Site icon IAS

2015 – שנת משבר בתיירות הנכנסת

מכל זווית אפשר להגדיר את שנת 2015 כשנת משבר בתיירות הנכנסת כשענף המלונאות מתמודד עם המשבר הזה. המסקנה לכך מתקבלת מהנתונים הסופיים של 2015, המתפרסמים היום על ידי המחלקה הכלכלית של התאחדות המלונות בישראל, מסקר הערכת המגמות בעסקים של הרבעון הרביעי (אוקטובר-דצמבר) 2015 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומסקר החברות לרבעון הרביעי של בנק ישראל.

לינות בשנת 2015

על פי נתוני הלשכה הכלכלית של התאחדות המלונות מתברר, כי בשנת בשנת 2015 (ינואר– דצמבר) היו במלונות כ-8.2 מיליון לינות תיירים, שזו ירידה של 11% בהשוואה ל-2014 (שנת מבצע צוק איתן), וירידה של  16% בהשוואה ל-2013 (שהייתה שנת שיא בתיירות הנכנסת). ב-2015 היו במלונות כ-13.5 מיליון לינות של ישראלים, שזו  עליה של 4% בהשוואה ל-2014, ועליה של 6% בהשוואה ל-2013.

סך כל הלינות של תיירים ושל ישראלים במלונות היו כ-22 מיליון לינות שזו ירידה של 2% בהשוואה ל-2014 וירידה של 4% בהשוואה ל-2013. כלומר, אם לא היה גידול בלינות ישראליים תוצאות משבר התיירות הנכנסת היו במלונאות חריפות יותר.

גם כשבוחנים את תפוסת החדרים השנתית הממוצעת עמדה של המלונות, שעמדה על כ-61%, מתברר, כי מדובר בירידה של 2% בהשוואה ל- 2014 וירידה של 7%, בהשוואה ל-2013.

נתונים אלה משתנים מעט כלפי מעלה כשרואים שמצבת חדרי המלון, שמנתה ב-2015 50,358 חדרים והציגה בכך עליה של 1% בהשוואה ל-2014 עליה לעומת אשתקד ועליה של 4% בהשוואה ל-2013.

לינות דצמבר 2015

גם כשבוחנים את נתוני חודש דצמבר 2015 מגלים, כי בלינות תיירים נרשמו באותו החודש כ-533 אלף לינות תיירים, שזו ירידה של 9% בהשוואה לדצמבר 2014 וירידה של 28% בהשוואה לדצמבר 2013. בלינות ישראלים נרשמו במלונות כ-1 מיליון לינות ישראליים, שזה ללא שינוי  בהשוואה לדצמבר 2014 ועליה של 11% בהשוואה לדצמבר 2013. סך כל הלינות של תיירים ושל ישראלים במלונות בחודש דצמבר היו כ-1.5 מיליון לינות, שזו ירידה של 35 בהשוואה לדצמבר 2014 וירידה של 6% בהשוואה ל-2013.

סקר מגמות בעסקים

כשרואים את הנתונים האלה על רקע האירועים הביטחוניים מבינים מדוע כמחצית המנהלים המלונאים ציינו, בסקר הערכת המגמות בעסקים של הרבעון הרביעי (אוקטובר-דצמבר) 2015 של הלמ"ס, את המגבלה "המצב הביטחוני בישראל" כמגבלה חמורה, שזו עלייה עלייה משמעותית לעומת הרבעון השלישי של 2015.

באותו סקר ציינו כ-46% מהמנהלים את המגבלה "מחסור בהזמנות תיירים מחו"ל" וכ-28% מהמנהלים ציינו את המגבלה "מחסור בהזמנות ישראלים" כמגבלות חמורות, כמספרם עולה לעומת הרבעון הקודם. אבל יותר מכך, יותר מ 80% מהמנהלים במלונאות ציינו את המגבלה "המצב הביטחוני בישראל" כמגבלה חמורה או מתונה ויותר מ 70% ציינו את המגבלה "מחסור בהזמנות תיירים מחו"ל" כמגבלה חמורה או מתונה.

סקר החברות של בנק ישראל

נתוני המשבר בתיירות הנכנסת מתעצמים כאשר בוחנים את סקר החברות לרבעון הרביעי של 2015 של בנק ישראל המשקף התאוששות קלה בפעילותו של המגזר העסקי, שמתבטאת בכך שמאזן הנטו המשוקלל הוא חיובי. בנק ישראל מציין, כי "התרחבות הפעילות בולטת בענף השירותים, בענף המסחר ובענף התחבורה והתקשורת. לעומת זאת, בענפי התעשייה, הבנייה והמלונאות מאזני הנטו קרובים יותר לאפס ומצביעים על היעדר שינוי ברמת הפעילות. במרבית הענפים מניע את ההתרחבות הביקוש המקומי, ואילו הביקוש מחו"ל מוסיף להפגין חולשה. הצפי לרבעון הבא חיובי בענפי השירותים, המסחר, הבנייה והתחבורה והתקשורת, ואילו בתעשייה – ובעיקר במלונאות – החברות צופות התכווצות בפעילות ברבעון הראשון של 2016.

לינות תיירים מנוכי עונתיות ומגמה

מהלמ"ס נמסר, כי בעקבות המצב הביטחוני המתוח בארץ שהחל בחודש אוקטובר 2015, הממוצע החודשי של לינות התיירים מנוכי עונתיות ברבע האחרון של 2015 היה נמוך יותר ב- 6% מזה שהיה בתשעת החודשים הראשונים של 2015.

הרמה השנתית של מספר לינות התיירים, שחושבה על סמך שלושת החודשים האחרונים (אוקטובר- דצמבר 2015) הייתה 7.8 מיליון לינות – ירידה בהשוואה ל-8.3 מיליון בשל כ-500 אלף לינות תיירים בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים.

לכן, בחישוב המגמה ברמה שנתית לפי שלושת החודשים האחרונים של 2015 הייתה ירידה בלינות יירים של 20%, לעומת ירידה של 13% בחישוב בשלושת החודשים הקודמים.

יחד עם זאת צריך לציין, כי נתוני המגמה בששת החודשים האחרונים של 2015 יכולים להשתנות במידה נכרת עם הוספת נתונים חדשים בעתיד.

באשר לנתונים אלה צויין בלמ"ס כי "החל ביולי 2014, כתוצאה ממבצע צוק איתן התקבלו נתונים נמוכים במיוחד במספר לינות תיירים, והם הביאו לירידה ברמת הנתונים ולשבר במגמת הסדרות ((trend break. לכן, חישוב נתונים מנוכי עונתיות ומגמה, בתקופה שהחלה ביולי 2014, נערך לאחר התאמת נתוני הסדרה עד יולי 2014 לרמה הנמוכה שהתקבלה בחודשים הראשונים של המשבר".

"כעת חובת ההוכחה חלה על משרד התיירות"

אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל אומר: "אם היינו זקוקים לנתונים הסופיים לסיכום שנת 2015 במלונאות כדי ללמוד על היקף המשבר בתיירות הנכנסת, שהתפתח בחודשים האחרונים – קיבלנו אותם כעת. לרשות משרד התיירות עומד תקציב השיווק הגדול ביותר אי פעם. הציפיות בשטח גבוהות, וכעת חובת ההוכחה חלה על המשרד, להוציא את הכספים הללו בחוכמה, בשיקול דעת, ובתיאום עם התעשייה שלה הניסיון המעשי במכירות לתיירות הנכנסת".

שיח פופוליסטי

עוד מציין גונן, כי "נתוני התפוסה הנמוכים, והירידה בתיירות הנכנסת מחדדים את רמת התסכול שאנו המלונאים חשים בתקופה האחרונה אל מול השיח הפופוליסטי, שהתפתח בציבוריות הישראלית סביב המחירים הגבוהים של בתי המלון. כשרואים את התמונה העגומה אצלנו, ולנוכח התחרות הגבוהה בענף המלונאות בין אזורי הארץ השונים ובין רשתות ובתי מלון יחידים, האם מישהו מעלה על דעתו מלונאי, שיכול להוריד מחירים, ומעדיף להישאר עם מלון חצי ריק רוב ימי השנה?

"עלויות התפעול המטורפות"

לדבריו, "הירידה בתיירות הנכנסת מגבירה בשטח את הלחץ של המלונאים סביב עלויות התפעול המטורפות של בתי המלון בארץ בשל רגולציה מוגזמת ורמות מס, שאין להן אח ורע בעולם. האצבע המאשימה שלנו היא כלפי ממשלות ישראל לאורך השנים, למרות בקשותינו החוזרות ונשנות, לא עושות ולו כלום כדי להוריד את עלויות התפעול יוצאות הדופן של בתי המלון בארץ, שהן בעשרות מונים גבוהות מאירופה, ובטח ממדינות אגן הים התיכון. אנחנו כבולים באזיקים רבים: עלויות ארנונה הגבוהות בעולם לבתי מלון, שאינן מתחשבות ברמות התפוסה, המונופול של הרבנות, עלויות אבטחה ייחודיות לישראל, חוקי עבודה יוצאי דופן עקב תוספות שבתות וחגים, שוב ללא תקדים בעולם הרחב, חובות משונות שקיימות רק בארץ שמשמען: תוספת כוח אדם במצבת העובדים, כך למשל: תקנים למפעילי בריכות, למצילים ועוד. מחירי המזון והמשקאות הגבוהים, מן העולם וכן מע"מ מלא המוטל על הישראלים הגבוה משמעותית ממתחרותינו באירופה הגובות מהישראלים מע"מ מופחת".

לדבריו: "אני קורא לממשלת ישראל, ובראש ובראשונה ולמשרד התיירות, לשנות את השיח, לבחון איך מסירים חלק מהאזיקים ההיסטוריים, המונחים על צוואר המלונאים,  מה שנכון לכל תקופה, וודאי בתקופת המשבר הנוכחי, שכדי לעוברו בשלום, עלינו למצוא פתרונות תוך שיפור היכולת התחרותית והורדת מחירים והתוצאה תהיה: תרומה גבוהה לתעסוקה ולצמיחה במשק".

Exit mobile version