקיימת כיום בתחומים רבים אשר אינה קיימת במדינות מתחרות או מדינות ה-OECD האירופאיות.
בפני הועדה הוצגו נתונים של התאחדות בתי המלון המצביעים על כך כי תחומי הרגולציה השונים מוסיפים עלויות של גבוהות למדי ומשמעותיות, מעבר לנהוג במדינות מתחרות באירופה. הנתונים נבדקו ונמצאו נכונים.
פעולות בתחומים אחרים העשויות לתרום להורדת מחירי הנופש הן בתחום הצרכנות, לרבות החזרת דירוג המלונות באמצעות כוכבים בשיטת הוטל סטארס האירופאית לבתי מלון, בתחום הטיפול הממשלתי במצבים של משברים גיאופוליטיים ועוד.
לפי ממצאי הוועדה הסיבות ליוקר היחסי של בתי המלון בארץ הן:
1. עלויות קבועות הנובעות מרגולציה שאינה קיימת בחו"ל.
2. חסמים לבניית בתי מלון חדשים הנובעים מהמצב הגיאופוליטי, מחסמים בירוקרטיים ומחסמי אשראי למימון והקמת בתי מלון חדשים.
3. העדר גילוי נאות ושקיפות.
4. יוקר כללי של הסחורות והמוצרים בישראל.
הועדה טיפלה בשלושת הסעיפים הראשונים.
החסמים לבניית בתי מלון חדשים מתרכזים בשלושה תחומים:
1.העדר רווחיות מספקת הן בגלל הרגולציות העודפות והן בשל אירועים פוליטיים.
2.העדר יכולת לקבל ליווי פיננסי והלוואות מהבנקים ומגופים מוסדיים בגלל הבעיות הגיאופוליטיות.
3.דרישות רגולטיביות מיותרות בתחום התקנים הפיזיים להקמת בתי מלון .
4.בירוקרטיה רבה בהליך אישורים בתחום התכנון והבניה.
יישום מלא של המלצות הועדה יביא להורדת מחירי בתי המלון בשיעור של עד 20% ועשוי להגדיל את כמות התיירות הנכנסת בלפחות 225,000 תיירים אשר ייצרו כ-7,000 מקומות עבודה ויכניסו למשק מעל מיליארד ₪. יישום המסקנות יגדיל את הרווחיות בענף, ויקטין את הסיכון באחזקת בית מלון ותפעולו בעת אירוע גיאופוליטי, דבר שימשוך משקיעים להקים בתי מלון חדשים אשר יגדילו את התחרות ויורידו מחירים. בכך יגדל גם כושר התחרות של תעשיית התיירות הישראלית לצד גידול משמעותי במספר התיירים הנכנסים ובתיירות הפנים